הכוכב שהתייבש במכבי / עושה היסטוריה
רפאל נאה חוזר לסיפורים הגדולים משנות הסיקור שלו, והפעם נזכר בחנן קרן שהגיע למדים הצהובים בתור כוכב גדול בליגה אבל הפך לשחקן שולי. על שיחת הטלפון שניבאה את העתיד, הסכסוף עם רלף קליין והנסיעה הכואבת לספליט
יום אחד, לפני 45 שנה בערך, קיבלתי טלפון. על הקו היה חנן קרן, מגדולי הקלעים של ישראל, אז עוד בסוף דרכו בהפועל ר"ג שנתנה פייט אדיר למכבי ת"א באותם הימים. "רפאלו, חתמתי במכבי ת"א, מה דעתך?" הוא שאל ונשמע מאושר על הצעד שעשה. הכדורסלן המחונן היה בטוח שאברך אותו על צעד נבון שעשה בקריירה, אבל אני חשבתי לרגע, ולמרות אהבתי הגדולה אליו ככדורסלן ואדם נהדר עניתי בכנות: "חנני, טעית בגדול. אתה תייבש את הספסל. מכבי לקחו אותך כדי שלא תהיה בקבוצה אחרת". קרן התבאס: "רפאלו, דווקא אתה שתגיד את זה?" סיכמתי את השיחה ב"נחכה ונראה".
דיברתי מהלב, אבל עשרות שנים אחרי, אני חושב לעצמי שנהגתי כלפיו באכזריות. מתקשר אליי שחקן ונותן לי סקופ, ובמקום להודות לו אני מבקר אותו. אבל בסופו של דבר צדקתי. כן, זו לא המצאה של השנים האחרונות, ישראלים מובילים שמגיעים למכבי ת"א ולא מוצאים את מקומם.
חנן קרן. מגדולי הקלעים של ישראל(צילום: ראובן שוורץ)
קרן נולד ב־2.9.52 וגדל בקיבוץ רמת השופט. מצעירותו בלט ביכולת הקליעה שלו, ובמהלך שרותו הצבאי שיחק בהפועל מגידו לצד תפקידו כמד"ס טירונים במחנה 80 של הנח"ל. אחרי ארבע עונות גדולות בר"ג הוא הגיע למכבי ת"א, ואז נעצר.
למרות חימום הספסל, קרן נשאר במכבי ת"א במשך שמונה עונות, בין 1974 ל־1982. בעונה הראשונה עוד נראה לו שעשה צעד נכון, כאשר קיבל דקות פה ושם, אבל בהמשך מצבו הורע מעונה לעונה. אבל קשה להאשים אותו, כי מהתהילה של מכבי ת"א קשה להיפרד: הרי בתקופה שלו בקבוצה היא עשתה היסטוריה אירופית, ובסך הכל הוא זכה איתה בשני גביעי אירופה, 5 אליפויות ו־2 גביעי מדינה, וכמובן שגם היה חלק מהעונה המושלמת ב־1981 תחת רודי דאמיקו, בה מכבי זכתה בכל התארים שהיו על השולחן, כולל הגביע הביניבשתי.
קרן התייחס לייבוש הממושך שלו כשאמר בעבר: "אי אפשר לקלוע לסל מהספסל. הרגשתי כאילו כרתו את ידי במכבי". הוא הוסיף: "הגעתי לקבוצה במטרה לשחק. הכל נראה מבטיח, האמנתי כי בכוחי לתרום לקבוצה. הקצר הראשון היה בנסיעה לספליט, אליה יצאנו 11 שחקנים. אריק מנקין היה פצוע, אבל שעה לפני המשחק נאמר לי כי איני בין העשרה, וןבעצם נסעתי על תקן תייר. זה פגע בי אישית, כי לא בשביל זה הגעתי למכבי ת"א. ג'ים בוטרייט אמר לי אז: 'אם זה היה קורה לי, הייתי פורש'. גם בהמשך הרגשתי את עצמי מיותר ואפילו באימונים בקושי שיחקתי". קרן סבר כי למאמן רלף קליין ז"ל היה משהו אישי נגדו, וקליין אכן ציין במקרה אחד: "הוא לא הוכיח את עצמו, התנהגותו הייתה מתחת לכל ביקורת". הדיונים בהם מעולם לא נפסקו, אבל הסובל העיקרי נשאר קרן שלא שיחק ונשאר כל השנים עם התסכול מאז.
חנן קרן. חימם את הספסל של מכבי ת"א(צילום: ראובן שוורץ)
לקראת עונת 1984 עזב קרן את ההיכל לטובת מכבי קריית־מוצקין, ובהמשך עוד שיחק באליצור קריית־אונו ופרש עם 911 נקודות בנבחרת, בשורותיה רשם 201 הופעות. אחרי פרישתו אימן במכבי ראשל"צ, רמת־השרון, רמת אפעל, קריית־אונו, הפועל גבעתיים, מכבי שוהם ואילת, היה אחראי על קורסי מאמנים ומדריכים במכון וינגייט. קרן, שגם למד בטכניון הנדסה אזרחית, תמיד היה ידוע כאדם דעתני מאוד, וב־2004 הוביל את המחאה נגד הענקת תעודת מאמן והסמכה לעודד קטש.
מקרים כאלה מעטים כיום. התנאים, גדול המועדון והסיכוי לזכות בתארים אמנם זוכים לעדיפות גבוהה אצל כל שחקן, אבל לרוב, שחקן שעובר קבוצה מחפש לשחק כמה שיותר דקות ולא להיעלם על הספסל. מצד הקבוצה, עלות הבאתו של שחקן בכיר חדש אינה קטנה, וספק אם מועדון מסוים ירשה לעצמו להיכנס להרפתקה עם שם שלא בטוח ישחק, רק כדי שלא יחתום אצל יריבה גדולה. מה שבטוח, מכבי ת"א טענה אז להגנתה כי אינה מכריחה אף שחקן להצטרף לשורותיה, ועדיין, הנושא הפך בזמנו לוויכוח סוער מאוד בכדורסל הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
חנן קרן
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
