האמא שעזרה לבנה בזכות 12 אתגרים
אחרי שנים שאולגה אברמוב הייתה מתוסכלת מכך שהיא לא מצליחה לעזור לבנה שמתמודד עם הפרעות קשב וריכוז, היא החליטה לשנות גישה ובנתה "מסע של 12 אתגרים". בעקבות ההשפעה על כל המשפחה, היא אומרת: "כל שינוי שאנחנו רוצים להשיג אצל הילדים מתחיל בנו"
כל כך מהר?
"ישבנו אצלה, הוא קם, הלך לחלון, בדק את התריס, בדק אם הכיור עובד. הוא התקשה לשבת על כיסא, כל דבר סיקרן אותו".
לדברי אברמוב, רופאת המשפחה הפנתה אותם לנויורולג. הוא קרא את כל האבחנות, ראה אותו לחמש דקות ומיד המליץ על ריטלין. החלטנו להמתין קצת אבל בהמלצתו של הנוירולוג הגענו להדרכת הורים".
קיבלתם כלים בהדרכת ההורים שעזרו לכם?
"זו הייתה הדרכה רב גילאית. ראינו הורים לילדים מתבגרים והבנו איך החיים שלנו יכולים להראות. זה גרם לנו לרצות להיות עוד יותר עם היד על הדופק. מדריכת ההורים גרמה לנו להבין שכאשר יש קושי, לא לכעוס עליו מיד, לא לחשוב שמשהו לא בסדר, לא להעניש, להיות סבלניים".
מה הטיפול הנכון להפרעות קשב? צפו:
כשבנם עלה לכיתה א' ההתחלה הייתה אופטימית "היו לו המון חברים מהגן והוא חכם מאוד, אבל במהירות הוא נשלח לחדר המנהלת, אמר שהוא מפריע. הוא בעצמו לא ידע למה. היו לו בעיות חברתיות, חרמות והוא התענין בדברים אחרים. נפגשתי עם היועצת, הסברתי לה שמתנהגים אליו באלימות, ביקשתי שתטפל. חודש אחרי, באתי אליה שוב והיא אפילו לא זכרה אותנו. הבנתי שאנחנו במקום לא טוב".
מה עשית?
"השנה נגמרה והחלטתי להעביר אותו בית ספר ולהתחיל מחדש את כיתה א'. חשבתי ששם יהיה לו טוב אבל היו קשיים. לקחנו אותו לכל הטיפולים הקיימים, כל מה שהיה תחת מסגרת הסל בקופת חולים, כמו רכיבה על סוסים והידרותרפיה. הייתה תקווה שזה יעלה לו את הבטחון, אבל זה לא קרה.
"הוא אפילו התקבל בכיתה ב' לכיתת מצוינות, שהיא כמו כיתת מחוננים בבית ספר אחר, היה הולך אליה אחת לשבוע. המנהלת אמרה כמה הוא מדהים וחכם אבל הוא המשיך להפריע בשיעור, והגיעו תלונות ממורים וחברים. כל הזמן היו שיחות, ביקשנו שישתדל ואמרנו לו שאנחנו יודעים שיש לו יכולות גבוהות.יש לנו ארבעה ילדים והכל היה סביבו".
קראו עוד:
קשב וריכוז: המרוץ של ההורים אחר הציונים
דרכים לעזור לילדים לנצח את הדחיינות
קשב וריכוז - העצות שיקלו על החיים
הם החליטו לנסות ריטלין והבינו שיש מחיר לכל החלטה - "חידשנו את המרשם לריטלין. הוא הוציא חוברת ופתר 40 עמודים בעשר דקות, בלי אף טעות. מצד אחד, הוכיח לנו מה שידענו תמיד, כמה שהוא חכם, שיש לו יכולות גבוהות. מצד שני זה כיבה אותו".
איך התמודדת כאמא?
