מנכ"ל משרד האוצר: "שנת 2020 תהיה מאתגרת מאוד"
בפאנל "המנהלים של המדינה" שנערך במסגרת ועידת "האנשים של המדינה" של "ידיעות אחרונות" ו-ynet הסביר שי באב"ד על ההשפעות הצפויות של היעדר התקציב בשנה הנוכחית. "יהיה אולי קצת פחות ויהיה קצת יותר קשה". מנכ"ל משרד הבריאות: "אם נגמור את 2020 ללא תקציב מעודכן, תהיה קטסטרופה במערכת הבריאות". צפו
איך מנהלים מדינה בימי שגרה ובמיוחד בימים פחות שגרתיים כמו התקופה הנוכחית בישראל בה הפלונטר הפוליטי מקשה על תפקודה של הכנסת והממשלה ותחומים ותקציבים רבים תקועים? השאלה עלתה בפאנל "המנהלים של המדינה" שהתקיים אתמול (ב') במסגרת ועידת "האנשים של המדינה" של "ידיעות אחרונות" ו-ynet בהשתתפות שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך; שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר; יצחק מירון, נציג חברת הייעוץ לתוכנית רילוקיישן ישראלי; משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות; קרן טרנר אייל, מנכ"לית משרד התחבורה. את הפאנל הנחתה חן ארצי סרור. לפאנל המלא צפו בוידאו.
איך מצליחים בעסקים? "לא לנסות זה יותר גרוע מלהיכשל"
יו"ר קק"ל: "המדינה כבר שנה בקיפאון, הפערים מעמיקים"
ריבלין: "כשנתניהו קיבל את עקרון הנבצרות, הייתי בטוח שלא יבקש חסינות"
באב"ד הסביר בין היתר, כי שנת 2020 תהיה שנה מאתגרת מאוד מבחינה תקציבית. "ב-2020 אין תקציב, הממשלה לא העבירה תקציב והחוק אומר שאנחנו ממשיכים עם תקציב המשכי, כלומר אותם מסגרות שהיו בשנת 2019 יחולו בשנת 2020. לכאורה זה נשמע בסדר, רק שב-2020 הצרכים הבסיסיים של מדינת ישראל גדלים כי האוכלוסייה גדלה. אז תשתיות, תחבורה, בריאות, חינוך, רווחה, לכל אחד מהם יש מה שנקרא אצלנו במשרד 'הטייס האוטומטי', דברים שאוטומטית היו אמורים לגדול כדי שהאזרח בקצה יקבל בדיוק את אותה רמת שירות שהוא קיבל בשנה הקודמת".
לדבריו, "כדי להגיע לרמת שירות זהה חסרים 17 מיליארד שקל נוספים וזה, צריך להבין, הולך להשפיע. אנחנו נעשה את כל המאמצים שזה ישפיע כמה שפחות. אז פעם אחת אין תקציב מאושר שבאמת יתן את המענה שהאוכלוסייה צריכה, ופעם שנייה, לא ניתן לעשות רפורמות מבניות משמעותיות בזמן שאין ממשלה ויש ממשלת מעבר. ואז אם רוצים לעשות רפורמות בהשכלה הטכנולוגית כדי לשלב יותר חרדים וערבים או רוצים לבצע רפורמות משמעותיות כדי להגדיל את תקציבי המטרו וכל נושא של הסעת המונים או רוצים לטפל במערכת הבריאות כמו שהמערכת הזאת זקוקה וצריך לטפל בה, לא ניתן לעשות את הדברים האלה. וחלק מהרפורמות האלה הן רפורמות שיש להן עלות וחלק מהרפורמות האלה הן רפורמיות מבניות שמשנות סטטוס קוו. ואם אתה לא הולך קדימה ואתה לא מבצע אתה לא רק נשאר במקום, אתה מוצא את עצמך הולך אחורה".
יש פתרון באופק?
"כן, קודם כל צריך להבין שעדיין בפער הזה, מדינת ישראל ידעה דברים יותר קשים. זה שיש לנו עכשיו מחסור בתקציב, מדינת ישראל עברה דברים יותר קשים ויותר מורכבים והיא גם תעבור את שנת 2020, ובסופו של יום יהיה אולי קצת פחות ויהיה קצת יותר קשה אבל אנחנו נעבור את השנה הזאת. גם השכבות החלשות לא ימצאו את עצמן בסיטואציה שהן לא מקבלות והן נזרקות מהשולחן".
לדברי טרנר אייל, לשיתוק הפוליטי יש השפעה בשטח. "אין תקציב, אין חקיקה, קשה גם לשנות מדיניות בכזאת תקופה, צעדים מאוד משמעותיים", היא אומרת. "אז שאף אחד לא יחשוב שזה שאנחנו מתנהלים זה אומר שזה בסדר, זה לא בסדר. יכולנו לעשות הרבה יותר רפורמות, לשפר הרבה יותר את התחבורה הציבורית ואת התשתיות אם היינו עכשיו במציאות מתפקדת".
