יורים שלא על מנת להרוג: המשחק המסוכן בעזה
תושבי הנגב המערבי ממשיכים לסבול תחת ה"אלגוריתם" שמפעיל את כל הצדדים: למה בחמאס לא מתאמצים לעצור את הירי ואת בלוני הנפץ, איך זה קשור לתוכנית טראמפ ולבחירות, ומה עושות תקיפות צה"ל?
ההסלמה בדרום שהחלה ביום חמישי היא אחת מאותם אירועים בזירה הפלסטינית שחוזרים ונשנים בשנה האחרונה כמו על פי אלגוריתם דיגיטלי שהתקבע ומפעיל את השחקנים בזירה הדרומית. כל הצדדים מכירים את הכללים ולכולם יש סיבה טובה - גם לישראל, גם לפלסטינים, גם למצרים וגם לקטארים - לפעול על פיהם, אף על פי שהתוצאות ידועות וחוזרות על עצמן וכולם יוצאים ניזוקים במידה זו או אחרת.
מה שחמור יותר: עד אחרי הבחירות בישראל בעוד חודש שום דבר לא ישתנה, אבל עלולה לחול הידרדרות כתוצאה ממיס-קלקולציה או מתאונה מבצעית, ומה שנראה כ"הסלמה לייט" עלול להפוך לימי קרב שבהם הרגו וייפצעו אנשים.
מהם אם כן העקרונות של האלגוריתם הזה שהתגבש בשיתוף פעולה שבשתיקה בין כל הצדדים?
המרכיב הראשון הוא שכל הצדדים אינם מעוניינים בהסלמה רבתי, ובוודאי שלא במערכה גדולה בדרום. חמאס, ששולט כרגע ברצועה, חרד לשרידות שלטונו בגלל המצב הכלכלי הקשה והעובדה שהוא נאלץ לנהל יותר משני מיליון פלסטינים במחנה הסגר גדול. היציאה ממנו והכניסה אליו כרוכה בקשיים רבים שמערימים המצרים וישראל, ותשתיות המים, החשמל והבריאות נמצאות במצב טוב מזה שהיה לפני חצי שנה, אבל עדיין אינן מספיקות.
לכן חמאס רוצה מעין הודנה, רגיעה, שתאפשר לו לקבל השקעות גדולות יותר בתשתיות ופרויקטים של תעסוקה שיחלצו את הצעירים ברצועה מהאבטלה ומהעוני. אבל ישראל, מסיבות שונות, אינה מייצרת ומעניקה לרצועה את ההטבות שחמאס מצפה להן בקצב שחמאס רוצה בו. במקום יותר מעשרת אלפים עזתים שיצאו לעבוד בישראל יוצאים כעת בקושי אלפים בודדים. גם הייבוא והייצוא מהרצועה לישראל אינו בקצב הרצוי לחמאס.
הכסף הקטארי מגיע אבל לא בקצב הראוי, ואם לא די בכך - הרי שהמצרים שמתווכים בין חמאס לישראל כועסים על מנהיג חמאס איסמעיל הנייה שנסע לטהרן להתאבל על קאסם סולימאני. הוא עשזה זאת אחרי שהתחייב מפורשות בפני המצרים, לפני שאלו הרשו לו לצאת מהרצועה, שלא ייסע לאיראן ולא ייפגש לשיחות מעשיות על סיוע איראני לזרוע הצבאית של חמאס. כעת, לא רק שאינם מתירים לו לחזור, גם מאטים בכוונה את הכניסה והיציאה מהרצועה.
ישנם גם הסוררים, הקיצוניים, אנשי הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, שמשגרים רקטות לישראל בתקווה לסבך את חמאס עם ישראל - ועל ידי כך לנקום את חיסול בכיר הארגון בהא אבו אל-עטא בנובמבר.
ישראל אינה רוצה בהסלמה בתקופת בחירות. כשאומרים ישראל הכוונה ההיא גם לימין הליכודי וגם גוש המרכז-שמאל בהובלת כחול לבן. ראשית מפני שהסלמה בעזה עלולה להוביל למערכה צבאית ממושכת בדרום, ואז אי אפשר יהיה לקיים את הבחירות. השיקול הזה התקבע עוד מתחילת ימי מערכת הבחירות הראשונה ברצף האחרון, בדצמבר 2018.
סביר להעריך שנתניהו לא צריך להגיד לרמטכ"ל אביב כוכבי ולאלופי המטה הכללי שהוא אינו מעוניין כרגע בהסלמה - הם מבינים זאת בעצמם ומכירים את העיקרון שאפילו נפתלי בנט כשר ביטחון דבק בו. מערכה גדולה בעזה עלולה להוביל לכך שהמצב המשילותי והתקציבי הלא בריא שהמדינה נמצאת בו עקב היותה נמשלת על ידי ממשלת מעבר, יימשך עוד ועוד.
