זה ייגמר בדם

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (צילום: AP)

צהלות השמחה בימין הישראלי ובקרב חברי כת טראמפ בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני יכולות בקלות להפוך ליבבות קורעות לב, שיעלו סביב נחלי הדם ומתוך תימרות העשן - כאשר איראן תפתח את שערי הגיהינום ותגיש לעולם את נקמתה. סולימאני חוסל, הגיע לו, ויבוא אחר במקומו. אולי נחוש פי כמה. הוא היה איש עם הרבה דם על הידיים, אבל לא כמו אוסמה בן-לאדן ואבו בכר אל-בגדדי, שעמדו בראש קבוצת טרור: מאחורי סולימאני עמדה מדינה, עם כוח צבאי, עם מערכת טילים - ועתה גם עם רצון עז למחוק את ההשפלה שעברה.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

טראמפ וחבורת נאמניו ניסו לשווק את החיסול כפעולה הכרחית כדי למנוע מתקפה מיידית ומסוכנת על מטרות אמריקניות. אם המודיעין שלהם היה כזה משובח, הם היו יכולים לשבש את הפעולה, לתקוף את כוחות המשימה האיראניים ושלוחותיהם. מלחמה עושים בתחבולות, עם אסטרטגיה ותוכניות סדורות ליום שאחרי.

במפלגה הדמוקרטית הגיבו לחיסול בזעם, טענו שבעל הבית השתגע והחלו להחתים עצומה המונית נגד מלחמה מול איראן. לטענתם, טראמפ אמנם חוגג כעת כמנצח, אבל הרעה עוד תיפתח, הנקמה תבוא - והיעד שלה יהיה גם ישראל. לנשיא, אפשר להניח, לא ממש אכפת. הוא יושב באחוזתו, ומצידו שהמזרח התיכון יתפוצץ. הוא היה כל כך להוט להביא את ראשו של סולימאני במבצע שיש בו גם ראווה וגם השפלה איראנית, דווקא עתה בעיצומו של קמפיין לבחירתו מחדש, שלא נותר לו זמן לחשוב מה יקרה מחר.

• אורלי אזולאי היא שליחת ynet ו"ידיעות אחרונות" בוושינגטון