מחלות לב בנשים: איך זה שונה - ולאיזה סימנים חשוב לשים לב?
מחקרים רבים הצביעו על השוני בין תחלואה נשית לגברית, ואחד ההבדלים המהותיים הוא במחלות לב ולכלי דם. מהם ההבדלים בין גברים לנשים - ואיך ניתן למנוע?
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל ונובו נורדיסק
בישראל פועלות מרפאות ייחודיות לבריאות לב נשים בחמישה מרכזים רפואיים גדולים כחלק מפעילות המערך הקרדיולוגי באותם מרכזים. למה? מה מיוחד בלב הנשי?
מחלת לב וכלי הדם היא אחת הסיבות המובילות לתחלואה ותמותה בקרב נשים כמו בגברים. למרות זאת, מחלת לב וכלי הדם עדיין נתפסת כמחלה גברית. בנשים כמו בגברים, נראית מגמת ירידה במהלך השנים בתמותה ממחלת לב. יחד עם זאת, התמותה בעת התקף לב בכל גיל גבוהה בנשים יחסית לגברים, בטווח הקצר ובטווח הארוך עובדה זו מוסברת בכך שהנשים מבוגרות יותר, חולות יותר ועם יותר גורמי סיכון, יחסית לגברים בעת ההתקף.
אוכלוסייה מדאיגה במיוחד הינן הנשים הצעירות (מתחת לגיל 60). אמנם אוכלוסייה זו מהווה רק 30% מקרב כלל הנשים הלוקות בהתקף לב, אך בנשים אלה התמותה מהתקף לב נותרת גבוהה במהלך השנים האחרונות בשונה במובהק מגברים.
במדינת ישראל קיימות מספר אוכלוסיות המוגדרות חלשות, המהוות אתגר מיוחד לנושא קידום הבריאות ומניעת מחלות לב בקרב נשים, למשל נשים חרדיות ונשים ערביות בישראל. באוכלוסיות אלה, שיעור גורמי הסיכון, והתחלואת הלב וכלי הדם גבוהה בהשוואה ליתר האוכלוסיה.
מחלת הלב ה"נשית"
מרבית המחקרים בנושא מחלות לב נעשו בקרב גברים, ולכן תסמיני המחלה דרכי האבחון והטיפול מותאמים בעיקר לגברים .כיום ידוע כי התסמינים האופייניים לאירוע לבבי בגברים ( הקרויים " תעוקה טיפוסית" ), שכיחים פחות בנשים, ולעומת זה תלונות אחרות כגון קושי נשימה בחילה, עייפות וכאב לא "טיפוסי" יופיעו יותר בנשים . נשים בעת ארוע כלילי מאחרות לבקש עזרה רפואית, יתכן בשל אי הבנת התסמינים, או העדר מודעות לאפשרות מחלה לבבית אצלן.
שיעור חסימות העורקים הכלילים הגדולים (כפי שמודגם בצנתור לב) , נמוך בנשים בהשוואה לגברים. דבר זה מקשה לעיתים על יכולת אבחון מחלת הלב, ועל מתן טיפול מתאים,ונותן הסבר אפשרי לתסמינים ( הלא טיפוסיים) .
גורמי סיכון ייחודים לנשים
מחלות לב וכלי הדם ניתנות למניעה, ולכן חשוב (לכולם) להימנע מעישון, להקפיד על משקל גוף תקין ותזונה בריאה, להרבות בפעילות גופנית, ולטפל מיטבית בסוכרת יתר לחץ דם ושומני דם גבוהים, אם קיימים.
נשים בבדרך כלל מקבלות פחות הסבר על פעילות גופנית בהשוואה לגברים, ככל שגילן עולה, שיעור עודף המשקל עולה, ועימו תחלואה נלווית כגון סוכרת ויתר לחץ דם, התורמים לעליה בשיעור התקפי לב ואירועים מוחיים.
שתי תקופות ייחודיות בנשים (הריון , וגיל הפסקת המחזור ) קשורות לסיכון מוגבר לתחלואת לב וכלי הדם.
