המטרה: לסלק את טראמפ. הפריימריז הדמוקרטיים מתחילים
הסגן של אובמה, יהודי סוציאליסט, מיליארדר מניו יורק והלוחמת בפייסבוק שטראמפ מכנה "פוקהונטס": המרוץ הדמוקרטי לבית הלבן יוצא לדרך ביום שני באייווה, לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר. איך מצביעים בקאוקוס, מה זה "סופר טיוזדיי" ומה חושבים המועמדים על ישראל? מדריך
הפריימריז הדמוקרטיים – סיקור נרחב ב-ynet:
- בלומברג עם ישראל: "לא אהפוך את ארה"ב לקיבוץ"
- בשבוע הבא: הדמוקרטים נאבקים על אייווה
- "ניו יורק טיימס" רוצה נשיאה: תומך בוורן וקלובושר
- סנדרס: נתניהו גזען, עלינו להיות גם פרו-פלסטינים
שיטת הפריימריז בארה"ב מסובכת, ואלה עיקריה: מיום שני הקרוב, 3 בפברואר, ועד ל-6 ביוני, יצביעו תושבים ב-50 מדינות ארה"ב ובחמש טריטוריות אמריקניות, בהן גואם ואיי הבתולה של ארה"ב. לכל מדינה וטריטוריה מוקצה מספר מסוים של צירים (delegates) לפי פרמטרים כמו גודלה ומידת התמיכה שלה זוכים בה הדמוקרטים. בסך הכול מחולקים בפריימריז 3,979 צירים, ומטרת כל מועמד היא לגרוף כמה שיותר צירים בכל מדינה ולהגיע בסופו של דבר ל-1,990 צירים, המספר הדרוש לניצחון. ביולי תתכנס הוועידה הדמוקרטית הארצית, במילווקי, וויסקונסין, ושם יוכרז המועמד רשמית.
מדינה קטנה, השפעה גדולה
ארבע המדינות שיצביעו בפברואר – אייווה, ניו המפשייר, נבאדה ודרום קרוליינה – מחלקות רק 4% מכלל הצירים, ולפיכך משקלן הסטטיסטי בפריימריז קטן יחסית, אבל המועמדים השקיעו בהן הרבה כסף וזיעה, משום שתוצאות טובות בהן יכולות לתת מומנטום ראשוני חשוב למועמד – או לאותת לו, לבוחריו ולתורמיו שסיכוייו קלושים ומוטב לו לפרוש מהמרוץ.
הרגע המשמעותי ביותר בפריימריז יגיע ב-3 במרץ, יום שלישי, אז ייערך ה"סופר טיוזדיי" – יום שבו יצביעו תושבי 15 ממדינות ארה"ב ותושבי סמואה האמריקנית. ביום זה יחולקו 34% מהצירים, וישתתפו בו גם מדינות הענק קליפורניה (415 צירים) וטקסס (228). בסוף יום ההצבעה הזה צפוי להסתמן ראש חץ ברור, ושבוע אחר כך יצביעו עוד 6 מדינות, שיחלקו 352 צירים. אף שההצבעה תימשך עד יוני, בפועל עד סוף אפריל יחולקו כבר כמעט 90% מהצירים.
ומהם בעצם אותם "צירים"? הצירים הם נציגי הבוחרים – בדרך כלל פעילים פוליטיים ופוליטיקאים מקומיים – וכשמסתיימת ההצבעה בכל המדינות הם מגיעים לוועידה הדמוקרטית הארצית ומצביעים שם רשמית עבור המועמד שהבוחרים שהם מייצגים נתנו לו את קולם. אם המפלגה מגיעה לוועידה הארצית כשאיש מהמועמדים לא צבר 50% מהצירים, נציגים אלה מקיימים בוועידה הצבעה שנייה, והפעם מצטרפים אליהם בכירי מפלגה בעבר ובהווה המתפקדים כ"superdelegates" (צירי-על) ומצביעים למועמד המועדף עליהם.
בסקר רויטרס-איפסוס האחרון על שיעור התמיכה הארצי במועמדים בפריימריז – שפורסם שלשום, רגע לפני ההצבעה באייווה – הוביל ביידן עם 23%, וסנדרס צעד במקום השני עם 18%. מייקל בלומברג, שנוסק בשבועות האחרונים, טיפס למקום השלישי עם 12%, ודחק את אליזבת וורן, המדשדשת מאז נובמבר, למקום הרביעי עם 10%. שאר המועמדים נמצאים הרחק מאחור, עם 4% לכל היותר, אבל תוצאה יפה של אחד מהם בהצבעה מחרתיים, למשל של פיט בוטיג'ג' או איימי קלובושר, יכולה להציב אותו בעמדת זינוק.
