ביטלו רכישת דירה: "המוכרת חולת אלצהיימר"

בני זוג חזרו בהם מזיכרון דברים שחתמו עם קשישה, אבל בנה סירב להשיב להם מקדמה על סך 50 אלף שקל. ביהמ"ש קיבל את תביעתם

עו"ד בנימין הנר | פסקדיןפורסם: 28.01.20 , 18:07

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי בני זוג שביטלו זיכרון דברים לקניית דירה מחשש שהמוכרת לוקה באלצהיימר, פעלו באופן לגיטימי ולכן זכאים לקבל בחזרה מקדמה ששילמו בסך 50 אלף שקל. השופטת גלית אוסי שרעבי סברה שהחשש הזוג היה מבוסס, בין היתר נוכח דברים שאמר להם בנה של המוכרת.

בזיכרון הדברים שעליו חתמו בנובמבר 2014 התחייבו בני הזוג לרכוש את הדירה תמורת 2.75 מיליון שקל, וזמן קצר לאחר מכן העבירו לבנה של המוכרת את המקדמה. לדבריהם, לקראת החתימה על הסכם המכר הם הגיעו לבית עם אדריכל, אך בעלת הדירה לא זיהתה אותם. בהמשך הם ביקשו להיפגש עמה אך בנה הגיע לפגישה במקומה ואמר שאמו חולת אלצהיימר ולא זוכרת כלום.

חוק ונדלן

תבעה 4.8 מיליון ש': הקרקע שקניתי מזוהמת

מערכת פסקדין

חברה למוצרי גבס רכשה מ"אמפא" שטח באור התעשייה בחולון, ולימים התגלו בו חומרים מזוהמים כגון סולר ושמנים. מה קבע בית המשפט?

תבעה 4.8 מיליון ש': הקרקע שקניתי מזוהמת

בשלב הזה התעורר בליבם חשש לגבי היכולת שלה לחתום והם הודיעו שלא ימשיכו עם העסקה ללא אישור רפואי שהיא כשירה. אלא שהבן לא הסכים להמציא להם אישור, ולימים הודיע על ביטול העסקה אך סירב להחזיר להם את כספם. בתגובה הגישו בני הזוג תביעה להחזר המקדמה ולפיצוי מוסכם של 50 אלף שקל עקב חוסר תום לב, הסתרת מידע והטעיה. התביעה הוגשה נגד הבן שניהל מולם את המשא ומתן, ונגד אחיו, שירש את האם שהלכה לעולמה בינתיים.

הבן טען מנגד כי אמו הייתה צלולה וכשירה. הוא הכחיש שאמר לתובעים שהיא חולת אלצהיימר וטען כי התלוצץ באופן כללי על מצבם של אנשים מבוגרים. בנסיבות אלה לתובעים לא הייתה לטענתו כל זכות להתנות את העסקה באישור רפואי, וסירובם לרכוש את הדירה מהווה הפרה של זיכרון הדברים. לחלופין הוא טען שגם בהנחה שאמו הייתה חולה - לא הייתה הצדקה לביטול כיוון שאפשר היה לאשר את העסקה בבית משפט.

אבל השופטת גלית אוסי שרעבי העדיפה את גרסת התובעים על פני גרסתו המאולצת של הנתבע בדבר ההלצה. משכך נקבע שהחשש שלהם לגבי העסקה היה לגיטימי והם היו רשאים לדרוש אישור רפואי ולא להתקדם עם העסקה נוכח סירובו של הנתבע.

"לא היה מקום לכך שהתובעים יאותו להתקדם בהתקשרות עד לחתימת הסכם מכר והשקעת מלוא כספיהם בסכום בלתי מבוטל לרכישת הבית, שעה שהיה ספק בכשירות המוכרת להתקשר בהסכם מסוג זה", כתבה.

באשר לטענה החלופית, נקבע בפסק הדין שכניסה להרפתקה של רכישת דירה שדורשת אישור של בית משפט מחייבת מודעות. במילים אחרות, הנתבע היה צריך ליידע את התובעים מראש על מצבה של אמו, כדי שישקלו אם הם מעוניינים בעסקה שדורשת הליך משפטי שאורך זמן.

לפיכך נקבע כי לא בני הזוג הפרו את התחייבויותיהם אלא הבן הנתבע, שהפר את חובת הגילוי ותום הלב כלפיהם. על כן, הם זכאים לקבל בחזרה את המקדמה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום התשלום.

עם זאת, השופטת דחתה את הדרישה לפיצוי המוסכם נוכח הספק בכשירות המנוחה לחתום על זיכרון הדברים. הנתבעים חויבו באגרת משפט חלקית וכן הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,850 שקל.