"הוא ילד מדהים אבל ראיתי רק את הקושי שלו. עבדתי אז במשרה מלאה בבנק בתפקידים ניהולים בכירים. הייתי אחראית על תיקי אשראי של התאגידים הגדולים במשק של כשני מיליארד שקלים, וזה היה מאתגר. כל הזמן רציתי לרצות את הסביבה שלא יעירו לו אם הוא מפריע. בדיעבד, ההתנהגות שלי שיתקה אותו יותר מהכל".
"נכנענו לשגרה"
נקודת המפנה הייתה כשהיה בכיתה ו'. "אני זוכרת שהייתה לו עבודת קיץ להגיש", מספרת אברמוב. "הוא הבטיח שיסתדר ויעשה לבד והזמן עבר, מועד הגשה התקרב וכלום. הוא רצה ללכת לחבר בלילה וסרבנו, זו הייתה מריבה קשה. אחרי שעה, הוא יצא עם תיק קטן ופשוט הלך והשאיר את הטלפון בבית.
"חשבתי שהוא אצל החבר, אבל הוא לא היה שם. התחלנו לחפש אותו. באותה תקופה אי אפשר היה להתקשר למשטרה, אלא רק אחרי עשר שעות לאחר שילד נעדר. אחרי שעות של המתנה מרוטה, בעלי מצא אותו באיזו פינה. בזמן הזה הבנתי שטעיתי בהורות שלי, כל מה שעשיתי עד עכשיו היה שגוי, הבנתי שמשהו לא טוב קורה, שאסור לחזור על טעות פעמיים ואני חייבת למצוא פתרון. כל הזמן הזה נכנענו לשגרה, נתנו לה לנהל את ההורות במקום לעצור ולחשוב איך לקדם אותו.
"כשנכנס הביתה הוא ציפה שאכעס. הסתכלתי עליו ואמרתי לו 'אני שמחה שחזרת ונדבר מחר'. התחלתי להשתמש במילות אהבה במקום לומר כל הזמן מה לא בסדר".
שתפי בשינוי שעשיתם כהורים.
"בעלי ואני עשינו רשימה של כל הדברים הנהדרים בו: מצחיק וכריזמטי, ומהר מאוד עלו עוד ועוד דברים. חשבנו איך אנחנו מעבירים לו את המסר כדי שיאמין בעצמו. תכננו מסע של 12 אתגרים. רציתי לקדם את תחושת הביטחון שלו והדימוי העצמי. קניתי מעטפות מיוחדות עם מכתב הזמנה, מלא באהבה".
איך הוא הגיב?
"הוא לא רצה לשתף פעולה. בעלי הסביר שאני הייתי בשלה לזה, משהו שנבנה אצלי המון זמן והוא פשוט עדין לא שם. לא נכנענו והתעקשנו. הפעילות הראשונה הייתה חדר בריחה. רצינו שיראה יכולות מנהיגות, כריזמטיות, שיחזק את הקשר עם האחים שלו ונתנו לו להוביל את המשימה. בהתחלה הוא היה סקפטי אבל הבין שאנחנו רציניים. אחרי הפעילות הוא היה מאושר, הרבה שנים לא ראיתי אותו ככה, הבנתי שפעלנו נכון.
"הפעילות הבאה הייתה מצנח רחיפה, למרות שיש לו פחד גבהים. הוא חזר מואר, התגבר על הפחד שלו. ידענו שהוא אוהב כלבים, אז שלחנו אותו ללוות ביום אימוץ, וזה חיבר לערך של חמלה. פעם אחת הוא יצא לקמפינג עם בעלי, היה אחראי לארגן הכל, אבל הוא לא תכנן מראש. כשהגיעו לאוהל, הוא התחבר עם משפחות וארגן ארוחה לכולם.
"למדנו עליו כמה הוא מסוגל להתחבר לאנשים ולהשיג מה שהוא רוצה. הוא השתתף בסדנה לאומנויות לחימה שבה הוא היה צריך להתגבר על המכשול הכי גדול בעצמו שזה חוסר האמונה העצמית. בנוסף, בנה יחד עם אחיו שולחן לחדר העבודה שלי - החל משלב התכנון, רכישת העצים, הצבע והביצוע. היה גם קיר טיפוס שלימד אותו על התמדה ועל נחישות".