אלה 11 הדמוקרטים ששרדו את שנת הקמפיינים הארוכה – ויוצאים כעת למסע קישוש הצירים.
סנאטור לשעבר ומי שכיהן כסגן נשיא ארה"ב בממשל אובמה. נחשב לפייבוריט במרוץ, ושומר בעקביות על המקום הראשון בסקרים. ביידן עומד במרכזו של הוויכוח בתוך המפלגה הדמוקרטית אם כדי לכבוש את הבית הלבן זקוקה המפלגה לפנים חדשות המייצגות פוליטיקה ליברלית – או לפוליטיקאי ותיק ומנוסה, איש מרכז כמוהו. ביידן ניסה בעבר פעמיים לזכות במועמדות הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב, ב-1988 וב-2008.
לפעילים ליברלים יש ביקורת על התנהלותו של ביידן בימיו בסנאט, בכלל זה על חוק שיזם ב-1994 ושהוביל לעלייה בשיעורי הכליאה, ועל קשריו בענף הפיננסים, המרכזי למדי במדינת דלאוור, שממנה הוא מגיע. מבקריו מדגישים גם את גילו המתקדם, והפרוגרסיבים שבהם טוענים כי עמדותיו אינן תואמות את מגמת ההשמאלה שעברה המפלגה הדמוקרטית בשנים האחרונות. מנגד, מי שחוששים שניצחון של אחד ממנהיגי השמאל הרדיקלי יותר במפלגה, ברני סנדרס או אליזבת וורן, יבריח בוחרים אל הרפובליקנים, רואים בביידן את האיש היחיד שיש לו סיכוי לנצח את הנשיא דונלד טראמפ.
אף שלאורך השנים השמיע ביידן גם ביקורת על ישראל, הוא נחשב לידיד שלה ולבעל עמדות מתונות בעניינה. כשבמהלך הפריימריז העלו מועמדים כמו סנדרס או וורן את האפשרות להתנות את הסיוע הצבאי לישראל בשינוי מדיניותה כלפי הפלסטינים, שלל ביידן את הרעיון על הסף: "הרעיון שנמשוך את הסיוע הצבאי שאנחנו נותנים לישראל, אלא אם היא תשנה מדיניות ספציפית – אני חושב שזה שערורייתי לגמרי", אמר.
סנאטור מוורמונט שהתמודד בפריימריז לנשיאות מול הילרי קלינטון ב-2016 וכפה עליה קרב צמוד בהרבה מהצפוי. הבעיה של סנדרס היא שלפני ארבע שנים ניצבה מולו מועמדת חזקה אחת, ואילו במרוץ הקרוב יהיה עליו להתחרות בשורה של מועמדים חזקים, בהם הסנאטורית הפרוגרסיבית אליזבת וורן, המקדמת עניינים מהסוג שהוא עצמו הביא לקדמת הבמה של המפלגה בפריימריז הקודמים. בשבועות האחרונים הסתבך בעימות עם וורן, אחרי שזו טענה כי בשיחה ביניהם אשתקד טען שאישה אינה יכולה לנצח את טראמפ. כל אחד מהצדדים טוען שהשני משקר, ותומכיהם חוששים שהעימות בין השניים יוביל להתרחקות בוחרים מהם.
סמל המדיניות של סנדרס, המגדיר את עצמו כדמוקרט סוציאליסט, הוא תמיכתו בתוכנית Medicare for All, שבמסגרתה יוחלפו כל הביטוחים הפרטיים בביטוח בריאות ממשלתי אוניברסלי. הצעותיו כללו גם לימודים חינם במכללות ציבוריות ושכר מינימום של 15 דולר לשעה. בשנים האחרונות ניסה להגדיל את התמיכה בו בקרב שחורים והיספנים אחרי שבפריימריז של 2016 התקשה לגייס את קולות המיעוטים.
