שתף קטע נבחר
הוסף כתבה

המשחק מול ריאל הופך לקריטי

אפשר להסתכל על ההפסד במינכן כמעידה קלה, אבל מכבי ת"א נראית רע כבר לא מעט משחקים. עם כל כך הרבה פצועים, יהיה לה קשה להישאר בצמרת, מה גם שאין קבוצות חלשות העונה. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il

אין קבוצות חלשות ביורוליג. זה הלקח המרכזי מהמחזור האחרון. בתחתית הטבלה נמצאות כעת ארבע קבוצות עם מאזן לא-גרוע של 14:7. הן רחוקות רק 3 נקודות מוולנסיה שבמקום השביעי עם מאזן 11:10, וכל אחת מהן עוד יכולה להעפיל לפלייאוף.

 

כולם מדברים (ובצדק) על פנרבחצ'ה, ששמה את החצי הראשון של העונה מאחוריה, ונמצאת כעת בעמדה טובה כדי להתקדם לטופ-8 (ניצחון שלה על אלבה לצד ניצחון של פאו על ולנסיה יכול להביא אותה לשם כבר בשבוע הבא).

 

ווילבקין  שומר על רודריגס (צילום: יאיר שגיא)
ווילבקין. גם בניצחון על מילאנו מכבי לא הרשימה(צילום: יאיר שגיא)

 

אבל צריך לשים לב גם לז'לגיריס, שסוף סוף התפוצצה מול אלבה. העונה של הליטאים התחילה בכלל לא רע, ואחרי שישה מחזורים הקבוצה היתה במאזן 3:3. לצערה, מיד אח"כ הגיעו תשעה הפסדים רצופים, כולם בהפרשים מזעריים, ואחד חמוץ במיוחד, בהארכה מול צסק"א במוסקבה, אבל בתקופה האחרונה, ז'לגיריס עומדת כבר על מאזן חיובי של 2:6, עם שני הפסדים קטנטנים בחוץ, לריאל (ב-6 הפרש) ופאו (ב-2 הפרש).

 

במאזן-הנקודות הכללי, ז'לגיריס עלתה לפלוס 21, והיא הקבוצה היחידה בחלק התחתון של הטבלה עם מאזן חיובי (למעשה, מלבדה רק ל-6 הקבוצות שבטופ יש מאזן נקודות חיובי, כשגם ולנסיה, מילאנו, פנרבחצ'ה, בלגראד וחימקי מציגות מאזן שלילי). אם הטבלה הייתה נקבעת על פי הפרשי-הסלים ולא מאזן ניצחונות, ז'לגיריס הייתה ממוקמת במקום השביעי באופן עקבי בכל ששת המחזורים האחרונים. יהיה מעניין לראות אם הקבוצה של שאראס תיתן כהרגלה ספרינט בשלבי ההכרעה של העונה ותעפיל שוב לפלייאוף.

 

בחצי העליון של הטבלה - יאללה בלאגן. אנאדולו מתייצבת היטב במקום הראשון, גבוה מעל כולן, בהפרש של 3 נקודות מהמקום השני (אותו הפרש כמו בין המקום השביעי ל-18), אבל מתחתיה שלוש קבוצות עם מאזן זהה, כשצסק"א עוקפת לראשונה מזה חודשים את ריאל וברצלונה.

 

מכבי תל-אביב, שיכולה הייתה לעלות כבר עכשיו למקום השני בזכות יחס-סלים עדיף, נשארה לצערה בחוץ. היא בעטה בדלי, ולראשונה העונה הפסידה לקבוצה שהיתה במובהק חלשה ממנה (נשים בצד את ההפסד לז'לגיריס, שאליו מכבי התייצבה רק עם הספסל, בלי ווילבקין והאנטר, וכמובן בלי וולטרס, וג'ון-די, בלאק וכספי).

 

לרוע מזלה של האלופה הישראלית, כל יריבותיה הישירות, למעט ריאל, דווקא ניצחו השבוע. אם פינטזנו שניצחון במחזור הבא יבסס אותה במקום השני, הרי שעכשיו אנחנו צריכים לשים עין על פאו, שהתקרבה אליה מרחק נקודה אחת. היא עשויה להשתוות אליה אם ריאל תנחיל למכבי הפסד ראשון העונה ביד-אליהו.

