ההפרטה יוצאת לדרך: הדואר יוכל לשמור 20% מהכסף שיגויס - ללא תנאים
בהחלטה המקורית נקבע אומנם כי חלק גדול מהכסף שיתקבל ממכירת האחזקות למשקיע פרטי יישאר בדואר לצורך השקעה, אך הצעד הותנה בהפרדה מבנית מלאה מבנק הדואר; כעת אישרה ועדת השרים לענייני הפרטה את הסרת ההתניה
"בדואר מתעדפים את אמזון על אתרים ישראליים"
כאוס בדואר: חבילות מתעכבות, לא עונים לטלפון
דואר ישראל: הסחר המקוון הקפיץ את הרווח ב-470% ברבעון השלישי
ההפרדה היא יוזמה של שר התקשורת לשעבר משה כחלון, שביקש ב-2011 להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי שיתרום להגברת התחרותיות בשוק הבנקאות וינגיש שירותי בנקאות לאוכלוסיות חלשות. ביולי 2012 חוקק תיקון 11 לחוק הדואר, בו נקבע ביצוע ההפרדה. ביולי 2019 דחה שר התקשורת דוד אמסלם בפעם ה-13 את יישום התיקון, עקב אי-קיום של ארבעה תנאים שנקבעו בו: יכולת הבנק לספק שירותים כספיים, כמו אשראי; העמדת הון עצמי של כ-150 מיליון שקל; מינוי דירקטוריון לבנק הדואר; וחתימה על הסכם קיבוצי. כמו כן, יישום ההפרדה המבנית הפך לא רלוונטי, כאשר נגיד בנק ישראל התנה את הענקת הרישיון לבנק הדואר בכך שיהיה חברה נכדה ולא חברה בת, וחברת הדואר לא תחזיק ביותר מ-49% ממניותיו.
את הפרטת הדואר אישרה ועדת השרים לענייני הפרטה ביולי 2018. אז הוחלט למכור עד 40% מאחזקות המדינה בחברת הדואר – העומדות כיום על 100% - בשני שלבים. חודש לאחר מכן אישרה ועדת הכספים של הכנסת את מתווה ההפרטה: בשלב הראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי ובשלב השני עד 20% מהמניות הנותרות יונפקו לציבור בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כך שבידי המדינה יוותרו לפחות 60% מהמניות.
על פי אבני הדרך שהוצגו היום לוועדה, במרץ 2020 יפורסם הליך המכירה. אפריל 2020 יהיה החודש האחרון להגשת פניות לרשות החברות הממשלתיות והצגת דו"חות כספיים. בארבעת החודשים שלאחר מכן יבוצע הליך מיון הפונים: תיבחן עמידה בתנאי סף; זימון להשתתף בשלב השני – חדר מידע; הגשת הצעות ומתן ציונים על-ידי וועדת משנה; והזמנת ההצעות האיכותיות להגיש הצעות מחיר. לאחר מכן יחל תהליך התמחרות שיארך שלושה חודשים. מתן האישורים הרגולטוריים, ביניהם הסכמת הממונה על התחרות, ובחירת המציע, יבוצעו בין דצמבר 2020 לפברואר 2021. על פי הערכה ראשונית ברשות החברות, שווי חברת הדואר עומד כיום על מיליארד שקל.
בעולם: ההפרטה של חברות דואר הובילה לביצועים טובים יותר
במצגת שהוצגה לוועדה צוין כי הפרטת חברות דואר בעולם מאפשרת ביצועים טובים יותר ונגישות להון. כך למשל, בהולנד הפרטת 44% קידמה משמעותית רה-ארגון ברשת ופיתחה התרחבות בינלאומית, ובגרמניה הפרטת 29% מימנה התרחבות לוגיסטית.
בין יתרונות ההפרטה שהוצגו היו: יציבות ואיתנות פיננסית ארוכת טווח לחברה; סינרגיה וניצול יתרון לגודל; התייעלות ושיפור השירות לאזרח; נגישות למומחים ולידע לשם שיפור ביצועים; יצירת תמריץ להשאת רווחים ולהגברת שקיפות; הפרדה פוליטית - ע"מ להקל על שינויי מחירים ועלויות על-ידי שינוי המחויבות, מעבר מאחריותיות כלפי הממשלה לאחריות מול שחקן פרטי.
הליך ההפרטה מהווה למעשה את קיצה של תוכנית הבראה בת ארבע שנים בחברת הדואר, שיצאה לדרך בסוף 2014, וכללה בין היתר: צמצום 1,200 משרות; מיזוג וסגירת סניפים; פתיחת נקודות בחנויות ומרכולים; הרחבת שעות הפעילות עד 20:00 בערב; והקמת קריית הדואר במודיעין.
הכנסות דואר ישראל, בניהולו של דני גולדשטיין, הסתכמו ברבעון השלישי של 2019 ב-448 מיליון שקל, כאשר הרווח הנקי עמד על 41.7 מיליון שקל.
מנהל רשות החברות ינקי קוינט, מסר בתגובה כי "המהלך הזה יתרום משמעותית לחיזוק ושיפור השירות לאזרח של חברת דואר ישראל".