תקופת ההריון: היא בבחינת "מבחן מאמץ" ללב האישה. ידוע היום, כי נשים שפתחו יתר לחץ דם / רעלת הריונית / סוכרת ( גם גבולית) , במהלך הריונן, מצויות בסיכון מוגבר להתפתחות עתידית של סוכרת,ויתר לחץ דם. יתרה מזאת, שיעור התקפי הלב והארועים המוחיים העתידים , גבוה משמעותית בקבוצה זו בהשוואה לנשים שמהלך הריונן היה תקין.
תקופת הפסקת המחזור: מנופאוזה,"גיל המעבר", מלווה בשינויים הורמונליים משמעותיים. תקופה זו מהווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחות התחלואה הלבבית בכל הנשים. תקופה זו מאופיינת בשינויים פיזיולוגיים, מטבוליים כמו גם בירידה במצב הרוח, ובאיכות החיים. עם הפסקת המחזור, והירידה ברמות האסטרוגן, עולה שיעור גורמי הסיכון למחלות לב וכלי הדם. תקופה זו המהווה ציון דרך משמעותי בחיי האישה היא בעלת השלכות קריטיות לבריאותה הנפשית והגופנית כאחד.
השפעת הנפש על הלב הנשי
קיים מידע רב על הקשר בין גורמים פסיכולוגיים לתחלואת לבבית. חרדה, דיכאון ועקה (STRESS) כרוניים, קשורים בעלייה בתחלואה ותמותה ממחלות לב בעיקר בנשים. קיימים הבדלים מגדריים בולטים לרעת נשים בהשפעות חרדה, דיכאון ועקה כרונית. מצבים נפשיים אלה מסבירים בחלקם, שיעור מוגבר של "תסמונת הלב השבור" השכיחה בעיקר בנשים מבוגרות, ושילובים באופן הדוק בתחלואת הלב וכלי הדם.
לסיכום, נשים, בדומה לגברים, מפתחות בשיעור גבוה תחלואת לב וכלי דם, וזאת גם אחת מסיבות המוות העיקריות שלהן. נשים מגיעות מאוחר לקבלת טיפול מציל חיים, מתות יותר בעת התקף לב ומפתחות יותר סיבוכים. הכרה בגורמי סיכון ייחודים, בהשפעת הציר ההורמונלי לאורך חייהן, הבנת תסמינים ייחודיים והשפעות מצבים נפשיים שונים על בריאותן, חיונית לשיפור בריאותן והארכת חייהן.
כמו כן קיימת חשיבות רבה להערכה נפשית, זיהוי מוקדם של מצבי עקה, דיכאון או חרדה, כיוון שהטיפול בהם, יכולים להאריך חיי נשים ולהקטין תחלואת לב וכלי הדם.
ישנה חשיבות להקמת מרכזים נוספים, לבריאות לב האישה, שמטרתן מניעה וטיפול במחלות לב בנשים, וזאת תוך יצירת שיח עם רופאי משפחה וגניקולוגים, לאורך חיי האישה. רצוי גם שמרכזי בריאות נשים (שעיקרן גניקולוגיה) יכללו גם רפואה מניעתית ובריאות לב בנשים.
מרכזי לב האישה הקיימים כיום עוסקים בקידום בריאות (קמפיינים, כנסים, הרצאות לרופאים ולקהל הרחב), והעלאת המודעות בנשים הן לגורמי סיכון ייחודים והן לתסמינים המאפיינים נשים בעת ארוע לבבי.
להלן פירוט מרכזי לב אשה הקיימים בארץ :
מרכז לב האישה במרכז הרפואי רמב"ם בראשות ד"ר מירי בליך.מרכז לב האישה במרכז הרפואי הדסה עין כרם בראשות ד"ר דנה צפת.
מרכז לב האישה במרכז הרפואי איכילוב בראשות ד"ר בלה קויפמן.
מרכז לב האישה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר בראשות ד"ר רומנה הרשקוביץי.
מרכז לב האישה במרכז הרפואי רבין (בלינסון) בראשות ד"ר טלי פורטר.
הכותבת היא מנהלת יחידת אשפוז קרדיולוגיה ומרפאת לב האישה במרכז הרפואי רבין
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל ונובו נורדיסק