לא הכל עשר: העסקים הקטנים בישראל מסכמים עשור

בשיתוף בנק הפועלים

50 אלף עסקים קטנים נפתחים מדי שנה בישראל, 90% מהם לא ישרדו את שנתם הראשונה. הדברים עגומים במיוחד נוכח העובדה שמגזר העסקים הקטנים נחשב לאחד ממנועי הצמיחה החשובים של המשק, ויצרן חשוב של מקומות תעסוקה. חלק מהסיבות נעוצות בתחרות מצד עסקים גדולים, בעומס הביורוקרטי הכרוך בהקמת עסק וניהולו, באשראי בנקאי מוגבל הניתן לעסקים ועוד. אבל לא הכל קודר ויש גם לא מעט שינויים לטובה.

מה אתם יודעים על מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל?

סיכמנו את השינויים העיקריים שחוו העסקים הקטנים בעשור החולף. סייעו לנו במלאכה אייל סיאני, סמנכ"ל ומנהל מקצועי בפסגות גמל ופנסיה; עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר; רו"ח דניאל אביעד, מנכ"ל משרד רואי חשבון; עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר; דביר כהן, מנכ"ל חברת EZ-Commerce; ועו"ד קרן חן־סופר, יועצת משפטית באיגוד לשכות המסחר.

עסקים קטנים(צילום: שאטר סטוק)

מימין עו"ד שלומי לויה ואייל סיאני(צילום: שלומי מזרחי ורמי זרנגר)

פנסיה חובה לעצמאיים

זוכרים את הסיפורים העצובים על עצמאים פנסיונרים שלא השכילו להפריש כספים לפנסיה והגיעו בערוב ימיהם לדלות קשה? כדי למנוע מצבים כאלה הוסדרה פנסיה חובה לעצמאיים. "חוק ההתייעלות הכלכלית" מ־2017 מחייב אותם בחיסכון פנסיוני, בדיוק כמו עמיתיהם השכירים. בתמורה הם מקבלים חבילת הטבות ובה הפחתה בתשלום לביטוח לאומי, אפשרות למשיכת כספי הפנסיה במקרה של אבטלה, ושיפור הטבות המס עבור הפקדות לקרן השתלמות וקופת גמל.

החוק חל על כל עצמאי בגילים 21־60 שחלפה חצי שנה ממועד רישומו כעוסק. עצמאי שלא הפריש לעצמו לפנסיה ישלם קנס של 500 שקל בגין כל שנה (החל מ־2018) שבה לא הפריש.

עסקאות אשראי: עם קוד

ב־2019 הצטרפה ישראל למהפכה העולמית בביצוע עסקאות תשלום מאובטחות בכרטיסי אשראי: תקן האבטחה החדש (EMV) דורש הקלדת קוד סודי כמעט בכל עסקת רכישה. רובנו מכירים זאת כשאנחנו קונים בחו"ל ודורשים מאיתנו להקליד את הקוד הסודי כתנאי לחיוב כרטיס האשראי. התקן החדש ייכנס בהדרגה לכלל העסקים בישראל.

מרבית כרטיסי האשראי של אזרחי ישראל הוחלפו בשנים האחרונות לכרטיס עם שבב חכם שנועד למנוע זיופים והונאות, כך שביום שייכנס תקן האבטחה החדש כחובה, גם אם אדם יאבד את כרטיס האשראי שלו, הוא לא יחשוש שינצלו את הכרטיס לרעה, שכן הקוד הסודי ידוע רק לו. אמנם לעסקים בישראל תהיה עלות של החלפת מסופי האשראי בעסק, אך גם תהיה להם רמת ודאות גבוהה שלא מדובר בכרטיס גנוב, כך שהם לא יספגו את הנזק אם מדובר בנוכל או גנב.

לקוחה משלמת בסמארטפון בסופר מקומי. בקרוב אצלנו(צילום: בלומברג)

תקן האבטחה החדש יביא ארצה אפליקציות תשלומים שעד כה לא פעלו בישראל, כגון אמזון־פיי, גוגל־פיי ועלי־פיי. התחרות על כיסו של הצרכן ובעל העסק עשויה להוזיל את עמלות הסליקה ולהגביר את השימוש בארנק דיגיטלי במקום בכסף מזומן, כפי שקיים במדינות רבות בעולם.

