כשקר מדי: מה עובר על הגוף בזמן היפותרמיה - ואיך ניתן למנוע

החורף נמשך בישראל במלוא העוז עם טמפרטורות קיצוניות שעלולות לגרום פגיעות קור: על פי התחזית, אוויר קר בכל שכבות האטמוספירה המדרים לאזורנו מכיוון טורקיה, הביא לצניחה של הטמפרטורות שילוו אותנו ביומיים הקרובים ועלולות לגרום לפגיעות חמורות.

כאמור, יילך האוויר ויתקרר והטמפרטורות בצפון ובהרים יהיו נמוכות בשש עד שמונה מעלות בממוצע. בשעות הערב יורגשו טמפרטורות קיפאון בעמקי הצפון, בהרי המרכז והצפון. הטמפרטורות יישארו ללא שינוי גם במהלך יום שני ולקראת הלילה עלולות לרדת עוד יותר.

טמפרטורות נמוכות כאלה מגבירות את הסכנה לפגיעות קור, במיוחד באוכלוסיות בסיכון הכוללות קשישים ותינוקות. הסכנה המרכזית היא הגעה למצב של היפותרמיה המוגדרת כטמפרטורת גוף של 35 מעלות ומטה, כאשר טמפרטורות הגוף התקינה היא מעל 36 מעלות צלזיוס.

קיראו עוד:

צפו: מתי הקור הופך להיות מסוכן עבורנו?

ההיפותלמוס: וסת החום המרכזי

טמפרטורת ליבת הגוף, "המדחום הפנימי" שלנו, נעה בין 36.5 ל-37.6 מעלות צלזיוס. זו הטמפרטורה האופטימלית לפעולות הגוף התקינות. הגוף עדיין יודע להתמודד בטמפרטורות שבין 35 ל-41 מעלות, אך כל סטייה מטווח זה עלולה להסתיים באסון.

האיבר ששולט על איזון הטמפרטורה הוא גרעין ההיפותלמוס במוח: בכל ירידה בטמפרטורת הגוף, פועל ההיפותלמוס לשמירה על חום הגוף באמצעות התכווצות כלי דם ורעד.

במקביל מופחתת זרימת הדם לאיברים פחות חיוניים, כמו קצות האצבעות, האוזניים והאף, כדי להזרים כמה שיותר דם אל הלב והמוח. אלא שעד מהרה עוד מערכות גוף נפגעות, ולבסוף זה עלול לגרום גם למוות.

למנוע פגיעה באיברים בגוף(צילום: shutterstock)

מהי היפותרמיה קלה?

מצב זה מתרחש כאשר טמפרטורת הגוף נעה בין 32 ל-35 מעלות צלזיוס. בשלב זה רוב האנשים חשים רעד בידיים, ברגליים ובשפתיים. כאשר הטמפרטורה צונחת מתחת ל-34 מעלות, הנפגע מתחיל לסבול מהפרעה בשיפוט, שיכחה וקושי בדיבור. במקביל, קצב הנשימה גובר.

בטמפרטורה של 33 מעלות, מתחילות תופעות של קושי בתזוזה ואפתיה. החולים לרוב יציבים עדיין מבחינה המודינמית, כלומר במערכות לחץ הדם ותפקוד הלב, אך קצב הנשימה וקצב הלב גוברים ותפוקת השתן יורדת עד לחוסר יכולת השתנה, כדי להפחית ככל האפשר את איבוד חום הגוף.

מהי היפותרמיה בינונית?

כאשר טמפרטורת הגוף נעה בין 28 ל- 32 מעלות, ממשיכה ההידרדרות: תפקוד המוח ומערכת העצבים נפגע קשות, הרפלקסים בגפיים מופחתים, זרימת השתן כמעט ומופסקת. רוב הנפגעים בטמפרטורה של 32 מעלות כבר מצויים במצב של קהות חושים.

כשהטמפרטורה צונחת ל-31 מעלות ומטה, הגוף מאבד את היכולת ליצור חום באמצעות רעד. בטמפרטורה של 30 מעלות, הנפגע מתחיל לסבול מהפרעות בקצב הלב. הדופק צונח, תפוקת הלב מידרדרת והמשאבה כבר אינה מסוגלת לספק דם וחמצן לאיברי הגוף.

בטמפרטורה של 28 עד 30 מעלות, האישונים מורחבים באופן ניכר ואינם מתכווצים, מה שמעיד על פגיעה מוחית קשה ביותר. מצב זה מתקרב למוות מוחי.

מהי היפותרמיה קשה?

כשטמפרטורת הגוף מגיעה אל מתחת ל-28 מעלות, מוחמרות הפרעות קצב הלב עד שהוא פוסק. בגוף מצטברים נוזלים, הגוף אינו מגיב, לחץ הדם כה נמוך עד שאינו נמדד והפעילות המוחית אינה נראית. מתחת ל-27 מעלות, 83% מהנפגעים כבר מצויים בתרדמת.