סנדרס היהודי ידוע כמי שביקר לא אחת את ישראל במילים חריפות. בפריימריז הקודמים נטען כי בריאיון שהעניק אמר שישראל הרגה יותר מ-10,000 פלסטינים חפים מפשע במבצע צוק איתן. אחר כך פרסמו אנשיו הכחשות, וכשנשאל על כך שוב טען שהכוח שהפעילה ישראל בעזה במהלך המבצע היה "לא פרופורציונלי". גם באפריל 2018, כש-16 פלסטינים נהרגו בהתפרעויות על הגדר בגבול עזה, גינה סנדרס בתוקף את ישראל ואמר כי הוא אינו מאמין לה שההרוגים היו פעילי טרור. "הרג המפגינים הפלסטינים בידי צה"ל הוא טרגדיה", אמר סנדרס, וטען שצה"ל הפריז בתגובתו. אשתקד הצהיר סנדרס שהוא "100% בעד ישראל", אך טען שממשלת נתניהו גזענית. הוא העלה מפורשות גם את הרעיון להתנות את הסיוע של ארה"ב לישראל בשינוי מדיניותה כלפי הפלסטינים.
סנדרס סיפר בעבר כי ב-1963 עבד כמתנדב בקיבוץ שער העמקים, ובשנים האחרונות העיד שיש לו עדיין משפחה בארץ.
סנאטורית פרוגרסיבית ממסצ'וסטס הנחשבת למבקרת חריפה של וול סטריט. היא הייתה מהתומכות הנלהבות והבולטות ביותר של הילרי קלינטון במרוץ שלה לנשיאות ב-2016. בקמפיין שלה מתמקדת וורן במסר כלכלי פופוליסטי ומבטיחה להילחם במה שהיא מציגה כמערכת כלכלית מושחתת שנותנת עדיפות לעשירים. היא טוענת שארה"ב זקוקה ל"שינוי מִבְנִי וגדול", ובעבר הציעה לבטל את שיטת האלקטורים בבחירות לנשיאות ארה"ב והבטיחה שאם תיבחר תילחם למען הידוק ההגבלות על חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, גוגל, אפל ופייסבוק.
בשנים האחרונות מרבה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעלוב בוורן על שום טענתה שמוצאה אינדיאני, והוא מכנה אותה בבוז "פוקהונטס". וורן גדלה באוקלהומה, אזור שהיה בעבר טריטוריה "אינדיאנית", וב-2012, כשהתמודדה על מושב בסנאט, נחשפה כתבה מעיתון סטודנטים ב-1996 שבה הוצגה וורן כצאצאית של אינדיאנים. וורן הסבירה כי הזדהתה אז כאינדיאנית בהסתמך על הסיפורים שעוברים מדור לדור במשפחתה. טראמפ לעג לה על הטענה שעצמות לחייה הגבוהות הן עדות למוצאה האינדיאני, ותחת הלחץ שלו עברה וורן בדיקת DNA, שקבעה שרוב אבותיה אירופיים, אך גם שקיימת סבירות גבוהה שיש לה שורשים אמריקניים ילידיים. עצם ההסכמה לערוך בדיקה שכזו סיבכה את וורן והקימה עליה את זעמם של מנהיגי ילידים.
המיליארדר היהודי, ראש העיר לשעבר של ניו יורק, הצטרף למרוץ בשלב מאוחר מאוד, בסוף השנה שעברה, והחליט לוותר על ההתמודדות במדינות הראשונות, בהן אייווה. את החלטתו להצטרף להתמודדות הסביר בכך שהוא אינו רואה בין המועמדים אדם שמסוגל לנצח את טראמפ. את עצמו מציג בלומברג כמועמד דמוקרטי מתון, וכדי לצמצם את הפער בינו לבין מועמדים שחרשו את השטח חודשים לפניו הוא מסתמך על הונו העצום – המגזין "פורבס" הציב אותו במקום ה-15 ברשימת עשירי העולם, עם שווי מוערך של 54 מיליארד דולר. מאז הצטרף למרוץ השקיע בלומברג כבר יותר מ-200 מיליון דולר בקמפיין, יותר ממה שהשקיעו כל יריביו בפריימריז בשנה שעברה יחד.
לבלומברג יש מערכת יחסים מורכבת עם טראמפ. כמו הנשיא גם הוא מיליארדר מניו יורק, וב-2011 כשטראמפ קידם את תיאוריית הקונספירציה שלפיה הנשיא אובמה לא נולד בארה"ב אלא בקניה, בלומברג קרא לו לחדול מכך, אך הדגיש: "אני חבר של דונלד טראמפ, הוא אייקון של ניו יורק". ב-2016, אחרי שטראמפ נכנס לפוליטיקה, כבר השמיע בלומברג קול אחר לגמרי: "אני ניו יורקר, ואני יודע לזהות נוכל כשאני רואה אחד כזה".
