גנץ צריך לעזוב את החסינות ולעלות על מדים
הדגש על אישומי השחיתות של בנימין נתניהו לא מביא קולות. שלושת הרמטכ"לים לשעבר חייבים ללמוד מאהוד ברק ולשווק את עברם הביטחוני
בבחירות 1999 גייס אהוד ברק את ג'יימס קארוויל, מנהל הקמפיין של ביל קלינטון. היריב היה בנימין נתניהו, ראש הממשלה המכהן, שניהל סדר יום ביטחוני והאשים כדרכו את השמאל בכניעה לטרור. קארוויל הדגיש בקמפיין את נושא הכלכלה ("זו הכלכלה, טמבל"), אבל נתן גם תשובה לנושא הביטחון ולהאשמות של נתניהו ואמר: "איך זה ייתכן? הרי בראש מפלגת העבודה עומד רמטכ"ל לשעבר עם חמישה צל"שים?". הוא החליט להלביש מחדש את ברק במדים בתשדירים. על רקע תמונות שלו מהשירות נשמע ברקע קולו של הקריין: "הלוחם מספר 1 של ישראל, בעל חמישה עיטורים על מקרי אומץ וגבורה, לעולם לא ייכנע לכל אדם או תוכנית שיסכנו את המדינה".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הטהרנים של השמאל עיקמו את אפם. מדים בבחירות במדינה דמוקרטית? מה אנחנו, רפובליקת בננות דרום אמריקנית עם גנרליסמו שתופס את השלטון? אבל הקמפיין הצליח. עובדה שלפתע גם בתשדיר של הליכוד הופיעה תמונה של נתניהו במדים, וכך גם של שר החוץ דאז אריאל שרון, לפני שהמליץ על בחירת נתניהו לראשות הממשלה. כזכור, ברק זכה בבחירות.
בטרום קמפיין הבחירות הנוכחי מתמקדים בכחול לבן בכתבי האישום של נתניהו ובחסינות שביקש האיש שאמר לקרן מרציאנו: "מה, מה פתאום?". הפיתוי גדול, כי לכאורה יש להם תשדיר מנצח עד ליום הבחירות. הבעיה היא, כפי שגברי בנאי שאל במערכון "המוסך" של הגשש: "ולא זזה רוורס?". שום דבר מסיפורי השחיתות לא מזיז את הסקרים. נתניהו נשאר יציב עם 32 המנדטים הקבועים שלו.
מדוע זה קורה? הסבר אחד הוא שמצביעי נתניהו מצפצפים על החוק מאהבת ביבי. הסבר אחר, רציונלי יותר, הוא שהם מאמינים שרק הוא יכול להתמודד עם האתגרים הביטחוניים שניצבים בפני מדינת ישראל. כיום, לאחר חיסול קאסם סולימאני, ברור שהנושא האיראני עומד בראש סדר היום הפוליטי. ומי יטפל בו, החנונים של כחול לבן?
לחנונים האלה, שלושה רמטכ"לים לשעבר, יש יחד יותר מ-100 שנות שירות בצה"ל והשתתפות במלחמות ובמבצעים החשובים נגד הטרור. מה שאין להם זו יכולת השיווק העצמי של נתניהו. "פעלתי כל חיי למען ביטחון ישראל", אמר לאחר בקשת החסינות, אף שמרבית חייו הבוגרים הוקדשו לנאומים ומסיבות קוקטייל בניו יורק ובוושינגטון ולביצור מעמדו כמנהיג פוליטי וכראש הממשלה בארץ.
זה לא סיכום היסטורי לפועלו של נתניהו (גם ביטחון, גם ביטחון), אלא לחולשת התעמולה של כחול לבן. בני גנץ, גבי אשכנזי ומשה יעלון צריכים לעזוב את נושא השחיתות כנושא מרכזי בתעמולה שלהם. הסרטון של קרן מרציאנו ימשיך להיות משודר בתקשורת וברשתות החברתיות גם בלעדיכם. וממילא, יאיר לפיד יכול לעסוק בכך.
מה שמצופה מהגנרלים של כחול לבן הוא להכניס תמונות שלהם במדים לתשדירים ולהציג את תוכניות הביטחון שלהם. גנץ הודיע לפני הבחירות הקודמות שאשכנזי הוא המועמד שלו לתפקיד שר הביטחון. נו, מה קרה לרעיון הזה? מדוע הוא לא בא לידי ביטוי בתעמולה?
את העבר הצבאי של גנץ ויעלון (לבושים במדים) אפשר לשווק בסרטוני הבחירות המופצים גם באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות. יכול להיות שאנשי שמאל לא יתלהבו ויצביעו במחאה למפלגת העבודה ולמרצ, אבל זה לא נורא. כחול לבן למדה שגודל הגוש הוא העיקר ולא גודל המפלגה. בהזדמנות הזו גם יצילו את המפלגות האלו מגיליוטינת אחוז החסימה.
בכירי כחול לבן יכולים להציב אלטרנטיבה של ממש לבוחרי ימין שאולי נרתעים בכול זאת מראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום, אבל עד כה האמינו שרק הוא מסוגל להתמודד עם איראן.
אם קארוויל היה מנהל כיום את הקמפיין של כחול לבן, הוא היה מתעצבן ואומר כנראה: "השתגעתם? יש לכם שלושה רמטכ"לים לשעבר ואתם נותנים לנתניהו לשלוט על סדר היום הביטחוני?". הוא לא היה מתבייש להפיץ תשדיר תעמולה שבו שלושת רבי האלופים של כחול לבן לבושים במדים. וברקע הקריין אומר: "אלה האנשים שלחמו 114 שנים ביחד למען ביטחון ישראל, השתתפו בכל המבצעים החשובים של צה"ל ולעולם לא ייכנעו לכל אדם או תוכנית שיסכנו את המדינה".
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
