גשמים עזים והצפות: "מזג האוויר יצא מאיזון"
מומחה לאקלים אמר כי מזג האוויר הקיצוני הפוקד את ישראל הוא תוצאה של משבר האקלים: ""אם זה לא מספיק להסביר לציבור שיש מגמת הקצנה, בעוצמות הגשם ובשטפונות, אני לא יודע מה לומר". הוא הזהיר: "האקלים הולך ונהיה יותר קיצוני"
שינוי האקלים גרמו למזג האוויר לצאת מהאיזון ואנחנו עדים לתופעות קיצוניות, שהופכות תכופות יותר ויותר. רק אתמול (יום ד') הוצפה נהריה, בשבת בתל אביב נרשמו הצפות כבדות, לפני כמה ימים ירדו גשמים עזים באזור בנימיניה ובעתיד הקרוב צופים המדענים כי אירועים כאלו יהפכו לשכיחים יותר. בינתיים נשברים שיאים נקודתיים בכמויות גשם ובעוצמת זרימה בנחלים.
ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים בחברת קליימסל, אמר כי מדובר בתוצאה של ההתחממות הגלובלית: "מבחינת גשמים ושיטפונות מדובר בימים היסטוריים. אם אנחנו מסתכלים על השבוע האחרון, עם שיא של בתל אביב בשבת, ראינו ביום ראשון את ההצפות בבנימינה וכעת האירוע של שבו כל אזור נהריה נפגע. מדובר ב-100 מ"מ בשמונה שעות. זו אפילו לא יממה. נהריה חוותה את ההצפה הכי חמורה שהייתה לה. יותר מ- 1992. כל הנחלים בגליל המערבי זורמים".
הוא הדגיש כי מדובר בהוכחה לכך שאנחנו סובלים ממשבר האקלים. "אם זה לא מספיק להסביר לציבור שיש מגמת הקצנה, בעוצמות הגשם ובשטפונות, אני לא יודע מה לומר", אמר ד"ר גבעתי. "כבר היו אירועים קיצוניים, אבל לא רצף כזה גדול. זה מגיע אחרי נובמבר בלי גשם. יש פה רצף של אירועי גשם מאז חנוכה, לאחר ששברנו שיא בצפת של 80 שנה עם 200 מ"מ. צריך לשים לב מה קורה פה. יש שבירת שיאים אחד אחרי השני. זה קיצוני יותר מחורף 1992, שאז היו שלגים".
ומה בעתיד? לד"ר גבעתי אין בשורות טובות: "כל המדענים מדברים שנראה אירועי גשם יותר קיצוניים בעתיד. יהיו יותר שנים שחונות, אבל אם יורד גשם זה יהיה בצורה קיצונית. וזה בגלל ההתחממות הגלובלית. יש פה מגמה מטרידה, שבה מערכות מזג האוויר יוצאות מאיזון. בעוד שבמדינות כמו סקנדינביה שוברים שיאי חום ויובש, במקביל במקומות אחרים מקבלים מזג אוויר קיצוני כמו אצלנו. זה הצפי לעתיד, זה רק יילך ויגבר. אם זו המגמה יש להיערך לזה מבחינת כוחות. צריך להחליף דיסקט: האקלים הולך ונהיה יותר קיצוני. זה לא מה שהכרנו. יש לנו שבעה הרוגים בתוך שבועיים".
פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות בבינתחומי בהרצליה ומומחה לאקלים ואטמוספירה, זהיר יותר בקביעה כי אנחנו סובלים מההשלכות של משבר האקלים. "רצף הסערות הוא מעט חריג, כי התרגלנו לחורפים שחונים למדי. יש להדגיש כי אין עלייה דרמטית בסופות חזקות. הסטטיסטיקה מראה כי אין מגמה מובהקות באירועים כאלה". אבל גם הוא סבור כי בעתיד המצב יהיה קיצוני בהרבה: "כשמסתכלים לעתיד, רוב הקהילה העוסקת בחקר סופות ברקים, סבורות כי עקב שינויי האקלים הסופות ייעשו חזקות יותר ויותר. מיטב המומחים סבורים כי באקלים העתידי נקבל יותר ברקים ויותר סופות חזקות. ייתכן שיהיה שינוי באופי הגשם בישראל: מערכות יותר חזקות ויותר קצרות. אם לשקע יש אורך חיים של 36 שעות, יש מודלים שחוזים שיהיו יותר קצרים: ימטירו בזעם את גשמיהם ויתפוגגו".
