בלי שהרגשנו, נפתלי בנט דווקא בסדר עם אוסלו

אף שעל? שתי גדות לירדן? הרשות היא אסון? מי נתן נשק לערבים? לא ולא: שר הביטחון הזמני נתקל במציאות ואימץ כצפוי את צעדי השמאל

סני ארזי פורסם: 20.01.20 , 06:48

נפתלי בנט ובנימין נתניהו (צילום: רויטרס)

שר הביטחון נפתלי בנט (צילום: רויטרס)

בשבוע שעבר, בשקט בשקט, התכנסו אנשי פורום הימין המתנחלי-דתי "קהלת", והריעו לשר הביטחון הזמני נפתלי בנט על הצהרותיו לשינויי המדיניות שהוא מבצע. וכך אמר כבוד השר הזמני: "המדיניות של מדינת ישראל היא ששטחי C שייכים לה, אנחנו לא באו"ם. לפני חודש כינסתי במשרד הביטחון את כולם והסברתי את המדיניות הברורה של הדרג המדיני, והיא שמדינת ישראל תעשה הכול כדי שבשטחים האלה תהיה בנייה ישראלית".

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

כאיש שמאל אני ממש לא מרוצה מזה שהשר הזמני שאמון על ביטחוני חושב שסיפוח שטחי C זה רעיון טוב, וגם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן הזהיר לאחרונה שהמהלך "יוביל למרחץ דמים". אבל אני לא יכול שלא לקרוא בין השורות ולהרגיש תחושת "אמרנו לכם" קלה מתגנבת לליבי.

הרי כבר שנים מספרים לנו הפוליטיקאים בימין כמה כל דבר רע שקורה בישראל מקורו בהסכם אוסלו שהביא עלינו השמאל הבוגדני, והנה מגיע נציגו הפוליטי המוביל של הימין המתנחלי, זה שזעק ובכה מרה על כמה שהאוטונומיה והקמת הרשות הפלסטינית הן אסון - והבשורה הגדולה שהוא מציג בפני הקהל הביתי שלו היא: אני מקבל את החלוקה של שטחי A, B ו-C.

בפועל, שר הביטחון מכריז שרעיון האוטונומיה הפלסטינית והפסקת השליטה על ערי הגדה הוא הרעיון הנכון.

קובעים ימין בשטח. pic.twitter.com/gB4rLtEUNY
— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) January 8, 2020

לפתע נעלמו הסיסמאות על שתי גדות לירדן, נעלמה הדרישה לא לוותר על אף שעל, התפוגגה הטענה שאסור לתת נשק לרשות הפלסטינית. היום אפילו מנהיג הימין המתנחלי מסכים שהתיאום הביטחוני עם הרשות טוב לישראל ומונע טרור. פתאום אוסלו הוא לא האסון הנורא, אלא דווקא הבסיס שלפיו חולם בנט לקבוע את גבולות המדינה. היינו כחולמים.

על הדרך הזכיר לנו שר הביטחון הזמני עוד עובדה שאנחנו נוטים לשכוח: כל שר ביטחון שחושב שעלינו להעמיק את האחיזה בשטחי הגדה צריך להיאבק ולעשות את זה בניגוד גמור לדעתם והמלצותיהם של ראשי מערכת הביטחון. הוא מזכיר לנו ששוב ושוב מזהירים ראשי מערכת הביטחון מפני הרפתקאות הימין המשיחי.

התנהלותו של בנט הזכירה לי (שוב) את ההצהרה ההיא של בנימין נתניהו על מיטוט שלטון החמאס, ואת ההצהרה ההיא של אביגדור ליברמן על חיסול איסמעיל הנייה. להצהיר זה קל, וזה גם משתלם אלקטורלית, אבל הפער בין ההבטחות לבין המציאות מוכיח מה הן שוות.

נתניהו ואנשי הימין מתגאים בעשור ביטחוני שקט, אבל שוכחים לציין שאת כל המהלכים שקיבעו את המפה והביאו לתוצאה הזאת עשו לפניהם וחרף התנגדותם. יצחק רבין דאג להוציא את צה"ל מהסמטאות של שכם וג'נין, אהוד ברק הוציא את החיילים מהבוץ הלבנוני ואריאל שרון קטע את הישיבה המדממת בתוך עזה. אף שאיש לא חושב שאלו היו פתרונות מושלמים, לא תמצאו היום אף איש ימין שפוי שמציע ברצינות לחזור אחורה ולכבוש את עזה, שכם או רצועת הביטחון.

בשורה התחתונה, אחרי עוד עשור אבוד של שלטון ימין, גם כאשר במשרד הביטחון יושב אדם כמו בנט, ואת הקבינט ממלאים אנשי ימין צעקנים כמו מירי רגב ובצלאל סמוטריץ', עדיין אותו אוסלו "נורא" ממשיך בשטח, ורעיונות כמו חזרה ללבנון הם מנת חלקם של צייצנים חסרי השפעה בלבד.

גם בשיא כוחו של הימין, כשמושכות השלטון עמוק בידיו, ולמרות הנאומים והסיסמאות המופרחים לאוויר מסביב לשעון, אנחנו רואים שבפועל הם אימצו לחלוטין את המציאות והפתרונות שמנהיגי השמאל הורישו להם.

במעשיהם מודים שרי הימין שבמקרה הטוב מה שיש להם להציע לציבור בישראל זה "ניהול" הסכסוך ומשיכת זמן בשלטון. כנראה שגם הם יודעים שההצהרות שלהם נשמעות טוב בנאומים, אבל לא מספקות פתרון אמיתי וישים לפצצת הזמן שמתקתקת לידנו.