עם זאת, היא מסבירה כי זאת תקופה שבה אפשר לעשות דברים אחרים, כמו למשל לקדם תוכניות שפחות גוזרות תקציב ולא דורשות חקיקה. "למשל, מיזם נתיב פלוס שבאומץ רב השר בצלאל סמוטריץ' התקדם איתנו עם העניין הזה ועשה שינוי מאוד משמעותי בשיח על נסיעה שיתופית ועל צורך בהעדפה גם אם זה על חשבון תשתית קיימת. בנוסף, אנחנו מקדמים עכשיו שינויים בתחבורה ציבורית שלא נוגעים לתקציב החקיקה, כמו האפשרות כבר בחודש מרץ הקרוב לשלם בסלולרי בתחבורה ציבורית ועוד רפורמות".
"למערכת הבריאות יש אתגרים אדירים, אבל היא לא קורסת"
אבואב הדגים את הקושי שהמציאות הנוכחית כופה על משרדי הממשלה: "למעשה מנובמבר, שנה שלמה, אנחנו בתקופת בחירות. משרד החינוך נדרש להעביר בוועדות הכספים היקף של כ-7 מיליארד שקל. כאשר אנחנו נמצאים בתקופת בחירות, בשונה מימים אחרים, צריך להגיע להסכמה של כל חברי הכנסת בוועדת הכספים. אין החלטה על פי רוב, יש החלטה מקיר לקיר. להעביר דפוס הצבעה כזה, 15 פעמים בכדי להגיע ל-7 מיליארד שקל, 16 ח"כים מ-8 סיעות, זו משימה מאוד מורכבת".
אבואב הוסיף, כי "בסופו של דבר הצלחנו להעביר 99.7% משיעור התקציב. מדוע אני אומר את זה? משום שאנשי מקצוע לא בוחרים את סדר היום הפוליטי. סדר היום נקבע, יש כרגע מציאות מסוימת בחברה הישראלית. אפשר לשבת ולקטר ולבוא ולומר 'לא ניתן ובלתי אפשרי ולא קביל ואין מי שיקבל החלטות', ואפשר להבין שזו המציאות ובמציאות הזו צריך לייצב את המערכת הציבורית. השאלה היא אם התלמיד בקצה, אם בסופו של דבר בכפר סבא או ברהט או בבית שאן או בחצור, האם בסוף מרגישים בד' אמות הכיתה שאנחנו נמצאים בתקופה של בחירות? אם הצלחנו להעביר את התקציב התשובה היא שניתן למרות המורכבות הגדולה שאינני רוצה לייפות אותה. אפשר לייצב את המציאות הישראלית".
בר סימן טוב הסביר את המורכבות שבה נמצאת בימים אלה מערכת הבריאות. "מצד אחד חשוב לנו לעורר את השיח הציבורי לצרכים של מערכת הבריאות לקבל יותר תקציב. מצד שני, אנחנו לא מקבלים את תיאוריית 'מערכת הבריאות קורסת'. היא לא קורסת, היא מתפקדת, היא נחשבת לאחת מהטובות בעולם. יש לה אתגרים אדירים שרק הולכים ונהיים הרבה יותר קשים כי האוכלוסייה מזדקנת ואנחנו הולכים להכפיל את מספר הקשישים תוך עשור".
בר סימן טוב פירט את המהלכים שעשה המשרד לקידום מערכת הבריאות: "יצאנו במאי 2018 לתוכנית אסטרטגית 'מערכת הבריאות 2030' כדי שתהיה לנו תוכנית רב שנתית כמו שיש לצבא, ובאמת מדינת ישראל תתחיל פעם אחת להתמודד התמודדות אמיתית ועמוקה עם האתגרים הגדולים שלנו. היו הבחירות באפריל, היו דיונים קואליציוניים, ישבנו עם משרד האוצר, גם שר האוצר היה מעורב, היינו מאוד קרובים לסיכום על תוכנית שהייתה נותנת לנו צעד גדול מאוד קדימה. רגע לפני שסגרנו את הפרטים פוזרה הכנסת. מה הבעיה? שפעם אמרו 'אוקיי, בחירות שניות. ואז 'לא יהיה בחירות שלישיות, עכשיו כבר באים ואומרים 'כנראה יהיו בחירות רביעיות'. כלומר אנחנו נמצאים בסיטואציה, מה שדיבר עליו שי באב"ד, אם באמת בשנת 2020 אנחנו נגמור אותה ללא תקציב מעודכן, אז באמת תהיה קטסטרופה. כלומר אז באמת מערכת הבריאות לא תדע לתת מענה לצרכים שלה ואני מעריך שזה ככה במערכות דומות".
לפנייה לכתב/ת 
