הרעלת מים והצתות: המלחמה הורגת את הסביבה

העשור האחרון מתאפיין במלחמות אזרחים בתימן, בלוב, בסוריה ובעיראק שממשיכות לגבות קורבנות מדי יום. לכל מלחמות האזרחים הללו יש השפעה הרסנית על הסביבה, משום שכל הצדדים הנלחמים בהן משתמשים בה כאמצעי לחימה. הרעלה וזיהום מכוון של מקורות מים, הצתות יזומות שנועדו לחסל מקורות מזון ומניעת מים מאוכלוסייה אזרחית שאינה משתפת פעולה – אלה רק כמה דוגמאות.

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

א-סראג' (מימין) והגנרל מטוברוק חליפה חפתר(צילום: AFP)

במהלך המלחמות גם השתלטו ארגוני טרור על מקורות נפט כדי להבטיח לעצמם הכנסה ולאחר מכן הציתו אותם כדי למנוע מאחרים לשלוט בהם, ופוצצו תשתיות אנרגיה ומים חיונית כדי לפגוע באוכלוסייה האזרחית ובמדינות.

מלחמת האזרחים המתחוללת בלוב מאז פברואר 2011 היא מקרה-בוחַן בולט להרס הסביבה במסגרת מלחמות שכאלה. ראשיתה של המלחמה בהפגנות שפרצו בבנגזי, התפשטו ברחבי המדינה והפכו למרד רחב היקף – בתמיכה מערבית – נגד שלטונו של מועמר קדאפי, ששלט בלוב ללא עוררין מאז שנת 1969. באוקטובר 2011 הופל משטר קדאפי והשליט הוצא להורג, והמדינה נכנסה לסחרור פוליטי וביטחוני. בשנת 2014 התחדשה מלחמת האזרחים, והיא נמשכת למעשה עד היום.

נאמני הממשלה בטריפולי. אשפה בצדי הדרכים(צילום: EPA)

המאבק על שליטה בשטחה של לוב ובשדות הנפט שלה ניטש בין "ממשלת טוברוק" לבין "ממשלת ההסכמה הלאומית". הראשונה ממוקמת בטוברוק שבמזרח לוב, והיא שולטת במרבית שטחה של המדינה. היא עושה זאת באמצעות "הצבא הלאומי הלובי" תחת פיקודו של הגנרל חליפה חפתר. "ממשלת ההסכמה הלאומית", בראשות פאיז א-סראג', יושבת בבירה טריפולי ומוכרת על-ידי האו"ם כממשלה החוקית של לוב. לצד שני הכוחות הללו פעילים במדינה גם דאעש וארגונים אחרים, המסונפים לאל-קאעידה.

חטיפות ובארות

מלחמת האזרחים קיבלה תפנית חדה ב-4 באפריל 2019, כאשר חפתר הכריז על מבצע לכיבוש כל השטחים שבהם מחזיקה ממשלת א-סראג' במערב לוב, ובכלל זה טריפולי. לפי האו"ם, עד תחילת חודש דצמבר האחרון נהרגו בסבב הלחימה הזה 2,200 איש, כ-200 מהם אזרחים וכל היתר לוחמים.

שדה נפט שדאעש הצית לפני שנסוג ממוסול, עיראק(צילום: AFP)

העיר טריפולי מונה קצת יותר ממיליון תושבים, ואליהם מצטרפים כל העת עשרות אלפי פליטים מאזורי הלחימה שבסביבה. המלחמה הבלתי פוסקת ריסקה את יכולתן של הרשויות העירוניות לספק שירותים חיוניים לתושבים והביאה לקריסת תשתיות ושירותים חיוניים כמו תברואה, מים וחשמל. עוד לפני פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011 סבלה טריפולי מתשתיות לקויות, אך המלחמה החמירה את מצבן, ובחודשים האחרונים הן קרסו לחלוטין.

