לא רק בקיץ: גשם של מדוזות בחורף
המדוזות של החורף כבר נמצאות בהמוניהן בחופי ישראל, והן גדולות וכבדות יותר מאשר בקיץ. למה חשוב לחקור את המדוזות של החורף, וכיצד פסולת פלסטיק בים גורמת לכך שיהיו יותר מדוזות?
במהלך חודשי החורף, בנוסף למי שיטפונות, הציפו את חופי ישראל יצורים שאנחנו רגילים לראות בעיקר בקיץ - מדוזות. הופעתן בחודשי החורף אינה חדשה, אך למי שאינו רגיל לבקר בחופים במהלך חודשים אלו זו בהחלט הפתעה - במיוחד לנוכח העובדה שבחורף המדוזות גדולות באופן משמעותי, ומשקלן יכול להגיע ל-12 קילוגרם.
כעת, חוקרים מנסים להבין למה המדוזות מגיעות אלינו בחורף ואיך הן שונות מהמדוזות שאנחנו רגילים לראות בקיץ - וזאת בעזרת נתונים שמתקבלים מדיווחי תצפיות של גולשים באתר "מדוזות בעם". מיזם המדוזות של ישראל ממשיך לפעול גם בחורף, ולספק מידע חשוב ולחובבי הים ולחוקרי המדוזות.
עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
פסולת אלקטרונית בתוך הפה איך משבר האקלים משפיע על בריאות הילדים? כמה שווים הנחלים?
הרבה יותר מיצור צורב
כיום מוכרים יותר מ-1,500 מינים שונים של מדוזות בימים ובאוקיינוסים ברחבי העולם, השונים אלה מאלה בגודל, בצורה, בצבע, באורח החיים ובחומרת הצריבה שהם עלולים לגרום. בישראל, המין הנפוץ ביותר הוא חוטית נודדת, מין פולש שהגיע לאזורנו בשנות ה-80 של המאה הקודמת, ומוכר לרוחצים בעיקר בשל המפגש הלא נעים עם זרועות הציד הרבות שלו, המכילות תאים צורבים, בחודשי הקיץ (יוני-יולי).
מלבד צריבות, כאשר נחילי המדוזות מכילים פריטים רבים - לעתים מאות אלפים ויותר - הם פוגעים בדגה ובדיג, וזאת בגלל שמדוזות טורפות כמויות משמעותיות של פלנקטון. פלנקטון הוא יצור מיקרוסקופי שמהווה בסיס למארג המזון בים. מחסור בפלנקטון משמעותו מחסור במזון לדגים, שעלול לפגוע בהתפתחותם ובהישרדותם. בנוסף, מדוזות פוגעות בציוד דיג (בעיקר רשתות) ומקשות על הרמתן, וכתוצאה מכך נפגע גם ענף הדיג. בנוסף, מדוזות פוגעות בתשתיות כמו מתקני התפלה ותחנות כוח וזאת על-יד סתימת פתחי השאיבה שלהם.
למרות כל זאת, מדוזות הן חלק מהטבע הימי ויש להן תפקיד משמעותי במארג המזון - הן משמשות מזון לבעלי חיים ימיים (צבי ים ומיני דגים רבים), ותומכות במחזור החיים של יצורים רבים בים. בנוסף, הן משמשות בתעשיית המזון וכן לייצור של תרופות, כגון החלבון קולגן ומוצרים נוספים.
"תנאי הים בחורף טובים למדוזות"
"בחורף וגם בקיץ אנחנו רואים בעיקר חוטיות", מסביר ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי וחוקר מדוזות מאוניברסיטת חיפה. "בנחילי הקיץ מעורבים לפעמים מינים נוספים שבדרך כלל לא נצפים בכמויות גדולות בעונת החורף. בקיץ שעבר, למשל, היו מדוזות רבות מהמינים נודדת-ים כוכבנית, מדוזה מצויה ואורליה, ובחורף טרם ראינו אותן. בחורף החוטיות יותר דומיננטיות, אך לעתים יש גם נחילי פלאגיות (מדוזות ורודות קטנות) שאינן מעורבות בנחילי החוטיות ולהן צריבה חריפה. למזלנו, מי שנכנס לים בחורף בדרך כלל מוגן מהצריבות שלהן כי יהיה לבוש בחליפה להגנה מפני המים הקרים".
את המידע על מיני המדוזות השונים שנצפו בחופים מקבל ד"ר אדליסט בין היתר מאתר "מדוזות בעם". אתר זה משלב את הציבור הרחב עם מדענים בביצוע מחקר מדעי בנושא תפוצת מדוזות בישראל. רוחצים, גולשים, שייטים ובעצם כל מי שנמצא בים יכול לדווח על הימצאות מדוזות לאורך חופי ישראל באמצעות האתר והאפליקציה, מה שיוצר מפת תפוצת מדוזות בחופי ישראל. חובבי הים יכולים להשתמש במידע כדי לדעת האם יש בים מדוזות, וגם כדי לקבל עוד מידע על החיות המסתוריות הללו. המדענים, במקביל, מקבלים עזרה חיונית באיסוף נתונים על המדוזות.