חשבונית לאחר התשלום

ב־2012 נכנס לתוקפו תיקון 42 לחוק המע"מ, שקבע כי בעלי עסקים יגישו חשבונית מס ללקוחותיהם רק לאחר קבלת התשלום הכספי. המטרה: להקל על העסקים הקטנים, שנאלצו עד אז לשלוח ללקוחות חשבוניות מס בתום העבודה, עוד לפני שקיבלו את תמורתה. זה גרם לכך שבעלי העסקים חויבו במע"מ ובמס הכנסה, כאשר בפועל ראו את הכסף רק מספר חודשים אחר כך.

בסכומים גדולים הדבר גרם להם בורות תזרימיים. עדיין, אף שחלק מהחברות במשק מאפשרות את שליחת החשבונית רק לאחר קבלת התמורה, דווקא חברות גדולות ובינוניות דורשות עדיין את החשבוניות מהספקים טרם התשלום, והנושא לא ממש נאכף.

הסוף לאפליה בדמי לידה

ב־2016 הושם קץ לעיוות ארוך שנים שפגע בציבור העצמאיות שיצאו לחופשת לידה. אישה מקבלת דמי לידה על בסיס הכנסתה הממוצעת בחודשים שלפני הלידה. אצל עצמאיות חלה לעיתים ירידה בהיקף פעילותן העסקית בזמן ההיריון, ובמיוחד בחודשים האחרונים לפני הלידה, ולכן יורדת הכנסתן השנתית.

עצמאיות רבות שקיבלו דמי לידה גילו לתדהמתן שהן נדרשות להחזיר לביטוח לאומי אלפי שקלים עקב כך. עם כניסת התיקון החשוב לתוקפו, היולדות העצמאיות מקבלות דמי לידה לפי גובה הכנסתן בשלושת החודשים שקדמו להפסקת עבודתן או לפי שלושת החודשים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת - הגבוהה מבין השתיים.

מסחר ושיווק מקוונים

ההתפתחות הטכנולוגית וההנגשה של האינטרנט לכל צרכן מאפשרת לכל סוחר ויצרן למכור בכל מקום ולכל מקום. אם בעבר היה צורך בנסיעה למזרח, לאירופה או לארה"ב לתערוכות ויצירת קשרים, היום אפשרויות הסחר האינטרנטיות הן חסרות תקדים.

גם השיווק נהנה מאפשרויות רחבות. בתקופה שבה נשיא ארה"ב משתמש בטוויטר על מנת לעדכן על מבצעים צבאיים או על "האני מאמין שלו" - פייסבוק, גוגל, טוויטר, אינסטגרם ואחרות הפכו לחלון הראווה של כל מוכר.

תחרות מצד היבוא האישי

אותו אינטרנט שפתח הרבה אפשרויות, הוא גם מקור להרבה צרות, כיוון שהפך את היבוא האישי לעניין יומיומי ממש, על חשבון הקניות בעסקים מקומיים. אם זה לא מספיק, ב־2012 הועלה סכום העסקה הפטור מתשלום מע"מ ביבוא אישי מ־50 דולר ל־75 דולר.

מטרתו המקורית של הפטור הייתה לעודד תחרות מול המכירות המקומיות, אך המהלך הצליח מעל ומעבר למשוער ובשנת 2019 הגיעו לישראל 68 מיליון חבילות מחו"ל. התוצאה: סגירתם של עסקים קטנים רבים בעקבות התחרות הקשה עם היבוא האישי.

חוק ביטול עסקה

ושוב צרות מכיוון האינטרנט: בשלהי 2010 נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) המגדירות את פרק הזמן והתנאים שבהם צרכן רשאי לבטל עסקה ולקבל את כספו חזרה. התקנות מתייחסות אך ורק לעסקה שבוצעה פיזית בחנות.

הן לא חלות על כל המוצרים, ובכלל החריגים נמנים מוצרים כגון תרופות, מוצרי מזון או הלבשה תחתונה, שהרי אף אדם לא ירצה לרכוש מוצרים כאלה לאחר שנרכשו והוחזרו. בעסקאות מכר מרחוק (דוגמת קנייה באינטרנט) לא הוחרגו אותם מוצרים - והנפגעים העיקריים מכך הם בעלי העסקים.