בדקו: עד כמה אתם מכירים את ילדיכם?
החופשה המועדפת עליהם, המורה הכי מעניין, המטלה בבית שהם שונאים והאפליקציה האהובה. חושבים שאתם מכירים את הילדים שלכם? בדקו את עצמכם, וגם - דרכים להעמיק את הקשר
מוזמנים לענות על השאלות שיתנו לכם הזדמנות לברר את העניין הזה, וקבלו גם כמה עצות שימושיות, מה ואיך לעשות כדי לשפר את התקשורת איתם.
נתחיל מכמה שאלות קלילות:
1. מי המורה הכי אהוב עליהם? מי המורה הכי פחות אהוב? ולמה הם זכו בתארים האלו?
2. איזה מקצוע הם הכי אוהבים?
3. מה האפליקציה האהובה עליהם?
4. מה תוכנית הטלוויזיה האהובה עליהם או אחרי איזה סדרות סרטונים הם עוקבים ביוטיוב?
5. איזה ארוחת עשר הם הכי אוהבים?
נעבור לדבר הכי חשוב בחיים שלהם - החברים:
6. מי החבר/ה הכי טובים שלהם?
7. מי ה"אויבים" שלהם בכיתה/בשכבה?
8. מה נושא השיחה המוביל שלהם עם החברים?
9. במי מהחברים הם מקנאים, ולמה?
10. האם הם מרגישים בוגרים יותר מבני גילם האחרים או בוגרים פחות?
קראו עוד:
הפרעת קשב אצל בנות - כך זה נראה
מה עושים כשסבתא נותנת יותר מדי ממתקים?
הדרך להראות לילדים את היכולות שלהם
נמשיך למשפחה, גם אם הם לא מודים שהיא חשובה להם:
11. מי בן המשפחה שהכי משפיע עליהם?
12. מה הם הכי אוהבים לעשות ביחד כמשפחה, בבית?
13. איזו חופשה משפחתית הם היו מעדיפים?
14. מה משימת העזרה בבית השנואה עליהם ביותר?
15. מה התלונה הכי משמעותית שלהם כלפי המשפחה?
ועכשיו שאלות למתקדמים:
16. מה הפחד הכי גדול שלהם?
17. במה הם הכי גאים?
18. מה האכזבה הכי גדולה שלהם מעצמם/מאחרים?
19. מה מכעיס אותם?
20. ומה הדבר שהכי מביך אותם (חוץ מכם)?
עניתם על כל השאלות? הרגשתם שיש לכם תשובות טובות לרובן? ואולי להיפך - גיליתם שאתם לא כל כך מכירים את המתבגרים שלכם? השאלות האלו גורמות להורים לרצות להכיר את המתבגרים שלהם יותר, אז קבלו כמה עצות איך להעמיק את הקשר איתם, באמצעות שנוי של הדרך שבה אתם מנהלים את התקשורת איתם.
עוגני תקשורת
התקשורת היא הכלי החשוב ביותר לניהול מערכות יחסים, וקיימים שלושה עוגני תקשורת משמעותיים לתקשורת טובה יותר, ובפרט עם מתבגרים:
דיאלוג רגשי אותנטי - הכוונה למצב שבו שני הצדדים מדברים וגם מקשיבים זה לזה, ולא למצב המוכר בו אחד הצדדים נואם והשני מגלגל עיניים ומחכה שהוא יסיים כבר. איך מקיימים דיאלוג רגשי אותנטי? הורים רבים חוששים להעלות בפני ילדיהם רגשות שליליים, ככעס או אכזבה, מתוך הרצון להימנע מלפגוע בהם. בכך הם למעשה פוגעים בהתפתחותם הרבה יותר כי הם מונעים מהילדים ללמוד להתמודד עם רגשות שליליים, חוסכים מהם את ההכרה בתוצאות מעשיהם השליליים ומצמצמים את רמת האותנטיות ועומק הקשר איתם.
איך מתאמנים בדיאלוג רגשי אותנטי? אם המתבגר שלכם פגע בכם או אכזב אתכם, שקפו לו את איך אתם מרגישים לגבי אופן התנהגותו. שימו לב שמטרת הדיאלוג הרגשי היא לשים במרכז את הקשר בינכם, ואיך אתם מרגישים איתו, ולא את המעשה הנלוז של המתבגר.
שפת "אני" - בהמשך ישיר לסעיף הקודם, שפת ה"אני" היא הטכניקה לדיאלוג כנה ולא מאשים, כיון שכאשר אנחנו מאשימים את הצד השני, הוא מיד נאטם ונסגר, וזה למעשה סוף הדיאלוג ביננו. אז אם המתבגר שלכם אכזב אתכם או פגע בכם, במקום לדבר ב"את" או "אתה" עברו ל"אני".
במקום "אתה לא עוזר בבית" - "לא נעים לי לחזור לבית מבולגן". במקום "אתה אף פעם לא מקשיב" - "מתסכל אותי כשאני לא מצליח להעביר את המסר שלי" ובמקום "כשאת לומדת את מצליחה" - "ממש כיף לראות שאת שמת לעצמך יעד ואת משקיעה בו".
ולידציה (תיקוף) - אם יש לנו מזל והמתבגר כבר פנה לעזרתנו ושיתף אותנו בקושי שלו, כהורים, אנחנו מרגישים בדרך כלל צורך לספק לו פתרון מידי, שיגרום לו להרגיש טוב בחזרה, ולנו - להרגיש שהצלחנו. אלא שבפועל לא תמיד יש אפשרות לפתור את הבעיה שהמתבגר הביא לפתחנו ובכלל מי אמר שתפקידנו הוא לפתור אותה, ולא למשל לתת לו כלים לפתור אותה ובעיות נוספות שיהיו לו בעצמו?
חשוב להבין, שלפני הפתרון, ולפעמים גם במקומו, המתבגר שלנו (וכולנו בעצם) קודם כל רוצה לדעת שמבינים אותו, וזה בדיוק המקום שבו הולידציה עוזרת לנו, להעניק לו את התחושה שמבינים ומכילים אותו. איך עושים את זה? מקשיבים, מקבלים (גם אם לא מסכימים עם דרך הפעולה) ומתמללים לצד השני את מה שנאמר, באופן שיבין שהבנתם את מה שסיפר, וללא שום שיפוטיות. כדי לעשות את זה נכון השתמשו במילים כמו "אני מבין שהרגשת...", והמנעו מלזלזל, להאשים או לומר מה אתם הייתם עושים לו הייתם במקומו.
הכותב הוא אב לשניים, פסיכותרפיסט, עובד סוציאלי קליני (M.S.W), מייסד ומנהל "מרכז לימן" ומרצה בחוג לחינוך בקריה האקדמית אונו
לפנייה לכתב/ת 