תחושת המסוגלות עלתה
אברמוב משתפת שזו הייתה הצלחה גדולה - "כל פעילות לימדה אותנו עוד עליו. תוך כדי הוא התחיל לקחת אחריות על החיים ודיבר על שאיפות, דברים שהוא לא ראה קודם. הוא החליט שהוא מלמד את עצמו אנגלית לבד, דרך הטלוויזיה והמחשב. אני שחררתי, נתתי לו ללמוד בדרך שלו וזה הוכיח את עצמו, הוא קבל 100 באנגלית".
זה השפיע גם על המערך המשפחתי?
"הוא שיתף אותי אחרי כל פעילות. בגיל ההתבגרות בדרך כלל מתרחקים ואנחנו התקרבנו. הוא הזמין אותי לחדר שלו לראות משהו שהוא כתב וצייר. האחים שלו רצו גם, הם ראו איזה ערך זה מייצר והחברים שלו התלהבו.
"הוא הפך להיות מוביל חברתי, ילד שרוצים להיות כמוהו. בזכות זה, בכיתה ט' נבחר למוביל לפרויקט למניעת אלכוהול, נבחן לשגרירים צעירים והכל לבד. הפך להיות פעיל, הציוניים השתפרו, והוא לקח אחריות על החיים שלו.
"לא האמנתי עד כמה השינוי יהיה מהותי בחיים שלנו. גם היחסים עם האחים השתנו, תחושת המסוגלות שלו עלתה, הוא יודע שהוא יכול לעשות הכל. הוא הקים עסק בפייבר, עובד על אתר. הוא יזם בנשמתו, אני לא עומדת בקצב שלו".
בעקבות התהליך עם בנה, עזבה אברמוב את עבודתה והחליטה שהיא רוצה לעזור להורים למתבגרים להאיר את הניצוץ. "כיום אני הרבה יותר עם הילדים למרות שאני עובדת במשרה מלאה", היא אומרת. "ההורות שלי יותר מאפשרת ומכילה, הילדים שלי באים ומבקשים 'זמן פרטי' ומשתפים אותי בהכל. הצעיר שלי בן שבע והוא כבר מודע ליכולות שלו. זה מרגש לראות איזה 'עמוד שדרה' יציב יש לו".
כיום היא מאמנת הורים למתבגרים ויועצת, מנחת NLP ו-CBP, טיפול בחרדות. "אני עובדת רק עם הורים מתוך אמונה שכל שינוי שאנחנו רוצים להשיג אצל הילדים מתחיל בנו. אני נפגשת עם הורים, מזהה ביחד את הקשיים, עוזרת להם לשחרר דעות קדומות ולראות את הילד בצורה אחרת, כדי לא לאבד אותו".
מה העצות שלך להורים?
"תעודדו את הילד לקבל החלטות בכל הזדמנות. כשהוא בא אליכם לבקש עצה, תשאלו קודם מה הוא חושב ולמה, לפני שאתם אומרים את הדעה שלכם. תתמכו בבחירה שלו ואל תהיו שיפוטיים וביקורתיים כלפיה. ככה הוא יתחיל להאמין בכושר השיפוט שלו ויהיה בטוח ביכולות שלו.
"כמו כן, שימו לב להתנהגויות קיצוניות: התפרצויות זעם, התבודדות בחדר, מסכים כל היום. הרבה פעמים אנחנו חושבים בטעות שככה זה נראה בגיל ההתבגרות ומתעלמים אבל אלו יכולות להיות התנהגויות שמלמדות על קושי, מצוקה רגשית שהוא נמצא בה, וחשוב שלא נטעה ונפספס את הקשיים של הילד.
"הכי חשוב בעיני שאני יודעת שכל שינוי שאני רוצה להשיג אצל הילדים שלי מתחיל בי".
לפנייה לכתב/ת 