 

מכבי איבדה מתחילת העונה כבר חמישה שחקנים, כולם מובילים. זה מביא אותה לשלבי ההכרעה של העונה במצב ממש לא טוב. מפתה להתייחס להפסד מול באיירן כמעידה קטנה, מסוג המעידות שחווה כל קבוצה בעונה כל כך ארוכה, ובטח אחרי שני הניצחונות ההרואיים על ברצלונה ומילאנו רק בשבוע שעבר. אבל בפועל, מכבי חורקת כבר הרבה זמן, ועם הפציעות החדשות של וולטרס וזוסמן, כשהמשחקים הבאים שלה הם נגד חימקי (בבית) ואז פנר וולנסיה (בחוץ), היא עשויה להידרדר במהירות למקום השישי.

 

אמארה סטודמאייר בנתב
אמארה סטודמאייר. לא בטוח שהוא יעזור(צילום: יאיר שגיא)

 

מכבי של 2020 היא לצערנו ממש לא מכבי של 2019. כולם דיברו אז על ההגנה המופלאה שלה, אבל בפועל מה שאפיין אותה לא פחות זה משחק התקפה קטלני, עם שחקני-פנים אפקטיביים שידעו לסגור עניין ב-20 ו-30 הפרש גם במשחקי חוץ. מה שהפך את מכבי למפלצת דורסנית היה משחק קבוצתי משובח, שהסתיים לרוב בליי-אפים פשוטים, בהטבעות מטורפות ובהאלי-הופים יפהפיים. צפייה במשחקים של מכבי אז הייתה חוויה. כספי היה השחקן המוביל ביורוליג במדד-פר-דקה, בלאק סחט נקודות וריבאונדים בצבע, וולטרס וג'ון-די הובילו התקפות ביעילות ובחוכמה, זוסמן נתן מלא אנרגיה מהספסל, ומכבי סומנה בצדק בתור מועמדת לא רק לפיינל-פור אלא גם לזכיה בגביע.

 

במחזורים האחרונים, בהיעדרם של שחקני-הפנים המובילים, מכבי החלה להסתמך יותר ויותר על מבצעים אישיים ועל שלשות מטורפות. הטבעות כמעט לא ראינו כבר כמה שבועות, על האלי-הופים בכלל אין מה לדבר, ואפילו ליי-אפים פשוטים-לכאורה מסתיימים לעתים יותר מדי קרובות בהחמצות. העסק עדיין עובד לא רע ביד-אליהו, אבל כל הניצחונות האחרונים היו בשיניים, והושגו בעיקר תודות לאמונה ולהקרבה, ובזכות דחיפה עצומה מהקהל הביתי.

 

ספרופולוס בנה קבוצה לתפארת בחצי הראשון של העונה, עם די-אן-איי הגנתי והתקפי שהושתת על משחק קבוצתי מופתי שבו כל אחד תורם בתורו. הספסל של מכבי היה החזק ביותר באירופה, וקלע לעתים קרובות יותר משחקני החמישיה. השחקנים היו מגוייסים כולם למלחמה, ונתנו את כל מה שיש להם - ויותר. אבל כל מה שנבנה במלאכת-מחשבת במחזורים הראשונים מתחיל להתפרק במחזורים האחרונים, כשאל רצף הדי-אן-איי מצטרפים עוד ועוד אנשים שלא היו כאן בשלבי הבניה שלו. ג'קסון וריינולדס זה עוד כלום, הצירוף של סטודמאייר הוא חתיכת מהלך מסוכן.

 

לפי הסיפורים מירושלים, אמארה מתייחס אל עצמו כאל כוכב-על ודורש יחס בהתאם מהסביבה. איך זה הולך להשפיע על חדר ההלבשה התל-אביבי, אף אחד לא יכול לדעת.

 

מכבי צריכה כעת לבנות את עצמה מחדש, עם ג'קסון בתפקיד הרכז המוביל, בלי וולטרס, ג'ון-די וזוסמן לצידו, ובלי כספי ובלאק שיסיימו את ההתקפות. זו למעשה קבוצה חדשה לגמרי, שלא מזכירה כמעט בשום צורה את מכבי של תחילת העונה. איך כל זה ייגמר אנחנו לא יודעים, אבל המשחק מול ריאל בשבוע הבא עשוי לקבוע את המגמה. ניצחון - ומכבי חוזרת שוב לטופ-4 על חשבונה של ריאל. הפסד - והיא מתחילה להתבסס במקומות 5-6.

 

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יאיר שגיא
לחשב מסלול מחדש. יאניס
צילום: יאיר שגיא
מומלצים