רבע מניצולי השואה מתחת לקו העוני: "זקנים, בודדים ובלי כסף לתרופות" | תמונת מצב
192 אלף ניצולים חיים בישראל, וכ-48 אלף מתוכם מתקיימים מקצבאות זעומות. "רוב החברים שלי כבר מתו. הם היו במצב קשה ולא קיבלו את העזרה שהיו זקוקים לה", אומר דני חנוך, ניצול אושוויץ. הנתונים המדאיגים בצל כינוס פורום השואה הבינלאומי בישראל
גלינה פרבוזקינה (89), ניצולת שואה מבת ים, עוקבת בתמיהה אחרי הדיווחים על הרכבת האווירית של המנהיגים שמגיעים לישראל לפורום השואה העולמי שיתקיים היום (חמישי). "שמעתי שהרבה נשיאים באים ולא ממש הצלחתי להבין למה עושים את זה", היא אומרת. "אני חושבת שבמקום האירועים, היה עדיף להשקיע בטיפול בנו - בקשישים ובניצולי השואה. אנחנו לא צריכים שהם יגיעו ויציינו את יום השואה, עדיף להעלות את קצבאות הקשישים במקום קבלות פנים נוצצות".
כבוד המלכים ורמיסת השורדים / ג׳ודי ניר מוזס שלום
עשרות מנהיגים מרחבי העולם יתכנסו הבוקר ביד ושם לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ, מחנה ההשמדה שהפך לסמל מרכזי לזוועות השואה ולהשמדתם של היהודים. במדינת ישראל שקמה לאחר השואה חיים כיום 192 אלף ניצולי שואה, ורבע מהם - כ-48 אלף איש - נמצאים מתחת לקו העוני.
לפי נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה, 67 אחוזים מהניצולים העניים חיים מקצבה חודשית של כמה מאות שקלים בלבד, ו-33 אחוזים נוספים חיים מקצבה חודשית של כמה אלפי שקלים. מהנתונים עולה גם כי 14,800 ניצולים נפטרו במהלך שנת 2019, ממוצע של 41 ביום ו-1,233 בכל חודש. 39% מהניצולים בישראל מעל גיל 85, 16% מהם מעל גיל 90 ו-0.4% מהם עברו את גיל 100.
"אנחנו בסיטואציה פיזית וכלכלית קשה מאוד", תיאר אתמול בוריס ורבובצקי (79) מבית שמש, ניצול שואה עיוור, שעלה מרוסיה לפני 30 שנה. "אנחנו חיים רק מביטוח לאומי, כי אין לי פנסיה מרוסיה, וזה לא כל כך פשוט. ביחד עם אשתי אני מקבל 5,000 שקלים בחודש ועם זה אנחנו צריכים להסתדר. יש לנו נכדים, אנחנו רוצים לעשות דברים גם בשבילם, ואי אפשר. אבל מעבר לבעיות הכלכליות - אנחנו בעיקר רוצים חום, לא להיות לבד".
דני חנוך (88) מכרמי יוסף, אף הוא ניצול שואה, מעיד על עצמו שהוא בעל תואר B.A (בוגר אושוויץ), ושהיה לו רופא אישי שטיפל בו - ד"ר מנגלה. חנוך מותח ביקורת על מארגני האירוע ביד ושם. "היות ומקיימים אירוע שקשור לשואה ולשחרור אושוויץ, היה ראוי ליצור יותר אינטראקציה בין הניצולים והאורחים, למצוא את הדרך שכמה שיותר ניצולים יפגשו כמה שיותר מנהיגים", הוא אומר.
"מדינת ישראל לקחה את כספי השילומים כדי לבנות מפעלים ושכחה את הניצולים, שהיו צריכים להילחם בשביל לקבל את המינימום", הוסיף אתמול חנוך. "הם שדדו ולקחו מאיתנו את הכסף שהגיע לנו. זה עוול, פשע גדול. הרבה ניצולים במצב קשה, זקנים, בודדים ובלי כסף לתרופות. בסך הכל כמה נשאר לנו עוד לחיות? רוב החברים שלי כבר מתו. הם היו במצב קשה ולא קיבלו את העזרה שהם היו זקוקים לה. צריך להעלות את הגמלאות באופן דרסטי ולאפשר לנו לסיים את החיים בצורה מכובדת".
גם בארגוני הסיוע, שרבים מנתמכיהם הם ניצולי שואה, מסכימים. "התכנסות מנהיגי העולם סביב הנצחת זיכרון השואה והמלחמה באנטישמיות היא מבורכת וחשובה, אבל כולנו חייבים לזכור גם את ניצולי השואה שחיים עדיין בישראל ובמקומות אחרים בעולם - רבים מהם לצערנו בתנאים קשים ומביישים", אמרה אתמול יעל אקשטיין, נשיאת "הקרן לידידות".
לדברי מנכ"ל "חסדי נעמי", משה כהן: "בזמן שבאוסטרליה נשרפים למוות - בישראל קופאים למוות. הלב נשבר אל מול המראות הקשים של ניצולי שואה שקופאים מקור או מנותקים מחשמל".
40% מיהודי אירופה שוקלים להגר בגלל אנטישמיות
עשרות המנהיגים יתכנסו ביד ושם כדי לומר "לעולם לא עוד", אבל עבור יהודים החיים בחו"ל - האנטישמיות עודנה כאן והיא מרימה את ראשה. דו"ח הסוכנות האירופית לזכויות אדם מגלה ש-40% מיהודי אירופה עד גיל 60 שוקלים להגר מהיבשת, לאור שנאת היהודים הגוברת.
מהסקר עולה כי 41% מהיהודים בגילאי 34-16 חשבו להגר מאירופה בגלל אנטישמיות במשך חמש השנים האחרונות. 42% מהיהודים בגילאי 59-35 ו-25% מהיהודים מעל גיל 60 שקלו הגירה.
67% חושבים להגר לישראל, 21% למדינה אחרת מחוץ לאירופה ורק 11% חושבים להישאר ביבשת. בקרב בני 60 ומעלה, הנטייה לעלות לישראל גבוהה עוד יותר ומגיעה ל-80%.
אנטישמיות היא הגורם העיקרי שמעודד את הרצון לעזוב את אירופה, כמו גם תגובתן הרפה של המדינות למעשים אנטישמיים. 70% מהנשאלים הגדירו את צעדי הממשלות למלחמה באנטישמיות כ"בלתי יעילים".
יותר מ-70% בקרב בני 16 עד 59 הצהירו שהם נמנעים מלהזדהות כיהודים בציבור ומוותרים על כיפות או סממני לבוש דתיים אחרים. הלב הפועם של הקהילות היהודיות באירופה, כולל הצעירים ביותר, אינם בטוחים ביכולתן של הממשלות באירופה להגן עליהם ולהתמודד עם שנאה אנטי-יהודית.
לתרומות מוצרי חימום ומזון לניצולי שואה - לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
