המצב העגום במחלקות הסגורות בבתיה"ח הפסיכיאטריים
קירות מתקלפים, עובש, צפיפות נוראית ומחסור בכוח אדם המוביל למקרי אלימות כלפי הצוות והמטופלים. כך נראית החצר האחורית של מערכת הבריאות: המחלקות הסגורות בבתי החולים הפסיכיאטריים. גלית, שעובדת 27 שנה במחלקות בריאות הנפש: "אנחנו שחוקים, אחיות נפגעות פיזית". משרד הבריאות: "הנושא נמצא על סדר היום המשרדי"
בשני שלישים מבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל חצו אתמול את רף התפוסה המלאה, כך על פי "מדד העומס היומי" של תפוסת המחלקות של משרד הבריאות. ב'אברבנאל' שברו את השיא עם 132% תפוסה, וב"כפר שאול" בירושלים נרשמו 120% תפוסה.
"יש מטופלים שישנים במסדרונות, או על מזרנים על הרצפה", מספרת גלית לוי, אחות ראשית בבית חולים פסיכיאטרי ויו"ר העמותה לסיעוד פסיכיאטרי בישראל. "בחדרי המיון אנחנו מרגישים עומסים בעיקר בשעות הערב שבהן אין למטופלים אף חלופה אחרת. חוויית המטופל באשפוז נפגעת, ולא משנה כמה הצוות משתדל".
קיראו עוד
דו"ח: 91% מהמאושפזים בגהה שבעי רצון מהטיפול - איפה פחות מרוצים?
מה מגיע לכם מקופ"ח בכל הקשור לבריאות הנפשהכלבים שמצילים חולים פסיכיאטריים מהתפרצויות אלימות
"מצב חמור שנובע מתת-תקצוב"
שיעור מיטות האשפוז הפסיכיאטרי בישראל עומד על 0.42 מיטות לאלף נפש, נמוך מהממוצע במדינות ה־OECD. בעוד שבמדינות אחרות חולים רבים במחלקות סגורות מטופלים במסגרות ייעודיות, בישראל כל החולים מטופלים תחת קורת גג אחת - מציאות שמייצרת אלימות וקושי רב לצוות הרפואי.
"במחלקות הסגורות הצפיפות והמיעוט בצוות סיעודי ורפואי גורמים לעלייה במקרי האלימות כלפי צוות או מטופלים אחרים", מסבירה גלית, שעובדת כ־27 שנים במחלקות בריאות הנפש. "בתקופה האחרונה אני רואה תופעה של אחיות חדשות שנקלטות, נפגעות פיזית ועוזבות את המקצוע. לעומס מטופלים במחלקה בתחום הפסיכיאטריה יש השלכות קליניות של הגברת האלימות ואי־השקט בנפש האדם. אמנם, גם בבתי החולים הכלליים יש עומסים, אבל אצלנו הקירות מתקלפים, יש עובש, צפיפות נוראית, מיטות רעועות ותנאים קשים שיוצרים תחושה לא נעימה לעובדים ולמטופלים. הצוותים בבריאות הנפש מאוד שחוקים - אפילו לנשום אין לנו אפשרות לאורך היום. אם איש צוות אחד חולה, מישהו אחר צריך לעבוד כפול".
לצד הנתונים הללו, תוכניות שהיו אמורות להקל על העומסים תקועות כבר קרוב לשנתיים. לפי הערכה של גורמי מקצוע, כ־30 אחוז מהמאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים יכולים לגור בבתים מאזנים ובכך להפחית משמעותית את הצפיפות. אלא שבמשרד הבריאות מעכבים את התקדמות המהלך, ועד כה לא התקבלו אישורים למבחני תמיכה לקופות החולים למימון הבתים המאזנים.
ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, הוסיף על המצב העגום: "אנו חיים במציאות שבה אנחנו רודפים אחר הזנב של עצמנו, רק כדי למצוא איפה החולה יישן הלילה. כשחמש מיטות אשפוז נדחפות אל תוך חדר קטן, המטופל לא יכול אפילו לקום בלילה וללכת לשירותים. זה מצב חמור מאוד שנובע מתת־תקצוב של מערכת בריאות הנפש ותת־תקינה של כוח האדם".
להערכתו של ד"ר פישל, בשנה הקרובה המשבר אף צפוי להחריף. "מהדקים עלינו את החגורה", הוא מתריע, "הצפיפות גורמת לכך ששיקול הדעת של הרופא הפסיכיאטר עלול להיות מוטה בגלל שאין לו מקום למיטות אשפוז ועל כן חולים ישוחררו, גם אם יש צורך קליני לאשפז אותם. אנחנו חוששים מפני נטישה של צוותים רפואיים וסיעודיים בתחום הפסיכיאטריה כי בתנאים כאלה זה בלתי אפשרי לעבוד. חייבים לקבוע תוכנית חירום לאומית לטיפול במשבר בבריאות הנפש בארץ. מדינת ישראל שמה את החלשים ביותר בתחתית סדר העדיפויות שלה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "נושא העומסים במחלקות הפסיכיאטריות מוכר למשרד הבריאות ונמצא על סדר היום המשרדי. משרד הבריאות פעל בשנים האחרונות במספר דרכים כדי להפחית את העומסים - החל בפתיחת מיטות נוספות, שהביאה הלכה למעשה לירידה בשיעורי התפוסה, והמשך בפיתוח מסגרות קהילתיות חדשות. לאחרונה נפתחו מסגרות קהילתיות חדשות כגון קהילה אקולוגית, ובחודשים הקרובים תחל לפעול קהילה משקמת. קופות החולים החלו בעבודה עם הבתים המאזנים, ובחודשים הקרובים יצא מבחן תמיכה לבתים מאזנים, זאת לאחר שבשנים האחרונות נפתחו שישה בתים מאזנים".