אספקת המים לתושבי טריפולי, ולמעשה לכל רצועת החוף הים-תיכוני של לוב, שבה גר הרוב המוחלט של תושבי המדינה, תלויה כמעט לגמרי בנהר המלאכותי העצום הנקרא Great Man-made River. זהו אחד ממיזמי ההנדסה האזרחית הגדולים בעולם, והוא נבנה על-ידי קדאפי בשנות ה-80 של המאה הקודמת. 4,000 קילומטרים של צינורות בטון מובילים מי תהום משדות שאיבה במדבר הסהרה אל רצועת החוף שבצפון המדינה, שמי התהום בה מלוחים ומזוהמים משפכים ולכן אינם מאפשרים הפעלה מאסיבית של מתקני התפלה.

לקריאה נוספת:

• ארדואן שולח כוחות ללוב, הישג גדול ליריביו
• מלחמות הנפט והגז החדשות במזרח התיכון / רון בן ישי
• גם בלוב: ארה"ב מפסידה לפוטין / ד"ר ירון פרידמן
  

הלוויה של הרוגי הפגזה על כוחות הממשלה בטריפולי(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

הרס תשתית המים בטריפולי כתוצאה מהמלחמה בא לידי ביטוי בכמה דרכים. אנשי השבטים החיים בדרום לוב סוגרים צינורות או הורסים אותם כדי להבטיח היענות לתביעותיהם הפוליטיות, חקלאים ואנשים פרטיים חוסמים בארות וחופרים אחרות באופן פיראטי, עובדים נחטפים וציוד נבזז. הרשויות המקומיות, מצדן, משלמות כספים למיליציות חמושות במקום לרכוש חומרים כימיים ולטפל בבעיות התשתית והאספקה.

לא לשחות, לא לדוג

כבר במרץ 2019, לפני שהחל המבצע של כוחות חפתר, התריעה רשות המים של ממשלת א-סראג' כי אם הנזק למערכת בקרת המים בטריפולי לא יתוקן, תשתית ההולכה עלולה להיסגר באופן פתאומי ובלתי נשלט וההשלכות תהיינה "קטסטרופליות" בהיעדר מערכת אלטרנטיבית בת-קיימא לאספקת מים. עם פרוץ הלחימה נפגע חדר הפיקוח המרכזי של הצנרת במערב לוב, והמהנדסים איבדו את היכולת להעריך את לחץ המים ואת זרימתם. חברת תחזוקה תוניסאית שעבדה על המערכת עזבה את המדינה, וקבוצות חמושות מנעו לחלוטין את אספקת המים לתושבי העיר עד שדרישותיהן מהשלטונות תענינה.

כתוצאה מהלחימה סובלים תושבי טריפולי גם מהפסקות חשמל תדירות. אזורים רבים בעיר זוכים רק לשעות חשמל מעטות – בין 4 ל-12 שעות ביממה. מעבר לכך, טריפולי סובלת ממשבר אשפה חמור בשל ניתוק העיר מעורפה ובשל המיקום של המטמנה העיקרית של העיר בחזית הלחימה, כ-45 ק"מ דרומית לעיר. אשפה נערמת בצדי הדרכים בכל רחבי העיר, ומחלות עור ודרכי נשימה מתפשטות בקרב ילדים, קשישים ונשים בהריון.

אם לא אנחנו, אף אחד. בארות נפט שדאעש הצית בעיראק(צילום: AP)

ביוני 2019 הכריזה עיריית טריפולי שבשל זיהום – מי הים בחופיה המרכזיים של העיר אינם מתאימים לשחייה או לדיג. כבמקומות אחרים בעולם, הטמפרטורות בטריפולי בקיץ עולות משנה לשנה, אך תושבי העיר אינם יכולים כעת למצוא בים מפלט מהחום הכבד ומהיעדר מיזוג האוויר.

המצב השורר בטריפולי משקף את המצב השורר בערים רבות בשתי מדינות אחרות במזרח התיכון הנאנקות תחת מלחמת אזרחים – סוריה ותימן. תושבי הערים שמשתייכים למעמד הבינוני-נמוך ומצבם הכלכלי לא אפשר להם להימלט מהמדינות הללו נאלצים להמשיך לחיות במצוקה סביבתית הולכת וגוברת. כולם סובלים מהשימוש בגישה למשאבי טבע כנשק או מחוסר יכולתן של הרשויות להמשיך לספק שירותים ולהבטיח תשתיות חיוניות לתושבים.