ליקויים חמורים באוגדה הגדולה בצה"ל: נחשף המסמך הסודי על מוכנות לעימות בצפון
אוגדה 319 תהיה הראשונה להיכנס ללבנון במלחמה הבאה, אחרי כוחות הסדיר. בתום מאבק משפטי במערכת הביטחון, ynet חושף את הדו"ח המסווג: מחסור במשאיות אספקה ובאמבולנסים לשטחי כינוס, וטנקים שמושאלים להכשרות ונשחקים. צה"ל: "חלק מהפערים בתהליכי השלמה. האוגדה במוכנות גבוהה למלחמה"
ליקויים חמורים באוגדת המילואים הגדולה ביותר בצה"ל: מחסור גדול בכלי רכב לשינוע ציוד וכוחות לתמרון במלחמה, פערים של עשרות אחוזים בכוח האדם הרפואי-לוגיסטי וזמינות נמוכה של כלים משוריינים בשל השאלתם לאימונים. כל אלו הם רק חלק קטן מהממצאים המדאיגים שנמצאו באוגדה 319 (עוצבת המפץ) ונחשפים כעת ב-ynet, באישור הצנזורה. הממצאים התגלו בביקורת פנימית שנערכה באוגדה המשוריינת ובאגד הלוגיסטי שאמור לתמוך בה ובכוחות נוספים של פיקוד הצפון במהלך מלחמה.
דו"ח הביקורת הוכן על ידי יחידת מבקר צה"ל והוגש בחודש אוגוסט 2018, אך חלק ניכר מהפערים הגדולים עדיין קיים. בפיקוד הצפון ובזרוע היבשה אומרים כי מאז צומצמו משמעותית פערים אחרים, בציוד ובכוח אדם, אבל מודים כי חוסרים בחלק מהאמצעים יימשכו גם בשנים הקרובות. בדובר צה"ל אמרו כי בעקבות הדו"ח "הוקם צוות בחינה מטכ"לי שבחן את מבנה ואפקטיביות הימ"חים במטרה להעלות את רמת הכשירות", והדגישו כי "צה"ל ככלל ואוגדה 319 בפרט מצויים בכשירות גבוהה למלחמה".
הדו"ח היה חסוי והושאר במחשכים, אך השופטת רחל לביא-ברקאי הורתה להיענות לבקשת ynet לקבל את הדו"ח, ובכך לחשוף אותו לציבור. בצה"ל ובמערכת הביטחון התנגדו לכך, ובתום הליך משפטי ממושך שנמשך כשנה נקבע בפסק הדין כי דו"ח הביקורת, וכן דו"חות מסווגים נוספים, יועברו ל-ynet בכפוף להגבלות ביטחון המידע. עורכת הדין טלי ליבליך ממשרד עורכי הדין ליבליך מוזר ייצגה את ynet בהליך המשפטי.
ממצאי הדו"ח מעלים סימני שאלה לגבי רמת המוכנות של כוחות היבשה של צה"ל למלחמה, דווקא בימים של מתיחות ביטחונית גוברת בזירה הצפונית, אל מול ההתבססות האיראנית בסוריה וניסיונות חיזבאללה להתעצם בנשק מדויק ומתקדם. כל זאת, שנה ארוכה אחרי שדעכה סערת דו"ח נציב קבילות החיילים הקודם, אלוף במיל' יצחק בריק. הרמטכ"ל התחלף בשנה הזו, שר ביטחון חדש מונה, ישראל עברה שתי מערכות בחירות והשלישית בדרך, אך מתחת לפני השטח עולה תמונה מדאיגה על הנעשה באוגדה משוריינת שבוודאות גבוהה עד מוחלטת תופעל במקרה של מלחמה בצפון.
יותר מחצי מכלי הרכב באוגדה לא כשירים
אנשי יחידת מבקר צה"ל ערכו לאוגדה ולאגד הלוגיסטי שלצדה ביקורת פתע, ולפי הממצאים יותר ממחצית מכלי הרכב שאמורים לשרת אותה במלחמה - 52% ליתר דיוק - אינם כשירים. מבחינת כלי נשק ואמצעים לראיית לילה שאמורים לשמש את הלוחמים ישנו מחסור של כ-20%, שנחשב לסביר בראייה הצה"לית, שכן יעד הכשירות לאוגדות המתמרנות שהציב הרמטכ"ל הקודם, רא"ל במיל' גדי איזנקוט, הוא כ-80%.
