קיצור השירות המתקרב: צה"ל מתנגד - ומטעה את המתגייסים
החל מיולי הקרוב אמורים חיילי החובה לשרת 30 חודשים, אולם בצווי גיוס שנשלחו למלש"בים ובאתר צה"ל בנושא צוין כי השירות יימשך 32 חודשים. גורם רשמי שמעורה בפרטים: "החוק ברור, ערפל הקרב שאכ"א מפזר פה לא הוגן כלפי המתגייסים". דובר צה"ל: "משך השירות לפי הקבוע בחוק"
חוסר הוודאות של המלש"בים מול התנגדות צה"ל לקיצור השירות: בני נוער שמיועדים להתגייס בקיץ הקרוב לצה"ל קיבלו בשבועות האחרונים צו גיוס עם נוסח חריג שמלווה בסימן שאלה גדול לגבי תכנון עתידם.
בצו שקיבלו אותם בני נוער לא מצוין כמקובל שהם יגויסו לתקופה של 30 חודשים או 32 חודשים (או 36 חודשים כבעבר), אלא ל"תקופה בהתאם לחוק הקבוע" - ותו לא. לעומת זאת, במקרים אחרים שנודעו ל-ynet צה"ל הגדיל לעשות והתייצב מעל לחוק הקיים: בצווי גיוס לאוגוסט הקרוב, הודיע צה"ל, שחור על גבי לבן, כי המגויסים יתייצבו לתקופת שירות של 32 חודשים.
בדיקה העלתה כי גם כשמלש"ב נכנס לאתר "מתגייסים" של צה"ל כדי לקבל מידע על משך שירותו החל מהקיץ הקרוב, הוא נתקל במידע דומה ומטעה: תקופת שירות של 32 חודשים ולא של 30 חודשים. בצה"ל הודו כי מדובר בטעות לנוכח חוסר הוודאות או החוק החדש שקובע אחרת בתנאי לאשרורו, אך המידע באתר של יחידת מיטב המופקדת על הליכי המיון והשיבוץ של המלש"בים עדיין לא השתנה.
הנוסח הערטילאי והסתירות בין הצווים יכולים יותר מלרמוז על עמדת צמרת צה"ל נגד קיצור השירות הנוסף לבנים, שנקבע כבר בחוק, וצפוי לעבור החל מיולי הקרוב מ-32 ל-30 חודשים. בצה"ל מתנגדים למימוש פעימה זו שהמתינה לאשרור הקבינט בחודשים האחרונים, אך בשל סבבי הבחירות המרובים נדחה הדיון בכך שוב ושוב, ככל הנראה עד לכינון ממשלה קבועה.
גורמים רשמיים שמעורבים בשינוי טוענים כי מדובר בהתחכמות של צה"ל, שפוגעת בראש ובראשונה במיועדים לשירות ביטחון: "יש ספק משפטי אם הצבא רשאי בכלל לנסח משפט כזה בצו גיוס, שכן לנער שנערך לתקופת שירותו בצבא יש זכות מלאה לדעת באיזה תאריך הוא יסיים את שירותו על מנת לתכנן את עתידו, לצאת ללימודים אקדמיים וכדומה", אמר גורם המעורה בפרטים. "החוק היום ברור וקובע שמתגייסי יולי 2020 ואילך ישרתו 30 חודשים. ערפל הקרב שאכ"א מנסה לפזר פה לא ראוי ולא הוגן כלפי המתגייסים".
לפי תחשיב שנערך בעבר על ידי כלכלנים בכירים מהמגזר הציבורי, כל חודש של שירות חובה בקרב אלפי צעירים שאינם עובדים "שווה" לתוצר כמיליארד ו-300 מיליון שקלים. קיצור שירות החובה לבנים נדון במערכת הביטחון במגוון ועדות זה יותר משלושה עשורים, וכמעט כל המלצה לוותה בתמימות דעים שיש לקצר את השירות לסביבות שנתיים כדי לחזק את הצבא שהופך לקטן יותר, למנוע אבטלה סמויה שמתרבה בצבא מול הגידול הדמוגרפי השנתי והבלתי-נמנע באוכלוסייה ובהתאם במתגייסים, וחשוב לא פחות: לשחרר יותר צעירים למשק באופן שמחזק דרמטית את הכלכלה ומכניס עוד כוח עבודה איכותי בשלב מוקדם יותר.
במימוש פעימת קיצור השירות הראשונה, מ-36 ל-32 חודשים, נרשם "בור" זמני של אלפי חיילי חובה, אך צה"ל נערך אליו מבעוד מועד ושוּפה בעשרות מיליוני שקלים כדי להשלים את החסר ולהשאיר לחודשי "קבע" נוספים בעלי תפקידים ייחודיים ולוחמי סיירות.
בכירים בצה"ל אף הודו כי הצבא לא נפגע מקיצור השירות, כך שנראה שבצה"ל מדברים בנושא בשני קולות. בכל שלב, יצוין, הדרג הצבאי והמדיני יוכלו להפעיל סעיף בחוק שמבטל את קיצור השירות במצב חירום כמו פרוץ מלחמה.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "משך שירות החובה קבוע בחוק, ואין הכרח לציין אותו על גבי צווי הגיוס. המידע המצוי באתר המתגייסים מתייחס למשך גיוסם של מלש"בים המתגייסים כיום, בהתאם לחוק".
גורמים צבאיים הוסיפו: "עדכון נוסח הצווים אינו פוגע במלש"בים, אלא מיועד לציין כי משך השירות יהיה בהתאם לקבוע בחוק. מטרת השינוי להימנע מהוצאת צווים המתייחסים לקיצור שירות שטרם נכנס לתוקף. הצו המדובר נשלח בשנת 2018, טרם קיצור משך השירות ועדכון נוסח הצווים".
לפנייה לכתב/ת 