ראש העיר הצעיר של סאות' בנד, אינדיאנה, הוא אחד הכוכבים העולים במפלגה. מי שנחשב תחילה לאנדרדוג מוחלט בפריימריז צבר בשנה האחרונה מומנטום מפתיע. בוטיג'ג' הוא הומו מוצהר הנשוי לבן זוגו והוא בוגר הרווארד, דובר שבע שפות ושירת באפגניסטן. בקמפיין ניסה לקנות לעצמו מעמד של מי שמייצג דור חדש של הנהגה הדרוש כדי להיאבק בטראמפ.
אם ינצח בפריימריז יהיה בוטיג'ג' ללהט"ב המוצהר הראשון שזוכה במועמדות לנשיאות מטעם אחת המפלגות הגדולות בארה"ב. סקר שנערך אשתקד הצביע על כך שרוב האמריקנים אינם רואים בעיה בכך שהנשיא יהיה הומו. סקרים מהשבועות האחרונים מלמדים גם שבוטיג'ג' זוכה לתמיכה מרשימה בשתי המדינות הראשונות שיצביעו, אייווה וניו המפשייר, ואם יצליח בהן – עשוי הקמפיין שלו לצבור תאוצה.
בהכרזתו אשתקד על רצונו להתמודד על הנשיאות הדגיש את השיפור הכלכלי שהביא לעירו. עד שהכריז על ריצתו לנשיאות נחשב בוטיג'ג' אלמוני מבחינת רוב האמריקנים עד כדי כך שלחשבון הטוויטר שלו צירף מדריך הגייה המסביר כיצד להגות נכונה את שמו – BOOT-edge-edge.
אם בוטיג'ג' ייבחר לנשיא הוא יהיה לא רק הנשיא הדמוקרטי הראשון ששירת בכוחות המזוינים מאז ג'ימי קרטר, אלא גם הנשיא הראשון שהשתתף באחת המלחמות שניהלה ארה"ב אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001. עם זאת, על בוטיג'ג' להתנהל בזהירות רבה בכל הנוגע לעברו הצבאי: ככל שהתחזק בפריימריז (בשיאו הגיע למקום הרביעי בסקרים) החלו מבקריו מפשפשים יותר ויותר בעברו, והעלו את השאלה עד כמה קרבי היה בוטיג'ג' במשימה בת שבעת החודשים שבה נשלח לאפגניסטן. בין השאר הועלתה תהייה בנוגע להצגתו כחייל חמוש ברובה באחת ממודעות הקמפיין שלו, בהתחשב בכך שלפי עדויות לא ירה בנשק כלל במהלך משימתו בקאבול.
בוטיג'ג' תקף אשתקד את מדיניותה של ממשלת נתניהו ואמר ל"ניו יורק טיימס" כי "רקורד זכויות האדם של ישראל בעייתי ונע בכיוון הלא נכון". עם זאת, הוא הדגיש את תמיכתו ב"בעלת הברית" ישראל – וקרא "להנחות" אותה לכיוון השלום. השבוע תקף את "תוכנית המאה" של טראמפ ואמר ש"כדי להשיג שלום, צריך ששני הצדדים יישבו לשולחן המשא ומתן – לא לתת אור ירוק פוליטי למנהיג של צד אחד לסיפוח חד-צדדי".
סנאטורית ממינסוטה הנחשבת לאשת המחנה המתון במפלגה. קלובושר השקיעה מאמצים גדולים-במיוחד באייווה, והיא מציגה את עצמה כחלופה הפרגמטית למועמדים כמו סנדרס או וורן. אף שהיא אינה נמנית עם החבורה המובילה בסקרים, היא הצליחה לשמור על תמיכה יציבה שאפשרה לה להשתתף בעימותים הטלוויזיוניים בפריימריז, ולזריקת מרץ נוספת זכתה בשבוע שעבר כש"ניו יורק טיימס" הכריז עליה כאחת משתי המועמדות שבהן הוא ממליץ לתמוך בפריימריז, לצד וורן. עם זאת, הזמן הולך ואוזל לקלובושר, וסביר להניח שאם לא תשיג תוצאה טובה באייווה – תהיה זו תחילת הסוף של הקמפיין שלה.
קלובושר התמודדה לאורך השנים עם דיווחים בעייתיים ביותר על היחס שלה לעובדיה, דיווחים שהקשו עליה לשכור את שירותיהם של אסטרטגים בכירים. בפברואר אשתקד דיווח "ניו יורק טיימס" על תקרית מוזרה במיוחד שבה הייתה קלובושר מעורבת בשנת 2008: היא ועוזר שלה היו בנמל תעופה בדרכם לדרום קרוליינה, ובעוד העוזר סוחב סלט שקנה עבורה וכן את הכבודה שלו ושלה – הפיל את סכו"ם הפלסטיק. כשהגיעו למטוס וגילו שהסכו"ם אבד ושלדיילים אין עבורה סכו"ם חלופי, גערה בו קלובושר, ואז שלפה מסרק מהתיק שלה, אכלה בו את הסלט – ושלחה את העוזר לנקות עבורה את המסרק. עוזריה לשעבר של קלובושר סיפרו עוד כי זרקה עליהם קלסרים וטלפונים והטילה עליהם משימות שלא היו אמורים לבצע מתוקף תפקידם, כגון שטיפת כלי האוכל שלה.
