משרד האוצר: לבטל לימודים בימי שישי
אחרי שבנק ישראל הציע לקצר את שבוע הלימודים ל-5 ימים, גם משרד האוצר מעודד את המהלך כדי לצמצם את הפער בין חופשות ההורים לאלו של התלמידים. בנק ישראל הציע להפעיל "שישונים" - ימי העשרה וחוגים שיפעלו במהלך השנה. ההורים מתנגדים ליוזמה: "יפגע בכל מי שעובד 6 ימים"
אחרי בנק ישראל, גם משרד האוצר מעודד ביטול לימודים בימי שישי: בדו"ח הממונה על השכר שפורסם היום (ג') מדגיש משרד האוצר את היתרונות של קיצור שבוע הלימודים משישה ימים, כפי שנהוג כיום ברוב מוסדות החינוך למעט חלק מהחטיבות העליונות, לחמישה.
ההתייחסות בדו"ח לקיצור שבוע הלימודים בבתי הספר מצד המשרד מגיעה לאחר מחקר מקיף של בנק ישראל בנושא מחודש נובמבר האחרון, שקרא אף הוא לבטל את הלימודים בימי שישי בבתי הספר ובגנים, לצד הקמת מסגרת העשרה חדשה לתלמידים ביום זה שלא תוגדר כחובה. הסיבה לשינוי היא הפער בין חופשות התלמידים לחופשות ההורים.
"בעוד שמרבית ההורים מועסקים במשק חמישה ימי עבודה בשבוע ולא מועסקים בימי שישי, התלמידים נמצאים בבית הספר בימי שישי", נכתב בדו"ח הממונה. "מנגד, הם נעדרים מבתי הספר בימים רבים שהם ימי עבודה רגילים במשק: ימי 'אסרו חג', חנוכה, השבוע שלפני חג הפסח, ימי חול המועד וכיו"ב. אי התאמה זו מביאה למצב שבו הורים נדרשים להיעדר ממקום עבודתם במועדים קבועים לצורך שמירה על ילדיהם, עד כדי פגיעה של ממש בפעילות הכלכלית במשק במועדים קבועים אלו".
משרד האוצר העריך בדו"ח כי העלות למשק עבור כל יום כזה עומדת על 250 מיליון שקלים. "התאמת הימים שבהם התלמידים לא נמצאים בבית הספר לימים שבהם ההורים לא נמצאים במקום העבודה תעלה את הכדאיות של ההורים להשתתף בשוק העבודה, תגביר את הפעילות הכלכלית במשק ואף תייעל את מבנה שבוע העבודה של עובדי ההוראה".
ואולם, יש לציין כי קידום ביטול הלימודים בבתי הספר בימי שישי צפוי להיתקל בהתנגדות קשה מצד ארגוני המורים והנהגות ההורים הארצית. מבחינת עובדי ההוראה, על פי הצעת משרד האוצר הם צפויים לעבוד בימי חופשה שבהם הם אינם עובדים כיום, וההורים צפויים להיות עם ילדיהם או "לחפש פתרונות" עבורם בימי שישי - בניגוד למצב כיום.
ממחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת ואשר פורסם בשנת 2012 עלה כי הפער בין ימי החופשה של ההורים לאלו של התלמידים ברוב מדינות העולם היה נמוך יותר מאשר בישראל. במחקר של בנק ישראל הוצע, כאמור, לבטל את הלימודים במוסדות החינוך בימי שישי, והדגישו כי המהלך לא יביא להארכת ימי הלימוד ביתר הימים.
"המורים יעבדו ארבעה ימים בשבוע במקום חמישה כיום, ללא הארכת ימי הלימוד", צוין במחקר. "שעות ההוראה של ימי שישי 'מוחזרות' בימי לימודים נוספים בימים ראשון עד חמישי במקום ימי חופשה שנהוגים כיום, מצמצמות את פער ימי החופשה".
עוד הוצע במחקר להפעיל "שישונים": ימי העשרה וחוגים במוסדות החינוך שיפעלו במהלך השנה. "הצורך ב'שישונים' (למעט עבור משקי בית שבהם שני ההורים, או ההורה היחיד, עובדים ביום שישי, כ-8% בלבד ממשקי הבית) נשען במידה רבה על הנוהג הקיים בישראל של פעילות חינוכית בימי שישי. הקמתם של ה'שישונים' על ידי הרשויות חשובה על כן לשם הבטחת (רציפות) קיומה של מסגרת מוסדית לתלמידים בימי שישי".
