האיש שהכי שמח בהפסד ב"ש / תוכן גולשים

לא יהיה לאף אחד ספק, אפילו הקטן ביותר: מי שהיה הכי מאושר בעולם מהניצחון של רעננה על הפועל ב"ש הוא לא אחר מאשר ברק בכר, האיש שבילה 4.5 שנים נפלאות בקבוצה מהנגב והביא אותה להישגים היסטוריים. זו ממש לא אשמתו, ואף אחד לא אמור להתפלא על כך. גם אין קשר לדרך בה נפרדו הצדדים. זה הטבע האנושי, כל אחד היה מרגיש כך ובכל תחום, אף אחד לא רוצה לראות את המחליף שלו מצליח באותו מקום בו הוא נכשל.

לא חסרות דוגמאות בליגת העל למקרים דומים. אפילו אבוקסיס, מחליפו של בכר בבאר שבע, ממש לא רוצה שבני יהודה תצליח בלעדיו לאחר העזיבה שלו, אחרת מי יזכור לו את השנים הנפלאות בשכונה. כשאביטן עזב את הפועל ת"א, ברור שהוא רצה בכישלונם כדי להוכיח שלא הוא האשם. כשאורי גוטמן עזב את חדרה - אותו סיפור, וכשהעזיבה היא על רקע של סכסוך, אז הרצון לראות את המחליף שלך נכשל רק מתעצם! מה לדעתכם רוצה ניר ברקוביץ' שתעשה אום אל פאחם במשחק הגביע מול מכבי חיפה? זה נכון גם בעולם: כשמוריניו פוטר מיונייטד אז ברור שהוא רצה שתקרוס.

ברק בכר(צילום: הרצל יוסף)

זה נכון לא רק בכדורגל או בספורט, גם מנהל סופר מרגיש אותו דבר, גם מנחה בטלוויזיה, גם עיתונאי ויש עוד דוגמאות רבות. כל אחד שמודח מתפקידו הופך ליריב הגדול של מחליפו, למרות שאף אחד לא יודה בזה. גם שחקן ספסל, או אפילו שחקן שמודח מההרכב, בוודאי רוצים בכישלון הקבוצה. בעבר אפילו הכוכב איל ברקוביץ הודה שישב על ספסל הנבחרת וייחל להפסד. אם שחקן מודח מההרכב והקבוצה מצליחה בלעדיו, אז הוא הופך ללא רלוונטי. אם הקבוצה מנצחת בלי שחקן הספסל זה אומר שהמאמן צדק בבחירת ההרכב ואין לן כרגע סיכוי להשתלב. הדוגמה הכי טובה היא ירדן שועה במכבי חיפה - יש לכם ספק לאילו תוצאות הוא מקווה במשחקים? כל עוד שרוקאביצה כובש בצרורות והקבוצה מנצחת ברצף, אז ברור שהוא לא מרוצה.

זה לא קשור לברק בכר. כל מאמן (שוב, זה נכון בכל התחומים) שמוחלף, ממש לא רוצה לראות את המחליף שלו מצליח. זה יגרום למערכת ולכל מי שמסביבה לשכוח מהר מאוד את מה שעשית למענה.

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.