פרופ' יאיר ציין כי לאור האסונות שהתרחשו ניתן לחזות הגעה של סופות חזקות: "זה על סמך נתונים כמו מכ"ם עננים ומערכות בזמן אמת, שעוקבות אחר ברקים, כמו זו של חברת חשמל. קצב הברקים מספר לנו על התחזקות קצב הגשם. כך נוכל לתת התרעות בזמן אמת לציבור, שבמקום מסויים יש החמרה, אפילו לשעה הקרובה. יחד עם זאת, ייתכן שהתחזיות לא יתממשו. אבל יותר טוב להתריע מאשר לא".
השבוע פרסם השירות המטאורולוגי דו"ח קצר על אירוע הגשם החריג בתל אביב בשבת האחרונה - שבו ירדו 54 מ"מ של גשם סמוך למוזיאון האצ"ל בעיר בתוך 30 דקות בלבד. בדו"ח נכתב כי כמויות הגשם היו הגבוהות ביותר לפרקי הזמן הללו מאז החל רישום עוצמות הגשם בתחנות גוש דן בתחילת שנות ה-40' של המאה הקודמת. עוד אמרו בשירות המטאורולוגי כי מטבלאות הסתברות עולה כי לפרקי זמן של 20 עד 30 דקות תקופת החזרה של עוצמות הגשם לאזור תל אביב היא 100 שנים ויותר. גם בבדיקה של אזורים אחרים בארץ התקבלו מקרים בודדים בלבד של עוצמות גשם מסדר גודל כזה - כמו בהדר הכרמל בנובמבר 1949, יריחו באוקטובר 1987, אוניברסיטת חיפה באוקטובר 2008 ואשקלון בנובמבר 2015.
אז למה אנחנו סובלים ממזג אוויר קיצוני לאחרונה? חזאי מטאו-טק צחי וקסמן הסביר כי "כמעט כבר שבועיים ברציפות אנחנו חווים מערכות גשם אחת אחרי השנייה, במיוחד בצפון. בצפון הארץ מדובר במערכות כמעט ללא הפוגה. העובדה הזאת גורמת למצב שבו רוב המעיינות, שמזינים את נחלי הגליל המערבי והכרמל כבר נמצאים בשפיעה גבוהה יחסית, ואירועי הגשם החזקים שפוקדים אותנו ברציפות מביאים לידי כך שהקרקע נשארת רוויה, דבר שגורם להיווצרות נגר עילי. בנוסף, השבוע זה המקרה השני שנמדדות כמויות גדולות במיוחד של גשם ביממה אחת".
וקסמן ציין כי "מבחינה מטארולוגית באירופה שורר לחץ אוויר גבוה במיוחד במשך יותר משבועיים, שמונע היווצרות משקעים. כאשר הלחץ הגבוה הזה משתרע על פני מרבית השטח של אירופה, הטבע מחפש איזון. במצב כזה שבו לחץ גבוה נמצא בצד אחד של המפה, בצידו האחר צריך להיות איזון - לחץ נמוך. דבר זה מעודד היווצרות ענני גשם בתדירות גבוהה. זו הסיבה מדוע בשבועיים האחרונים אנחנו ברצף מערכות גשם משמעותיות. סיבה נוספת היא שכאשר אוויר קר מגיע אלינו ממזרח אירופה, עובר על פני המים החמים של הים התיכון, נוצר ערבול משמעותי בין שכבות האוויר מעלינו. הדבר מוביל להיווצרות ענני סערה. זה בעצם מה שקרה בצפון עד אחר הצהרים".
לפנייה לכתב/ת 