חברת בית הנבחרים מהוואי. היא החברה ההינדית הראשונה בקונגרס, וגם חברת הקונגרס הראשונה שנולדה בסמואה האמריקנית. בעבר עבדה בארגון של אביה הפועל נגד להט"בים וסייעה לקדם חקיקה נגדם. היא נאלצה להתנצל על העמדות שבהן החזיקה בעבר בנוגע לנישואים חד-מיניים.
ב-2016 הכעיסה גבארד חברים במפלגתה כשנפגשה עם דונלד טראמפ בימי חילופי הממשל, אחרי ניצחונו בבחירות לנשיאות, וכשנסעה בחשאי לסוריה ונפגשה עם הנשיא בשאר אסד, אף שאז כבר הואשם ברצח עם ובפשעי מלחמה. היא סירבה להתנצל על הביקור ההוא ואמרה שחשוב להיפגש עם יריבים אם רוצים באמת לחתור לשלום. גבארד פקפקה בכך שאסד היה אחראי להתקפה כימית נגד אזרחים שבה נהרגו עשרות בני אדם, התקפה שבעקבותיה תקפה ארה"ב בסיס של חיל האוויר הסורי. היא גם הביעה התנגדות להתערבות של ארה"ב במלחמה בסוריה.
יזם ואיש הייטק לשעבר, תושב ניו יורק ובן למהגרים מטייוואן, שבקמפיין שלו מתמקד בתוכנית הכנסה אוניברסלית שאפתנית. יאנג רוצה להבטיח לכל האזרחים האמריקנים בני 18 עד 64 הכנסה של 1,000 דולר. הוא הביע תמיכה בתוכנית Medicare for All והציע צורה חדשה של קפיטליזם, "שהאדם עומד במרכזה". יאנג טוען כי האוטומציה היא האיום הגדול ביותר האורב לעובדים בארה"ב, ובמרוצת החודשים האחרונים בנה לעצמו קבוצה קטנה אך נלהבת של תומכים, בעיקר ברשתות החברתיות.
מיליארדר, פעיל למען איכות הסביבה ובכיר במערך גיוס הכספים של המפלגה הדמוקרטית בעשור האחרון. גם הוא מנסה לנצל את הונו כדי להשיג תמיכה ציבורית, אך הצלחתו פחותה בהרבה מזו של בלומברג. עם זאת, סטייר כן הפתיע את הפרשנים כשהצליח להשיג אחוז תמיכה סביר שאִפשר לו להשתתף בעימות הדמוקרטי באייווה בינואר. הכסף שלו עשוי לסייע לו להישאר במרוץ זמן רב יותר ממועמדי שוליים אחרים.
חבר בסנאט האמריקני המייצג את קולורדו. את הקריירה הפוליטית שלו ביסס על סוגיית שיפור מערכת החינוך האמריקנית. בעבר ניהל בתי ספר ציבוריים בדנבר.
אשתקד כשנשאל ב"ניו יורק טיימס" על עמדתו בנוגע לישראל, השיב: "אני חושב שישראל היא המדינה האחת שהכרחית בכדור הארץ. אני אומר את זה בגלל ההיסטוריה של משפחתי בשואה. זה לא אומר שישראל מושלמת". הוא הוסיף כי יש לו השגות בנוגע למדיניותו של נתניהו.
מושל מסצ'וסטס לשעבר. נכנס למרוץ בשלב מאוחר מאוד, בנובמבר, ממש לפני סיום הרישום לבחירות במדינות הראשונות שיצביעו. הוא הסביר כי הוא רוצה לזכות בתמיכתם של אמריקנים המרגישים שנותרו מאחור, ולגשר על המחלוקות בתוך מפלגה שלדבריו מפוצלת בין "נוסטלגיה" לבין "רעיונות גדולים", שהשאירו קולות אחרים מחוץ לוויכוח.
המועמדוּת שלו זכתה למעט מאוד התייחסות בתקשורת, והוא אינו רושם הצלחה בסקרים.
