להיכנס למעבדה ולקבל חלון הצצה למוח
מה קורה כשתלמידה בכיתה י"א מצטרפת למעבדה לחקר המוח באוניברסיטה, ואיך זה משפיע על הדינמיקה של הצוות? קיבלנו הצצה לשיתוף פעולה מיוחד שכולם מרוויחים ממנו
בשיתוף מרכז מדעני העתיד
סמא מלחם, תלמידת כיתה י"א בתיכון ליד האוניברסיטה (ליד"ה) שבירושלים, פוקדת פעם בשבוע את המעבדה לנוירוביולוגיה שבאוניברסיטה העברית ושם, בהנחיית דוקטורנטית במעבדה, היא עובדת על מחקר שעוסק במוח ובאופן שבו הוא עובד. מלחם מגיעה לאוניברסיטה כחלק מתוכנית אלפא של מרכז מדעני העתיד.
לרגל עיצומה של תקופת ההרשמה לתוכניות מרכז מדעני העתיד - אלפא, אידיאה ואודיסיאה, שמסתיימת ב-19 בינואר, קיבלנו הצצה למעבדה כדי להבין איך בדיוק הדברים עובדים. התוכניות מופעלות כמיזם משותף של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ומערך הסייבר במשרד רה"מ.
"תוכנית אלפא זו תכנית נהדרת בה תלמידי תיכון בעלי כישורים מיוחדים, עניין וסקרנות למדע מגיעים למעבדה ועובדים איתנו", מסביר ד"ר איתי רבינוביץ', חוקר ראשי בפקולטה לרופאה, האוניברסיטה העברית. "התוכנית מאפשרת להם לא רק ללמוד בבית הספר את כל התוכן, אלא ממש להגיע למעבדות ולהתנסות בפועל בניסויים, בתכנונם, בבדיקת תוצאות, ואין כמו לימוד במקום בשביל להבין באמת לעומק נושא שמתעניינים בו".
המעבדה של רבינוביץ' עוסקת, כאמור, בחקר המוח והמחקר שעליו עובדת מלחם מתמקד בסוגיה לפיה כשחוש אחד נפגע, חוש אחר מתחזק. "אנחנו מנסים להבין את העקרונות הבסיסיים ביותר של איך המוח עובד", מסביר רבינוביץ', "אנחנו עושים את זה באמצעות מחקר של תולעת קטנטנה, בגודל מילימטר, שיש לה מערכת עצבים מאוד פשוטה יחסית לשלנו - מה שמאפשר לנו חלון הצצה למוח פשוט בכדי לנסות להבין דברים מורכבים במוח כמו שלנו.
"אנחנו חוקרים, למשל, מה קורה כאשר חוש מסוים מפסיק לעבוד? איך המוח מפצה על זה כשחושים אחרים מתחזקים? אנחנו גם מנסים להנדס מחדש את המוח, להוסיף לו חיבורים חדשים ולהבין קצת יותר את הקשר בין המבנה של המוח להתנהגות עובד".
המעבר מבית הספר לאוניברסיטה
מלחם הצטרפה לתוכנית לפני כשנתיים, בהיותה בכיתה י'. "במשך שנתיים ערכתי מחקר במסגרת התוכנית והיום אני בשלב ניתוח התוצאות. במקביל אני כותבת את עבודת הגמר שלי בביולוגיה ברמה של חמש יחידות לימוד", היא מפרטת, "במחקר שלי אני בודקת איך פגיעה בחוש המגע משפיעה על תפקוד חוש הריח. זו תופעה שהיא ידועה ברמה האנושית, אבל אנחנו לא ממש מכירים אותה ברמה המולקולארית".
מלחם מספרת כי המעבר מבית הספר לאוניברסיטה בגיל כה צעיר היה די מוזר בהתחלה. "להיכנס למעבדה עם דוקטורים ודוקטורנטים זה לא דבר ברור מאליו ובהתחלה הייתי בהלם ולא ממש הבנתי מה אני עושה פה, אבל עם הזמן אתה מתחיל להבין, אתה יוצר קשר ישיר עם המנחה שלך והוא עוזר לך לתפקד במעבדה. עכשיו אני ממש מרגישה חלק מהמעבדה, אני מגיעה לפה פעם בשבוע מינימום וגם מחוץ למעבדה אני כותבת את עבודת הגמר. בנוסף לזה יש את החלק החברתי של אלפא - אנחנו קבוצה די מגובשת של תלמידים, אנחנו נפגשים פעם בחודש וזה מאוד נחמד".
רבינוביץ' מתאר אינטראקציה מצוינת בין הסטודנטים לתלמידים, שלדבריו מסייעת לשני הצדדים. "כמו בכל מעבדה יש לנו סטודנטים, דוקטורנטים, וברגע שנכנסים לפה תלמידים מוכשרים בעלי עניין רב הם משתלבים נהדר במעבדה. הם יושבים יחד עם הסטודנטים הקבועים של המעבדה וכולם מרוויחים מזה. מצד אחד התלמידים מקבלים התנסות חשובה ועמוקה, ומצד שני הסטודנטים מקבלים התנסות בלהסביר, לארגן ולנהל. הפרויקט שלהם הופך להיות יותר גדול בזכות התלמידים שמגיעים לפה".
שיתוף פעולה פורה
מיכל סטאום, דוקטורנטית במעבדה של ד"ר רבינוביץ והמנחה של סאמה מעידה על כך בעצמה. "אני באופן איש מאוד פחדתי בהתחלה", היא מודה, "הגעתי לחקר המוח מתחום של ביוכימיה ואז איתי אמר לי לקחת תלמידים של אלפא. בהתחלה לא חשבתי שזה נכון כי רק עכשיו התחלתי ואני בעצמי לא יודעת מה קורה, אבל בדיעבד זה כל כך עזר לי. סאמה הייתה צריכה לכתוב עבודת מבוא על מה שהיא עושה וזה בעצם מיקד גם אותי".
התגובות מהסביבה אומרת סאמה, מפרגנות ומעודדות. "כשאנשים שומעים שאני חוקרת במעבדה וכותבת עבודת גמר, הם בהתחלה לא מבינים איך הגעתי לזה ומה אני עושה פה. בהמשך זה ממש מלהיב אותם. זה לא משהו שהוא רגיל וזו לא עוד סתם מגמה שאתה לוקח בבית ספר ומעמיק בה. זה הרבה יותר כיף, למידה מעניינת, זה נותן לי הרבה מוטיבציה".
ומה היא רוצה לעשות כשתהייה גדולה? סאמה טרם החליטה. "אני עדיין לא סגורה על מה אני רוצה לעשות אחרי שאסיים תיכון, אבל אחרי שנחשפתי לתוכנית אלפא, למעבדות ולתחום המחקר זה גרם לי לחשוב שאולי כן מתאים לי לחקור במעבדות, זה משהו שאני ממש נהנית לעשות ומרגישה שאני משתייכת אליו עכשיו".
בשיתוף מרכז מדעני העתיד
לפנייה לכתב/ת 