ממצאי הביקורת העלו שכמחצית מטנקי מרכבה סימן 4 באוגדה 319, שהימ"חים שלה נמצאים בגליל העליון, מושאלים בכלל לאימונים בחטיבת ההכשרה של חיל השריון, חטיבה 460, בבסיס שיזפון שבערבה. שם הטנקים נשחקים וזמינותם להקפצה ולהפעלה נפגעת. גם 94 מכשירי קשר מושאלים לשיזפון מהאוגדה של פיקוד הצפון.
קצין בכיר בפיקוד צפון טען בתגובה כי "השאלות ציוד וכלים משוריינים מיחידות ליחידות זו החלטה צה"לית. ליין הייצור של טנקי מרכבה סימן 4 הוא כזה שלא יכול לתת מענה לכוחות הקיימים ולהכשרות. להשבית עשרות או מאות טנקים בבסיס ההכשרה ולא להשתמש בהם במלחמה הבאה זו טעות. כך ממוצה סד"כ הטנקים באופן הגיוני. אלה טנקים שחוזרים לחטיבה שלהם תוך ימים. בשנתיים האחרונות עמלנו על צמצום ההשאלות בדגש על אוגדות ההגנה המרחביות ואוגדות ההכרעה".
באגד הלוגיסטי של פיקוד הצפון, שעליו נשענת יציאת האוגדה למלחמה, יש מחסור במכשירי קשר לטובת פינוי רפואי, חוסר בנגמ"שי פינוי רפואיים ולפחות במשך שנה שלמה תפקידי מפקד הפלוגה הרפואית באגד וסגנו לא היו מאוישים. המחסור בצבא בכלי ניוד גרמו לכך שגם מהאגד הלוגיסטי מושאלים כלי רכב: 26 משאיות מאן הושאלו לשימוש יומי לבסיס לוגיסטיקה אחר בצפון. בשתיים מיחידות האגד התגלה מחסור של 23 משאיות.
הפרויקט שלא פתר את הבעיות
בצה"ל ניסו לשפר את הפערים והחוסרים באגד ובאוגדה באמצעות צירופם לתוכנית "חיים חדשים", שאמורה לתת פתרון חלקי לבעיות, אך לשתי יחידות גדולות אלה נרשם מחסור תקציבי של 70 מיליון שקלים לצורך מטרה זו. צוות הביקורת גילה עוד רמת תחזוקה ירודה גם של הכלים המשוריינים, בהם נגמ"שים וטנקים השמורים למלחמה: 68 מהם המתינו לעימות הבא עם כיסויי ברזנט קרועים, במקום להיות מוגנים מפגעי מזג האוויר.
הכוונות הטובות בצמרת צה"ל לתת לאוגדה החשובה חיים חדשים, כשם התוכנית, החלו להיראות בשטח. קבלנים אזרחיים החלו להגיע לבסיסי האוגדה כדי לשפץ בה את התשתיות הישנות, אך הפיקוח התרשל, כסף בוזבז ולוחות הזמנים התעכבו. "ישנה אינטגרציה לוקה בחסר בין הקבלנים שמעכבת את יישום הפרויקט", נכתב בסיכום הביקורת.
תוכנית "חיים חדשים" היא תוכנית מטכ"לית שתוקצבה בכ-300 מיליון שקלים ויועדה לחדש ולשפץ את הימ"חים בצבא. "באחד ממחנות האוגדה העבודות הסתיימו עם ליקויים רבים ובמחנה אחר לא הסתיימו העבודות", נכתב בדו"ח בעניין זה. "באחד הימ"חים העבודות התעכבו במשך חצי שנה בגלל 'פרשייה ערכית' של אחד הקבלנים. ציוד נמצא בחוץ כשהוא חשוף לפגעי מזג האוויר".