"באופן טבעי, נצפים יותר דיווחים בקיץ מאשר בחורף, וזאת מפני שיותר מתרחצים פוקדים את החופים בעונת הקיץ", אומר ד"ר אדליסט, "אך הדיווחים על תצפיות מדוזות חשובים בחורף לא פחות. אנחנו יודעים שקיימים הבדלים בין נחילי המדוזות שנצפים בקיץ לבין אלו שנצפים בחורף ובימים אלו, ואנחנו מנסים ללמוד ולהבין בעזרת הדיווחים את מחזור חייהן. בעזרת איסוף נתונים לאורך כל עונות השנה, אנחנו יכולים להבין טוב יותר את אורח חייהן ובפרט, איך הנחילים מתנהגים בקיץ - העונה שבה נוכחות המדוזות היא מורגשת ביותר לציבור מבין כל עונות השנה".
"אנחנו יודעים שתנאי הים בחורף טובים למחיית המדוזות", מסביר ד"ר אדליסט. "יש זרמים חזקים, והים עשיר בפלנקטון. למרות יכולת השחייה שלהן, אנו משערים שנחילי המדוזות נישאים בזרמים, ואלה מביאים אותן לחופינו". אם כבר יצא לכם לצאת לחוף ולהיתקל במדוזה, כנראה שתבחינו בשינוי גדול, אולי אפילו ענק בגודל המדוזות. "בחורף, על-פי רוב, אנחנו רואים מדוזות יותר גדולות. שקוטר ה'פעמון' שלהן (החלק העליון והמעוגל של גופן) מגיע ל-60 ואף 80 ס"מ קוטר והן מגיעות למשקל של 12 ק"ג ואף יותר, זאת לעומת כ- 30 ס"מ ו-2 ק"ג בלבד בקיץ", אומר ד"ר אדליסט. כל הנראה מדובר באותן המדוזות שנראו בישראל בקיץ, שיצאו לים הפתוח עם הזרמים, ושבו עם זרמים אחרים - מבוגרות קצת יותר, ומרשימות בגודל גופן.
פסולת פלסטיק מביאה עוד מדוזות
המדוזות שניתן לראות בים מתחלקות לזכרים ולנקבות. לאחר תהליך ההפריה, הביצים המופרות הופכות לפגיות קטנות ששוחות במים עד שהן מוצאות מצע קשיח המתאים להתיישבות. לאחר היצמדות הפגיות למצע, הן עוברות שינוי ומתפתחות לפוליפים (מעיין גוף מרכזי) צמודי מצע שגודלם מילימטרים בודדים והם מצוידים בזרועות ציד. לאחר מכן הפוליפים עוברים חלוקה, ובמהלכה משתחררות מדוזות קטנטנות לגוף המים, ועם הזמן הן מתפתחות וגדלות למדוזות הבוגרות, שאותן כולנו מכירים.
"אנחנו משערים שהופעתן של המדוזות באזורנו קשורה למחזור החיים הייחודי שלהן, ולמעבר משלב ישיב (פוליפ) בקרקעית לשלב השוחה - מדוזה", מסביר פרופ' דרור אנג'ל, מומחה למדוזות מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה. "כנראה שהאות שמשחרר את המדוזות מהפוליפים קשור לשינוי בטמפרטורת המים, וכשזה קורה, יש שחרור המוני של מיליוני מדוזות קטנטנות המתפתחות במהלך האביב לנחילי הקיץ".
החוטית הנודדת היא מין פולש שלא הופיע בחופי ישראל עד לפני 40 שנה, וייתכן שבנייה לאורך החופים עוזרת להתרבותו. "בנייה של מרינות, שוברי גלים, צנרות בקרקעית הים, ואפילו הזנת חול גורמים להרס או הפרה של בתי גידול בקרקעית, שמשמשים את טורפי המדוזות ושביכולתם לבלום את התפתחות הפוליפים", מסביר ד"ר אנג'ל. "אם היה טורף טבעי שניזון ממדוזות, לא היינו רואים את הכמויות שאנחנו רואים היום, כי הטורף היה בולם את ההתרבות שלהן. בנוסף, מכיוון שפגיות המדוזות מחפשות מצע להתיישבות (ולהתפתח לכדי פוליפ), יש בבנייה פוטנציאל להרחיב את שטח ההתרבות שלהן. באותו אופן גם לפסולת פלסטיק בים יש תפקיד בהתרבות המדוזות - ככל שיש יותר פלסטיק בים, יש לפוליפים עוד מצעים שעליהם הם יכולים להתיישב ולהשריץ עוד מדוזות לתוך המים".
כיום, נעשים בישראל מחקרים שמנסים להבין את הקשר בין טמפרטורת המים המשתנה לבין הופעת המדוזות בחופי ישראל. לפי החוקרים, ייתכן ששינוי האקלים משפיע גם הוא על תפוצתן.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
