ירושה דיגיטלית: למי שייך המייל של נפטר?

אנשים שהולכים לעולמם משאירים אחריהם ירושה דיגיטלית רבה, לפעמים בעלת ערך רב: חומרי מחשב, תיבות אימייל, פרופילים ברשתות החברתיות ועוד. אילו נכסים דיגיטליים של הנפטר שייכים ליורשים, ומה הדין בסוגיית הפרטיות של הנפטר? "ממון" ו-ynet גיבשו מדריך בנושא באמצעות ד"ר נמרוד קוזלובסקי, ראש מחלקת הטכנולוגיה והרגולציה במשרד הרצוג פוקס נאמן, ואון דבורי, מתמחה במחלקה.

הנגיד: "המשך הגדלת הוצאות הממשלה יביא לגירעון של 4.2% השנה"

בגלל הרגולציה: תל אביב מהערים היקרות ביותר בעולם

ירושה(צילום: shutterstock)

למי שייכת תיבת מייל של נפטר?

יש נקודת מתח בין הזכות לפרטיות של הנפטר ובין זכויות יורשיו בנכסים. ד"ר קוזלובסקי מציין כי תיבת הדואר האלקטרוני מכילה מידע רב על חיינו ויכולות להופיע בה התכתבויות פרטיות שהנפטר לא היה רוצה לחשוף, ומנגד, גם נכסים קנייניים או קניין רוחני, כמו כתבים או סיסמאות לחשבונות (כמו ארנק דיגיטלי) שעליהם לכאורה יש ליורשים זכויות. העיזבון הדיגיטלי אינו מוסדר בחקיקה. מצד אחד, חוק הגנת הפרטיות אינו מקנה זכות פרטיות לנפטר ולכאורה זכות זו מפסיקה להתקיים במות האדם. מנגד, חוק הירושה קובע שבמותו של אדם יעבור עיזבונו ליורשיו, אך הוא אינו מגדיר מהו עיזבון ואם הוא כולל נכסים דיגיטליים.

לפני כמה שנים היה ניסיון לתקן את חוק הירושה כך שיכלול במפורש נכסים דיגיטליים, אך הוא נפסק בעקבות פיזור הכנסת. בפועל, נראה שמה שיקבע למי שייכת תיבת המייל של אדם לאחר מותו, יהיה תלוי במדיניות השימוש של ספקית תיבת המייל. בעוד שספקיות מסוימות עשויות לתת זכויות ליורשים, אחרות עשויות למנוע גישה מכל אדם שאינו המשתמש. כך, לדוגמה, מסביר עו"ד קוזלובסקי, "Google מאפשרת למשתמשים לקבוע מנהלי חשבון לא פעילים שהמערכת תשתף איתם מידע, בהתאם לבחירת המשתמש, לאחר תקופה של חוסר פעילות בחשבון. אם המשתמש לא הגדיר מנהל משנה, Google מאפשרת לקרובי המשפחה למחוק את החשבון ולעיתים תאפשר גישה לחלק מהמידע, אך בכפוף לתהליך ממושך ולחובה העיקרית, בעיני Google, לפרטיות המשתמש. מנגד, אם המנוח משאיר ליורשיו את הסיסמה למייל שלו, החברה לא תגביל את הגישה של היורשים ולא תתערב בכך".

מותר לקרוא התכתבויות בטלפון הסלולרי של נפטר?

אף שהדין הישראלי לא מקנה זכות פרטיות לנפטר, הזכות לפרטיות של הצד השני לשיחה עומדת בעינה. החוק להגנת הפרטיות קובע כי העתקת תוכן של מכתב שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו בלי רשות מהנמען או הכותב, היא פגיעה בפרטיות למעט חריגים. החוק כולל גם התכתבות אלקטרונית. לכן, גם אחרי מות אדם עדיין יש זכויות פרטיות לצד ששוחח עם המנוח.

ללקוחות של עו"ד או רו"ח יש בעלות על ההתכתבויות שלו?

במקצועות שבהם יש חובת סודיות וחיסיון בין בעל המקצוע ללקוח, החיסיון הוא של הלקוח. רק הלקוח יכול לוותר על החיסיון, למעט הסרת החיסיון על ידי ביהמ"ש במקרים מיוחדים. גם אם לקוח נפטר החיסיון יימשך. לכן, כל עוד מדובר בהתכתבויות שהן חלק מהחיסיון, תותר אליהן גישה רק בהסכמת הלקוח.

מותר למעסיק לקרוא בתיבת מייל במקום העבודה של עובד שנפטר?

יש להבחין בין תיבת מייל שקיבל עובד ממעסיק לתיבת מייל פרטית של המנוח, המשמשת גם לצורכי עבודה. אם זו תיבת מייל פרטית, נראה שהמעסיק לא יוכל לקבל גישה אליה או לקרוא בה, שכן לעובד המנוח הייתה ציפייה לפרטיות בתיבה האישית שלו. אם זו תיבת מייל שהמעסיק נתן לעובד, המצב מעט שונה. במצבים אלה למעסיק יש זכויות על תיבת הדואר, המתוחזקת ומאוחסנת על ידו, ויש לו אינטרס אמיתי לפקח על השימוש בה. מנגד, ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי בהתחשב בשעות העבודה הרבות והטשטוש בין זמני הפנאי והעבודה, עובד זכאי למתחם מסוים של פרטיות גם במקום העבודה וגם כשהוא משתמש ברכוש המעסיק. לכן, אם זו תיבת דואר שהמעסיק נתן למנוח, ייתכן שהוא יוכל לגשת למיילים, אך גם כאן גישתו תהיה מוגבלת וביהמ"ש יאזן בין זכויות המנוח לאינטרסים של המעסיק.

למי שייך החשבון ברשתות החברתיות ומהן זכויות היורשים?

ד"ר קוזלובסקי: "לרוב הרשתות החברתיות יש נהלים ברורים. פייסבוק, למשל, מנציחה דפים של אנשים שנהרגו ומאפשרת למשתמשיה, לפני המוות, למנות משתמשים אחרים שינהלו את דף ההנצחה. הנבחרים יוכלו לפרסם פוסט נעוץ בדף ההנצחה, לעדכן תמונת פרופיל, לקבל גישה לחלק מהתכנים ולבקש להסיר את הפרופיל, אך לא יוכלו להתחבר לשם המשתמש של המנוח. טוויטר ולינקדין מאפשרות לקרובי המשפחה רק לסגור את החשבון של הנפטר".

יש חובת פרטיות כלפי האנשים שהתכתבו עם הנפטר בווטסאפ?

ווטסאפ וטלגרם מאפשרות למשתמשים לנהל שיחות קבוצתיות רבות משתמשים. במקרים כאלה, ייתכן שבית המשפט ייחס חשיבות פחותה לפרטיות הצדדים האחרים לשיחה, שכן ציפייתם לפרטיות הייתה מלכתחילה מוגבלת יותר משיחה בין שניים בלבד. אם יש אינטרסים מהותיים ליורשים, ביהמ"ש יכול להורות על חשיפת מידע ומתן גישה לפלטפורמות אינטרנטיות אף בניגוד לתנאי השימוש.