בנוסף צוין כי "הפרויקט אינו נותן מענה מלא לפערים הקיימים. למשל: לא מתוכנן שיקום סככות למרות מצבן הרעוע. שיטת ניהול מחסני החירום נותרה ידנית, בחלק מהמקומות עם עיפרון ומחברת, ותלויה בידע המצטבר של הנגד. הנגדים אומרים שלא רק שאינם מרגישים שינוי במצב הימ"חים ובשיטת הניהול, אלא שהם מתוסכלים מכך שמשיתים עליהם עבודה נוספת על העומס הקיים ממילא. הצלחת הפרויקט, שאמור להביא בשורה, מוגבלת".
גורמי הפיקוד לא פיקחו, ומי שסובלים הם הכוחות בשטח. הקיצוץ הענק בכ-5,000 אנשי קבע בצה"ל בשנים האחרונות חתך עמוק בבשר של האוגדות המתמרנות. רק 54 תקנים מתוך 90 שחסרים בנגדי חימוש ותחזוקה בימ"חים אושרו מחדש לאחר הקיצוץ הגדול. מדובר בתפקידים אפורים ושוחקים, אך קריטיים למוכנות למלחמה. אלה שכן מגיעים, רואים מדי בוקר במחסני החירום של האוגדה עשרות רבות של משאיות שאינן שמישות בגלל צמיגים תקולים.
ויש נתונים מדאיגים רבים נוספים: מבקר צה"ל מצא כי רק 34% ממכליות הדלק כשירות לשימוש ורק כשליש ממשאיות המנוף תקינות וזמינות להניף ארגזי תחמושת וציוד לחימה איתם יוזנקו הכוחות לעבר הגבול. "הפסיקו לטפל בחלק ניכר מהמשאיות בגלל שהן הוצבו במתקנים עם גגות אסבסט, ולכן נפגעה כשירות כלי הרכב", הסבירו בזרוע היבשה לצוות הביקורת. נתון מדהים שהתגלה בשולי הדו"ח: בכל צה"ל ישנן אלפי משאיות מסוג ריאו, שמהוות את החלק הארי בניוד אלפי טונות של אמצעים וציוד למלחמה. מתוך אלה - 1,500 משאיות לא נמצאו כשירות. "בכל חודש נוספות 60 משאיות לסד"כ הלא כשיר", נכתב בדו"ח.
"יצר יותר נזק מתועלת"
הביקורת המיוחדת נערכה לבקשת סגן הרמטכ"ל דאז והרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל אביב כוכבי, במסגרתה רואיינו המבוקרים, נערכו שיחות עם מפקדי החטיבות באוגדה ומחסני החירום נבדקו פיזית. "פרויקט 'חיים חדשים' הוא פרויקט הכרחי למציאות הקיימת, אך אופן התנהלותו באוגדה יצר לתקופה של חצי שנה יותר נזק מתועלת", צוין בדו"ח. "הפרויקט חלקי ביותר ואינו נותן מענה לבעיות היסוד בימ"חים (כוח אדם, שיטת ניהול המחסנים וכו'), ומכאן שעלול להיות בגדר 'פלסטר' זמני למצב הימ"חים".
בהמשך נכתב כי "בימ"חים יש עדיין, למרות כל הביקורות שנעשו בשנים האחרונות ולמרות הניסיון של צה"ל לשפר את כשירות הימ"חים, בעיות שורש מתמשכות (תשתיות ישנות, פערי כוח אדם, איכות כוח אדם, שיטות הניהול) הפוגעות בכשירותם ובמוכנותם לחירום. מצב כשירות כלי הרכב באוגדה נמוך מהנדרש ועלול להשפיע באופן ישיר על מוכנות האגודה לחירום ולמלחמה".
צוות הביקורת הדגיש כי השאלות הרכבים והציוד ליחידות אחרות ברורות ולגיטימיות לאור צרכי הצבא, אך "זמני החזרת האמצעים מול הגדרת המוכנות של האוגדה לא הותאמו באופן מלא". באשר לאגד הלוגיסטי צויין כי החוסרים ורמת הכשירות הנמוכה ביחידות האגד "אינם מאפשרים לו לבצע את משימותיו כפי שמוגדרות לו בפקודות ובוודאי שלא בלוח הזמנים המתבקש". המפקדים עסוקים לפי הדו"ח, בבעיות הת"ש הרבות והמורכבות של החיילים, דבר "המקשה על עבודה רציפה". לצד אלה, המבקר פרגן לאוגדה בנושא משמעת ושגרת מחנה, וציין לטובה את קיום המסדרים, עמידה בנהלים ונראות החיילים במחנה.