לנסות לשמור על חום(צילום: shutterstock)

כיצד לטפל בהיפותרמיה?

יש להזעיק עזרה ראשונה ולהתחיל בטיפול ראשוני המתמקד במניעת אובדן חום נוסף, חימום הגוף, וביצוע החייאה במצב קשה. יש להעביר את הנפגע למקום חמים במידת האפשר, להסיר מגופו בגדים רטובים או קפואים, ולכסות את כל גופו בביגוד יבש ושמיכה. במידת האפשר יש לחמם את גופו בצורה הדרגתית באמצעים הקיימים בשטח.

אם החולה מחוסר הכרה ואינו מגיב, יש להתחיל בהחייאה הכוללת פתיחת נתיב אוויר וביצוע עיסוי לב בקצב של 100 לדקה. אם קיים מכשיר החייאה "דפיברילטור חצי אוטומטי", יש לחבר אותו לחולה, לאפשר לו לאתר הפרעת קצב המכונה "פרפור חדרים" ולהעביר שוק חשמלי שישיב את הלב לפעולה תקינה.

הטיפול בבית החולים מתמקד בחימום המטופל באמצעות עירוי חם, או במקרים קשים בשטיפת הבטן בתמיסה חמה. במקביל, מטופל החולה בשלל הפגיעות באיברי הגוף. תרופות או מתן שוק חשמלי לתיקון הפרעות הקצב, הוא מחובר למכונת הנשמה ובמקרים קשים גם למכונת לב ריאה ECMO.

פגיעת קור קשה פוגעת גם באיזון חומציות הדם, המתוקנת בעירויים כמו "ביקרבונט". בשל אי ספיקת הכליות מחובר החולה לדיאליזה המסייעת לפינוי הרעלים.

בד בבד ניתנים עירויים לשיפור רמת האלקטרוליטים בדם המשפיעים על כל תא ותא בגוף, אנטיביוטיקה לטיפול ולמניעת זיהומים האופיניים אף הם לפגיעות קור, וטיפול ממושך בכוויות הקור, בעיקר באיזורים שהיו חשופים לקור הקיצוני.

מניעת פגיעות קור - כך תתגוננו

משרד הבריאות ממליץ לנקוט בפעולות הבאות:

1. יש לחמם את הבית לטמפרטורה קבועה של 24 מעלות. בכל מקרה, טמפרטורת החדר צריכה להיות 21 מעלות לפחות. מומלץ להתקין על הקיר מד חום למדידת הטמפרטורה.
2. יש לדאוג לאיטום נאות של חלונות ודלתות.
3. יש להקפיד על לבוש חם, במיוחד אצל תינוקות וקשישים.
4. מומלץ לשתות 8 עד 10 כוסות נוזלים ליום גם אם אין תחושת צמא.
5. הקפידו על פעילות ותנועה, גם בעת השהות בבית, כדי להגדיל את זרימת הדם ואת חום הגוף.
6. יש להיוועץ עם הרופא המטפל במקרה של נטילת תרופות שעלולות להגביר את הרגישות לקור.
   

שימו לב: הקשישים בסיכון מוגבר

במקרה של קשישים המתגוררים לבד, יש לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית של בני המשפחה, חברים, שכנים, או מתנדבים לפחות פעם ביום.

בגיל מבוגר קיימת חשיבות רבה במיוחד לזיהוי מוקדם של פגיעות קור. קשישים חשים פחות את הקור בסביבתם מכיוון שהיכולת לאזן ולווסת את חום הגוף פוחתת. בנוסף, קשישים במצב תזונתי ירוד פגיעים יותר לקור, והם נוטים לשתייה מועטה מדי ולהתייבשות – גם בחורף.

הקשיש עלול לשהות בבית בחוסר תנועה, ולא להיות לבוש חם מספיק בבית ובחוץ. רבים מהקשישים גם נוטים לחמם פחות את הבית כדי לחסוך בהוצאות החימום.

בגיל המבוגר ישנה פעמים רבות נטיה לירידת חום הגוף בזמן במחלה זיהומית (בניגוד לעליית חום הגוף בגילאים צעירים יותר).

ניתן לזהות שיש בעיה במידה והבית קר והקשיש ירוד בפעילותו יותר מהרגיל. עם זאת, בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף - הקשיש הסובל מקור לא ירעד ולא יתלונן על תחושת קור.

מדידת חום במדחום הביתי עלולה לא לזהות את הבעיה היות שהוא מכוייל למדוד עליית חום. בכל חשד לירידת חום הגוף יש לעטוף את גוף הקשיש או התינוק בשמיכה ולהזעיק מיד עזרה רפואית.