המחלה הישראלית שמייאשת את צ'ארון שרי / תוכן גולשים

אבל זה גרם לי לחשוב: מה עושים השחקנים והמאמן בהכנה למשחק? נתחיל עם ארנסט מאבוקה. מול נס ציונה ספרתי 10 ניסיונות הרמה שלו שלא עברו את השחקן הראשון, ולאחר מכן כבר התייאשתי. זה בסיס לכל מגן. שני המגינים, מאבוקה וסאן מנחם, שקופים מאוד כאשר הם כאשר עולים להתקפה, והשנה רואים את זה יותר ויותר. השומרים אותם לומדים אותם וכל אחד סוגר את הדרך האהובה שלהם לתקוף: מבוקה מעדיף לדהור על הקו למשוך את המגן הנגדי ולנסות להכניס כדור פנימה לרחבה. למנחם יש רק שיטה אחת, לנסות לעבור את המגן שלו, וזה כבר לא עובד והוא כמעט ולא מורגש במשחק ההתקפה. למאבוקה לפחות יש את המהירות בניגוד למנחם.

שרי בפעולה(צילום: גיל נחושתן)

מעבר לכך, החלק המעצבן יותר, מחלה שאי אפשר לרפא בכדורגל הישראלי, זו הכמות העצומה של הנגיעות המיותרות בכדור לפני שמוסרים. אפשר לראות את זה בכל התקפה, ובסוף המסירה הולכת שחקנים במצבים שכבר אין להם מה לעשות עם הכדור אלא להחזיר אותו אחורה. רואים שזה משפיע על צ'ארון שרי, מוריד לו את החשק לשחק. ראיתי במהלך המשחק מספר פעמים שהוא עשה תנועה בלי כדור, אבל פשוט לא מוסרים לו. כמה פעמים שחקן יכול לעשות ספרינטים לחינם עד שיבין שאין טעם?

נטע לביא ואשכנזי קשרים טובים, במיוחד עם השיפור העצום שנטע עשה מהשנה שעברה, אבל רואים בבירור רואים שחסרה להם יצירתיות במשחק ההתקפה והם לא מחפשים את המסירות לעומק. הם עושים הכל בנאלי, ורק מדי פעם יש ניצוצות של לביא שעובר בביטחון שחקנים ומוסר קדימה. לאשכנזי יש יכולת להצטרף מהקו השני ולהיות עוד כלי התקפי שמאיים על השער מרחוק. עוד בקישור, רואים שסינטיהו סלליך עדיין חלוד, אבל עם הכמות של התשוקה הבוערת שיש לבחור הזה בגוף פשוט לא ניתן להתווכח. הוא נלחם כמו שור על כל כדור, ולא סתם היה האור שבקצה המנהרה בשנים הקודמות כאשר שאר הקבוצה הייתה חושך.

עכשיו להתקפה: עוד לא הבנתי למה הפרשנים מתלהבים מיאניק וילדסחוט, שחקן עם פוקה של 10 אחוזים. כמות האיבודים, המסירות וההרמות ללא כתובת פשוט עצומה. הוא הולך עם הראש בקיר מול 4-3 שחקנים ומאבד בכל פעם. ההולנדי היה פשוט חלש להחריד, אבל עדיין מרקו בלבול נותן לו את הקרדיט. רוקאביצה נראה כל המשחק כאילו חסרים לו חברים מהקבוצה שיארחו לו חברה. האוסטרלי חלוץ מעולה, אבל לא מתאים למשחק צפוף. הוא צריך שטחים פתוחים בשביל לנצל את המהירות שלו.

ומה עם מרקו בלבול? אין לי הסבר מדוע הוא עלה עם חלוץ אחד מול נס ציונה, כשהיה ברור לכל אוהד כדורגל שתגיע להתבצר. הוא היה חייב לעלות עם שני חלוצים שיגרמו כל הזמן לכאב ראש להגנה. מרקו חייב לשנות את הסיטואציה שקיימת מתחילת העונה, שמכבי חיפה נראית כבויה במחצית הראשונה. זה פשוט בזבוז של משחק, לא ניתן יהיה לנצח ככה עד סוף העונה, כשמופיעים רק במחצית השנייה.

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.