"האגדים הלוגיסטיים המרחביים (אלמ"רים) הוקמו כדי לשפר את לוגיסטיקת השדה בצה"ל ונבחרה גישה ארגונית רעננה בדמות הקמת האלמ"רים, אך היא יושמה באופן חסר", קבע סגן הרמטכ"ל דאז כוכבי במסמך פנימי, בפברואר 2017, "לכך התלוותה השקעת חסר בכל הנושאים הלוגיסטיים ועל כן אין להתפלא על ממצאי הדו"ח הקשים".
סיכום זה מתייחס לדו"ח ביקורת אחרת - מלפני כמעט שלוש שנים - על המוכנות הלוגיסטית של כוחות היבשה למלחמה, ולמרות כל זאת נמצאו כאמור פערים וחוסרים רבים גם באגד הלוגיסטי, שיפגעו בפינוי נפגעים ובניוד כוחות במלחמה. מבקר צה"ל המליץ להאיץ את פרויקט "חיים חדשים" באוגדה, לשפר את כשירות כלי הרכב בצה"ל ולגבש תוכנית צה"לית רחבה לשיפור וניהול יעיל יותר של הימ"חים.
בצה"ל טוענים בתגובה כי חלק מהפערים המוצגים בדו"ח שנכתב בקיץ 2018 הושלמו בשנה האחרונה וחוסרים אחרים זוכים לטיפול גם בעת הזו. עם זאת, בחלק מהנושאים, כמו ההתבססות על כמות חלקית של משאיות לניוד אספקה לכוחות המתמרנים באספקה, המחסור יימשך גם בשנים הקרובות וההתבססות תהיה על משאיות ריאו ישנות, חלקן עוד ממלחמת יום הכיפורים.
על מנת להמחיש את גודל הפערים בזרוע היבשה חשוב להדגיש את תפקידה של אוגדת המילואים 319, הגדולה בכל אוגדות צה"ל, ומיקומה בסדר העדיפות הצה"לי. מדובר באוגדת המילואים שתיכנס ראשונה למלחמה בצפון אחרי ששלוש אוגדות החוד הסדירות (36, 162 ו-98) יוטלו למערכה. המשמעות: מצבה של אוגדת 319 השייכת לפיקוד צפון ומבוססת על כוחות חי"ר בוגרי מיטב הגדודים הסדירים פחות גרוע מהמצב של אוגדות מילואים אחרות, שמקבלות פחות משאבים להשלמת המחסור אצלן.
"חלק מהבעיות בדו"ח קיימות גם בחטיבות אחרות"
באוגדה ובפיקוד הצפון לא מטילים לרגע ספק ביכולת הלוחמים, עם האימונים שעברו, ניסיונם והאמצעים הקיימים באוגדה לנצח כל קרב עם חיזבאללה, ולעמוד בהצלחה בכל משימה שיקבלו. השאלה תהיה מחיר הזמן והדמים: מספר ההרוגים והפצועים מצד עשרות אלפי חיילי האוגדה ומשך הזמן שתיארך המלחמה כפונקציה ממילוי משימות התמרון.
"בדו"ח יש פערים שגם אם היו שמים למפקד האוגדה מיליארד שקל למחרת הוצאת הדו"ח, אז היה לוקח 3-4 שנים לפחות עד שהחוסרים היו מושלמים", הסביר ל-ynet סגן מפקד חטיבה ותיק במילואים, באוגדה מקבילה, "אלה תהליכי רכש, קליטה ומבצוע ממושכים, וחלק מהבעיות בדו"ח קיימות גם בחטיבות מילואים אחרות. המצב באוגדה 319 נחשב בסדר גמור".