החל משנת 2014 נעשו מאמצים משמעותיים מצד משרדי החינוך והאוצר לצמצם את הפער, בין היתר על ידי החלת תוכנית "בית הספר של החופש הגדול", שבמסגרתה נשארים תלמידי הגנים וכיתות א'-ג' בבתי הספר למשך כשלושה שבועות לאחר תום שנת הלימודים, במסגרות העשרה ופנאי.
לפני כשנתיים יצאה לדרך גם תוכנית "בתי הספר של החגים", שבמסגרתה גם במהלך חמשת ימי חופשת חנוכה ועשרת ימי חופשת פסח הופעלו מסגרות ההעשרה לתלמידי הגנים וכיתות א'-ג'. ואולם, בשל הפלונטר הפוליטי והמציאות הכלכלית שהוא כופה בזמן ממשלת המעבר, משרד החינוך הפסיק לתקצב את פעילויות החגים, וגם בחג הפסח צפויות הרשויות המקומיות לממן בעצמן את ההפעלות, לאחר שבחנוכה בוטל המימון באופן גורף.
"פגיעה בהורים שעובדים שישה ימים"
במערכת החינוך חלוקות הדעות באשר ליתרונות, כמו גם להיתכנות של המהלך. בעוד שמומחים מצביעים על היתרונות החינוכיים שבקיצור שבוע הלימודים, ההורים דווקא מביעים התנגדות. "אני מאוד בעד", אמרה ד"ר טלי היוש, מומחית לתחום תרבות הפנאי מהמכללה האקדמית בית ברל.
"לפנאי או לתרבות הפנאי יש ערך אדיר בחיי הפרט, בין אם מדובר על ילד קטן או נער. העובדה שאנחנו נפנה יום אחד בשבוע לילדים ולבני הנוער, ובעצם נאפשר להם יום אחד לא לשבת באותה מסגרת דכאנית לפעמים של בית הספר, היא מבורכת", היא הוסיפה.
"אני כמובן לא מתכוונת שנשים אותם מול הטלוויזיה או מול המחשב בזמן הזה", הסבירה ד"ר היוש. "אפשר למצוא את הדרך המהנה לעשות את הדברים שהם חובה ואחר כך לעשות את הדברים הכיפיים. לא צריך לראות את הילדים כעומס ועול. בימי שישי אפשר להתמקד בחיי המשפחה ולראות איך יוצרים מחדש את הקשר. הילדים, למשל, יכולים לתכנן את אותו יום פנוי ביחד".
בהסתדרות המורים מדגישים כי הפער בין ימי החופשה של ההורים לאלו של התלמידים נעוץ בכך שמספר ימי החופשה של ההורים במשק בישראל הוא נמוך. "מספר ימי החופש במערכת החינוך בישראל דומה למקובל במדינות אחרות, אולם מספר ימי החופשה המקובל במשק הישראלי הוא מהנמוכים בעולם, ומשמעותית נמוך ממדינות OECD", אמרה בתגובה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד.
לדבריה, "השילוב של שכר נמוך, חלקיות משרה, ריבוי תלמידים ומטלות אינסופיות שמוטלות על כתפיהם של עובדי ההוראה הוא הסיבה הישירה לכך שכבר כיום קיים מחסור חמור בעובדי הוראה - מחסור שרק ילך ויעמיק אם המדינה תמשיך להתייחס לעובדי ההוראה שלה כאילו הם עבדים".
עו"ד אחז אגם, יו"ר ועד הגנים הארצי בהנהגת ההורים הארצית, אמר כי "מדובר ברעיון שיגדיל עוד יותר את הפער בין ימי החופשה במשק לבין ימי החופשה של הילדים. בגני הילדים זה יוצר אותה בעיה. יש הורים שעובדים גם בימי שישי, והשינוי עלול ליצור דווקא מצב של הגדלת הפערים מול ההורים בפריפריה, שלעיתים מתקשים עוד יותר למצוא סידור לילדיהם.
"מי יצליח למצוא מסגרת ביום שישי? זה בלתי הגיוני בעליל", הוא הוסיף. "זה סוג של חלומות באספמיה, וזה נחמד על הנייר. אין פה חשיבה לטווח ארוך שבה מנסים למצוא מה טוב לילדים, ולא מנסים לפתור את הבעיה בצורה רחבה. זה חייב להיות חלק ממהלך שבו כל שוק העבודה יעבור לחמישה ימים בשבוע, אחרת זה יפגע בכל ההורים שעובדים שישה ימים".
לפנייה לכתב/ת 
