פורסם שם של מעורבת נוספת בפרשת חטיפת תינוק
בית המשפט התיר לפרסם את שמה של שרה דואק, תושבת מגדל העמק שעל פי החשד בשל היכרותה עם צעירה פגועת נפש בחודש השמיני להריונה הובילה אותה לנתב"ג ומשם לארה"ב - שם נלקח ממנה התינוק ונמסר לאימוץ. הפרשה נחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות"
בית המשפט המחוזי בנצרת התיר לפרסם את פרטיה של מעורבת נוספת בפרשת חטיפת התינוק מאמו החוסה - שרה דואק, תושבת מגדל העמק. על פי החשד, בשל היכרותה עם החוסה והאמון שנתנה בה הצעירה, שהייתה בחודש השמיני להריונה, היא הובילה אותה מהמוסד שבו שהתה לנמל התעופה בן גוריון.
יחד עם החשודה המרכזית, רבקה סגל, היא רכשה עבורה מזוודה ובגדים, ושכנעה אותה לטוס עם סגל לארה"ב. בהמשך, כך על פי תחקיר שפורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בקיץ 2017, הוחזקה החוסה בדירת מסתור עד ללידה, ואז נמסר תינוקה לאימוץ.
שמה של החשודה הותר לפרסום בעקבות בקשה של ynet וכלי תקשורת נוספים. עם חקירתה הראשונה הוטל צו איסור פרסום על פרטיה, ובחודשים האחרונים פעל ynet לבטל את הצו, לאחר שבית המשפט התיר לפרסם את שמות המעורבים האחרים בפרשה.
שופטת בכירה בבית המשפט השלום בנצרת, דלית שרון-גרין, התירה את הפרסום בחודש שעבר, אולם סנגורה של דואק ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. השופטת שרון-גרין דחתה את טענותיו כי זיהויה של החשודה יביא לזיהוי החוסה, וציינה כי המשטרה הייתה מתנגדת לפרסום במקרה כזה. כמו כן ציינה כי לא שוכנעה שפרסום שמה יגרום נזק חמור. עו"ד אלעד בלעיש, המייצג את דואק מטעם הסניגוריה הציבורית, אמר כי מדובר בפרשה ישנה. "שמה של מרשתי נקשר לפרשה שלא בצדק. אנו משוכנעים שבסופו של יום יתברר שאין לה קשר למעשים והתיק נגדה ייסגר".
עד כה הותרו לפרסום שמותיהם של עוד ארבעה מעורבים החשודים בפרשה. שני החשודים המרכזיים הם רבקה סגל ממגדל העמק, ששימשה אפוטרופוסית של החוסה, ובכובעה זה סייעה לה להוציא דרכון ולטוס לארה"ב. מי שעל פי החשד סייע לה הוא העסקן שמואל פיוריץ מירושלים, שתיווך בהעברת התינוק להורים המאמצים.
באחד ההליכים המשפטיים שהתקיימו בפרשה, נטען כי ללא פיוריץ לא הייתה כל הפרשה מתרחשת. בתחקיר שפורסם לפני שנתיים וחצי ב-ynet הוא אישר כי מדובר היה ביותר מאשר מקרה אחד.
מעורבות נוספות הן נחמה דייטש, מנהלת המוסד לפגועי נפש בירושלים, ועו"ד רות אשרף ממן, שמייצגת בחלק מההליכים בפרשה את סגל.
בשל החוק המגן על זהות תינוקות מאומצים וקטינים שהיו קורבן לעבירה, אסורים בפרסום פרטים מזהים על המקורבים לתינוק - הוריו הביולוגיים, ההורים המגדלים וכן עורך דין קרוב משפחה של ההורים המגדלים, שהוא אחד החשודים, ועל פי החשד עסק בחיפוש תינוק לאימוץ עבור קרוביו, שהיו חשוכי ילדים.
חקירת המשטרה בתיק הנרחב – שזכה לשם "איפה הילד" - הסתיימה עקרונית בחודש יולי האחרון והחומרים הועברו לפרקליטות מחוז צפון. עם זאת, הפרקליטה המלווה בתיק ביקשה מהחוקרים השלמות והבהרות, ועדיין לא הוכן כתב אישום.
התחקיר שפורסם ביולי 2017 ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" העלה מה שנראה כמו רשת מאורגנת לסחר בתינוקות. על פי התחקירים, נערות חרדיות שנכנסו להיריון לא רצוי ונקלעו למצוקה, הועברו בחשאי למדינות זרות ושם יילדו אותן ומסרו את ילדיהן לאימוץ תמורת עשרות ומאות אלפי שקלים, במקרים רבים בניגוד לרצונן.
במסגרת התחקיר נחשף גם סיפורה של יעל (שמות ההורים בכתבה אסורים לפרסום, והם בדויים). מהתחקיר, ומפרטי החקירה המשטרתית שהותרו לפרסום שנתיים אחר כך, עולה כי בשנת 2014 אובחנה יעל כחולה במחלת נפש. היא פגשה בקובי – אף הוא פגוע נפש – והשניים חיו כזוג. כאשר נולד בנם הבכור, הוא הועבר על ידי רשויות הרווחה לגדול אצל אחותו של קובי. כאשר נכנסה להיריון שני, דיווחו בני הזוג על כך לרשויות הרווחה, והמדינה מינתה לה אפוטרופוסית – הרבנית/עסקנית רבקה סגל ממגדל העמק.
מהתחקיר ומחקירת המשטרה עולה, כי זמן קצר לפני הלידה, הטיסה הרבנית סגל את יעל לארצות הברית, בתואנה כי היא תתגורר שם עם בני משפחתה – אלא שהצעירה מעולם לא הגיעה אל משפחתה. היא שוכנה בדירת מסתור עד ללידה, ובהמשך ילדה את תינוקה בבית החולים. מיד לאחר הלידה נמסר התינוק לאימוץ. הצעירה סיפרה בתחקיר כי הספיקה רק לחבק אותו פעם אחת, לפני שנלקח ממנה.
כאשר עלה חשד כי האם הביולוגית אינה כשירה ואינה מסכימה לאימוץ, מיהרה הרבנית סגל לארה"ב. כאפוטרופוסית מטעם מדינת ישראל, אפשרה את המשך ההליך ומסירת התינוק לאימוץ.
בראיון שנתנה יעל בקיץ האחרון, היא תיארה את התקופה שבה שהתה בארה"ב: "שמו אותי בדירת מרתף, התחננתי שיחזירו לי את הדרכון שהיה אצל אחיה של הרבנית סגל שמתגורר בניו יורק. הצלחתי ליצור קשר עם המשפחה של קובי דרך הפייסבוק, רק אחרי שמרוב ייאוש ניסיתי להתאבד שם ואשפזו אותי. הרבנית הכריחה אותי לחתום על מסמכים, ואיימה עליי שאם לא אעשה זאת יחזירו אותי לאשפוז. אף אחד לא אמר לי שמתכוונים ליילד אותי ולמסור את הילד לאימוץ".
יעל מספרת כי לפני הלידה היא עברה בין "משפחות מארחות" עד שהועברה לבית החולים. "ניסיתי לסרב", היא סיפרה. "אבל אמרו שיאשפזו אותי, אז לא הייתה לי ברירה".
לטענתה, גם לאחר הלידה היא הוחזקה במשך תקופה ארוכה במרתף, בלי כל יכולת לתקשר עם הסביבה. רק לאחר חודשים ארוכים הצליחה להימלט לרחובות וליצור קשר עם בני משפחתו של קובי.
לפנייה לכתב/ת 