הקצין הבכיר בפיקוד הצפון טוען בתגובה לדו"ח כי הפערים שהוצגו מוכרים ומטופלים: "הוקם ב-2017 צוות בחינה מטכ"לי שבחן את מבנה וארגון הימ"חים בצה"ל ויעילותם. במאי 2018 ביצענו השתלמות לכלל הגורמים הרלוונטיים בצה"ל לשיפור הימ"חים, שסיכמה עבודת מטה של שנה. ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה קיבל את כלל המסקנות מעבודה זו, שכללו חיזוק הדיפרנציאליות באוגדות צה"ל על מנת לתעדף אותן בהתאם. בנוסף הוחלט על הקמת רגולטור מטכ"לי ברמה של קצין בדרגת תת אלוף, שמאשר תכניות עבודה שנתיות שעוקבות ומפקחות אחר פערים באוגדות, צעד שהחל ב-2019".
באשר לחוסר בנגדים לימ"חים שמגדיל את העומסים על הנגדים שנותרו לאחר הקיצוץ הגדול בכוח האדם לפני ארבע שנים, אמר הקצין: "הגדרנו מחדש את תפקיד נגד הימ"ח, עם תוספת של 4% לשכר, בנוסף למענק של 5,000 עד 8,000 שקלים בהתאם לוותק שלו. האוגדה ספגה את הזעזוע הגדול ביותר (בקיצוץ כוח האדם - י.ז.) ולכן תיקפנו לה צעדים להשלמת הפערים. שינינו את שיטת ניהול הימ"ח והתחלנו בפיילוט לאיתור מועמדים לשירות ביטחון שגרים באזור כדי לגייס אותם ישירות אלינו עם ליווי וטיפוח צמוד עוד בטרם הגיוס".
"בנוסף", אמר הקצין, "הקמנו מרכז לוגיסטי אוגדתי עם הנגדים, בפיקוח רב סרן, על מנת להבחין בין נגדים שיעסקו בשגרת הטיפולים בימ"חים ובהשתלמויות לטיפול בתעסוקות מבצעיות ובאימונים שגזלו זמן רב. זה מהלך שהחל השנה כפיילוט ויסתיים בסוף השנה. כיום יש את כמות נגדי הימ"חים הגדולה ביותר זה שנים רבות. יש כיום בחטיבות שריון חמישה נגדי לוגיסטיקה, זה לא היה מעולם. אם חסרים נגדים אז זה בבודדים. אין דבר כזה שהיה חוסר של 50% בנגדים לימ"חים. ביצענו פיילוט באוגדה לפיו ארגזי הפעולה בימ"ח, עם מאות כלי עבודה, מרועננים אחת לשלוש שנים באופן מלא ללא צורך בבדיקתם התקופתית".
בצה"ל מודים: המחסור במשאיות תובלה לתמרון יימשך
הקצין הודה כי המחסור בכלי המרכזי למימוש הלוגיסטיקה לשדה הקרב, משאיות תובלה לתמרון, יימשך גם בטווח הנראה לעין, אך במשאיות שנמצאו בהם ליקויים כצמיגים תקולים, משופרת רמת הכשירות: "נכנסנו לתוכנית להעלאת כשירות משאיות הריאוסים ביחידות פיקוד צפון ונעלה ליעד כשירות של 86% במרץ הקרוב מ-40% כשירות. זה לא מצב אופטימלי אבל אנו בדרך לשם. המחסור במלגזות יטופל בשנה הקרובה. לא נרכשו משאיות חדשות לאוגדה ו-250 המשאיות החדשות שנרכשו הן לטובת חטיבות החוד הסדירות".
באשר לפרויקט "חיים חדשים" לשדרוג מחסני הימ"חים, שלפי מבקר צה"ל הצלחתו הייתה מוגבלת מאוד, טען הקצין: "השלמנו 90 עד 95 אחוזים מתוכנית 'חיים חדשים' לשיפוץ המחסנים בימ"חי הפיקוד. זה כלל לא רק את שדרוג המחסנים אלא גם תוספת תקן לנגדי ימ"חים, וכן החלפת תאורה ותיקון סוגיית גגות האסבסט שנמצאו פריכים או שבורים".