מפלגות המרכז-שמאל ייאלצו בזמן מערכה גדולה לתמוך בהחלטות ובפעולות הצבאיות שעליהן תורה ממשלת המעבר של גוש הימין, ולכן יש להן סיבה טובה לגנות בשפה רפה את ההתנהלות המפייסת של ממשלת נתניהו - אבל לא להגזים בביקורת, שמא נתניהו יורה לצה"ל לצאת למערכה, והם יצטרכו לגלות פטריוטיות ולתמוך בו.
הסיכוי להסלמה גבר בימים האחרונים, אחרי שנתניהו הודיע על כוונתו לספח את בקעת הירדן וההתנחלויות ביהודה ושומרון. האפשרות הזאת ירדה בינתיים מן הפרק, אבל אם וכאשר תעלה שוב כמתנת בחירות של נתניהו לתומכיו בימין לפני הבחירות או אחריהן, אזי האלגוריתם המונע כרגע הסלמה יפסיק כנראה לעבוד, ואפשר להעריך שגם העזתים יתרמו את חלקם להתנגדות אלימה ל"עסקת המאה".
שיקול נוסף של ישראל שמונע הסלמה הוא התקווה שהנה בכל זאת, אוטוטו מגיעים להסדרה עם חמאס שתביא להפסקה מוחלטת - לא רק של ירי הרקטות, אלא גם של בלוני הנפץ. בצה"ל מצביעים על העובדה שהרקטות והפצמ"רים שנורים מהרצועה אינם גורמים נזק של ממש, וכך גם זרי הבלונים שנושאים מטעני נפץ מאולתרים שנוחתים ברובם בשטחים פתוחים.
בצה"ל לא רוצים לתת ל"סוררים" את מבוקשם ומעדיפים לתת חבל ארוך עד כמה שאפשר למתווכים המצרים, כדי שאלו יוכלו סוף סוף להביא לרגיעה שתאפשר לתת לחמאס את מבוקשו בתחום התעסוקה, הבריאות והחשמל. אחר כך אפשר יהיה להתקדם לשלב הבא, שבו גם יוחזרו גופות הנעדרים הדר גולדין ואורון שאול, ושני בני הערובה שמצבם לא ברור וגם הם מוחזקים בידי החמאס, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.
השורה התחתונה היא שגם ישראל אינה מעוניינת בהסלמה וכך גם המצרים, שכל הסלמה ברצועה איכשהו גולשת לשטחם ופוגעת ביוקרתו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי שמנסה להשכין רגיעה ולא מצליח.
לאלגוריתם הזה שמונע הסלמה נוסף בשבוע שעבר מרכיב חדש, והוא תוכנית טראמפ. חמאס כבר הודיע שהוא דוחה את התוכנית, והנייה אף שוחח בטלפון עם יריבו המושבע מרמאללה, אבו מאזן, כדי להפגין תמיכה בעמדה הפלסטינית השוללת ודוחה את התוכנית האמריקנית מכל וכל.
הזעם על עצם התנאים שהתוכנית מציגה לפלסטינים הוא מרכיב חשוב בהתגברות ירי הרקטות והפצמ"רים, בלוני הנפץ וההטרדות הליליות שיוצאים עכשיו מהרצועה בקצב מוגבר. חמאס לא יוזם אותם, אבל כנראה פחות מתאמץ לרסן את הסוררים, ויש לו אינטרס להפגין שרצועת עזה מתנגדת לטראמפ - במיוחד בסוף השבוע שבו התכנסו שרי החוץ של הליגה הערבית לדון בתוכנית.
בצה"ל מבינים זאת ומגיבים בעוצמה גוברת והולכת על ירי הרקטות, אך לא באופן שיגרום להסלמה. חוסר הרצון לגרום להסלמה מתבטא על פי האלגוריתם העזתי בהימנעות מפגיעה בחיי אדם. גם הסוררים העזתים וגם צה"ל עושים מאמץ ניכר ושיטתי למנוע פגיעות בנפש. משגרי הרקטות והפצמ"רים מכוונים לשטחים פתוחים במערב הנגב, ורוב המטענים שקשורים לבלוני הנפץ לא חמושים במנגנון פיצוץ יעיל.
צה"ל לעומת זאת פוגע במטרות של ממש ומכרסם בשיטתיות ביכולת של חמאס להתעצם צבאית, בעיקר לייצר רקטות ולהתאמן לקראת מערכה גדולה בישראל. אבל ההפצצות מתבצעות בלילה, בשעה שאין במתקני הייצור ובמנהרות הלחימה פעילים של ארגוני הטרור הפלסטיניים, וכך נמנעת הסלמה שהייתה קורית אם היתה פגיעה בנפש באחד משני הצדדים.
האלגוריתם העזתי שתושבי הנגב המערבי חיים בצילו כבר שנה ומשהו אכן מצליח למנוע הסלמה, אבל די שבאחד הסיבובים המדודים האלה תהיה פגיעה בנפש, או שחמאס יחליט משום מה שאינו מוכן לספוג את הפגיעה במערך הצבאי שלו, כדי שתחול הסלמה רבתי, אולי אפילו לפני הבחירות. הסיכוי לאירוע "משנה משחק" כזה הוא לא גבוה - אבל הוא קיים, וצריך להיות מודעים לו.
לפנייה לכתב/ת 
