כך נראית עזרת נשים בכנסת ישראל

לראשונה אחרי זמן רב אין מפלגה עם מנהיגה אישה, והנשים המעטות שייבחרו יידחקו לספסלים האחוריים של המליאה. ואלה חדשות רעות

עו"ד מיכל גרא מרגליותפורסם: 20.01.20 , 06:48

עו"ד מיכל גרא מרגליות (צילום: טל שחר)

ביולי האחרון, שבוע לפני סגירת הרשימות לכנסת ה-22, התפרסם סרטון בהשתתפות ארבע נערות שפעילות בארבע מפלגות על הקשת הפוליטית: הליכוד, עבודה, מרצ והבית היהודי. הן פנו לראשי המפלגות שלהן ואמרו משפט פשוט: אנחנו לא יכולות להיות מה שאנחנו לא יכולות לראות. כשייצוג הנשים בכנסת מידרדר, יש לילדות ולנערות פחות ופחות אפשרויות להרים עיניים, לראות פוליטיקאית בכירה ולדמיין את עצמן בעתיד במקום הזה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אחת המשתתפות בסרטון הדגישה: "אם לא יהיו יותר נשים הפעם, גם לא יהיו יותר בפעם הבאה". ואכן, הרשימות בסיבוב הקודם לא השתנו, אף שהיו הבטחות פוליטיות בעניין, וגם בסיבוב הבחירות השלישי ההרכב שלהן דומה, עם ייצוג נשים חלש מאוד, בדיוק כפי שהנערות צפו.

אין אף אישה שמובילה רשימה בבחירות 2020, אחרי חמש מערכות בחירות רצופות שבהן נשים עמדו בראש מפלגות. במקביל צפויות להיבחר לכנסת פחות נשים, קל וחומר במקומות בכירים. כי בבחירות 2020 יש הרבה מועמדות שהוצבו ב"עזרת נשים", בירכתי הרשימות.

רצינו נשים, אבל פשוט לא יצא / דעה

הנתון הזה די מדהים: מתוך שמונה המפלגות שצפויות להיכנס לכנסת, בשתיים אין נשים בכלל, מטעמים אידיאולוגיים-לכאורה (ש"ס ויהדות התורה), ובחמש אחרות מוצבות נשים רבות במקומות ספק-ריאליים. בכחול לבן יש חמש נשים במקומות 36-40, בליכוד יש שש נשים במקומות 29-35, בימינה יש חמש נשים במקומות 11-7, ברשימת המשותפת יש שתי נשים במקומות 15-14, ובישראל ביתנו יש שתי נשים במקומות 10-9.

המפלגות האלה יחזיקו לפי הסקרים בכ-80% מהמושבים בכנסת הבאה, ומכיוון בוודאות חלק מהן יהיו בקואליציה, נראה שכמה מהנשים במקומות האלה ייכנסו לכנסת אחרי תחילת כהונתה באמצעות החוק הנורבגי שמאפשר לשר להתפטר מתפקידו בכנסת. אלא שהן יישארו בספסלים האחוריים, עם הרבה פחות כוח פוליטי בהגדרה.

בשנים האחרונות היו מחאות אדירות ששינו את השיח הציבורי באופן משמעותי, כמו מהפיכת metoo# והמחאה על הטיפול באלימות נגד נשים. גם עוצבה חקיקה מתקדמת בתחומים מסוימים, כמו החוק לאיסור צריכת זנות. ולמרות זאת, אנחנו רואות - בדאגה - שיש כרסום משמעותי בייצוג נשים בתפקידים בכירים: פחות חברות כנסת, פחות מנכ"ליות במשרדי ממשלה ובתפקידי רגולציה בכירים, ובמדד תל אביב 125 של החברות הציבוריות הגדולות נשארה מנכ"לית אחת בלבד לצד 124 גברים.

מרבית הפוליטיקאיות הבכירות בשנים האחרונות, ולא מעט כאלה שעסקו בקידום זכויות נשים ושוויות מגדרי, נפלטו מחוץ לכנסת, בהן ציפי לבני, שולי מועלם, שלי יחימוביץ', זהבה גלאון, סתיו שפיר, עליזה לביא, רחל עזריה ומירב בן ארי.

ההיסטוריה מוכיחה שאנחנו צריכות ח"כיות חזקות בחמישיות הראשונות של הרשימות כדי לקדם זכויות נשים ושוויון מגדרי - נגד הדרת נשים, אלימות מכל סוג, פגיעה בנשים בהליכי גירושין, פערי שכר ועוד.

ישראל יכולה וצריכה להיות מדינה שבה כל ילד וילדה יקבלו הזדמנויות שיאפשרו להן ולהם לפרוח, ולא להיחסם בגלל המין שאליו נולדו. מדינה שבה נשים הן אזרחיות שוות זכויות בפועל – ללא איום בפגיעה מינית או אלימות מבית, ללא דרישות צניעות מופרכות שנועדו לשלוט בהן, ללא הדרה ודחיקה ממרחבים ציבוריים. הרשימות לכנסת נסגרו, אבל זה העתיד שפוליטיקאים ופוליטיקאיות חייבים להתחייב ולפעול כדי לקדם.