הקצין ציין עוד כי לפני כשנה קיבלה האוגדה ציונים של טוב עד טוב מאוד בביקורת כשירות מטכ"לית, ובאשר לעשרות רבות של יריעות קרועות על גבי הכלים המשוריינים באוגדה השיב כי "אינו מכיר זאת". "עברנו לשיטה חדשה במבנים גדולים ומאובטחים עבור הנשקיות, וכל יחידה תקבל את כלי הנשק שלה ביום פקודה במהירות וביעילות", הוסיף. "בנוגע למחסור באמצעים לראיית לילה, הכנו תוכנית 'קטלניות' לשליפת אמצעים כאלה מיחידות אחרות, בנוסף לרכש של אמצעים אופטיים כאלה בשנה זו".
באשר לאמירות בדו"ח לפיו בימ"חים פועלים בחלק מהמקרים עדיין עם מחברות ועיפרון, השיב הקצין: "הכנסנו מערכת מחשוב בינלאומי שהוטמעה לניהול המלאי מטכ"לית, ERP, בכל יחידות צה"ל. יתכן שתוך ארגון מחסן הנגד מתחיל ברישום במחברת, אבל כשיטה הכול ממוכן. במסגרת כשירות הימ"חים מוזנים נתונים על כשירותם על ידי קציני הלוגיסטיקה של האוגדה, באופן שמתריע בצורה ברורה לגבי מחסור ופערים".
לגבי האגד הלוגיסטי שנסקר בדו"ח אמר הקצין: "משמעות חוסרי משאיות הריאוסים באגד היא שולית, כי מדובר ביחידות סטטיות. כן נשפר כבר ברבעון הקרוב את מצב האמבולנסים, עם כלים שנעביר מיחידות סדירות, נשביחם ונשלים חלק גדול מהפער הקיים". הקצין נשאל מהו הפער המרכזי בעיניו כיום ביחידות המילואים של פיקוד הצפון והשיב: "תמיד יש פערים וגם אם יש פער מרכזי כיום, לא היה נכון לדבר עליו בכתבה. זה עניין צבאי לחלוטין. הפערים נמצאים בתוכנית עבודה. פער מרכזי שכן נרצה להשלים נוגע למשאיות. התחלנו בין 30 ל-40 אחוז כשירות, היום אנו בין 60 ל-70 אחוז ובמרץ נגיע לסביב 85 אחוז".
צה"ל: "כשירות זרוע היבשה - הגבוהה בעשור האחרון"
מדובר צה"ל נמסר: "הדו"ח אשר מתייחס לכשירות ומוכנות ימ"חי 319 והאגד הלוגיסטי בפיקוד צפון התקבל בצה"ל ותוחקר לעומק. בהלימה לממצאי הדו"ח הוקם צוות בחינה מטכ"לי שבחן את מבנה ואפקטיביות הימ"חים בצה"ל במטרה להעלות את רמת הכשירות. נוסף על כך, נעשתה עבודה משמעותית ומקיפה בפיקוד הצפון ובאוגדה 319 על מנת לתקן את הפערים הספציפיים שעלו בדו"ח, וכן בעקבותיו גובשה עבודת מטה שמטרתה ייעול העשייה בימ"חים, החל משגרת הטיפול היום-יומית בכלים ובאמצעים וכלה בטיפול בכוח אדם.
"נציין כי דו"חות מבקר צה"ל משמשים כאמצעי לבחינת נושאים שונים בצורה נוקבת ומעמיקה. צה"ל מתייחס לממצאיו ברצינות מתוך מחויבות לשיפור מתמיד בכלל המערכים והגופים השונים בצבא. נדגיש כי לפני כשנה מונתה ועדת בדיקה בראשות מבקר צה"ל אשר עסקה בנושאים אלו בצורה נרחבת. בסיום הבדיקה עלה כי הנתונים שנאספו מביאים לידי ביטוי עשייה רחבה, מקצועית ושיטתית ולפיהם צה"ל ככלל ואוגדה 319 בפרט מצויים בכשירות גבוהה למלחמה, וזרוע היבשה עומדת על רמת כשירות גבוהה בפרמטרים עליהם היא אמונה, והגבוהה ביותר לפחות בעשור האחרון. צה"ל רואה חשיבות עליונה במוכנותו לחירום וימשיך לנקוט בכלל האמצעים אשר עומדים לרשותו על מנת לשפרה".
לפנייה לכתב/ת 
