עימותים בדיון החסינות של חיים כץ: "זה מטורף ממש"
השר לשעבר חיים כץ התפרץ על היועץ המשפטי לממשלה שלוש פעמים לאורך הדיון בוועדת הכנסת בבקשתו להעניק לו חסינות: "אלף לילה ולילה קטן על מה שקורה פה, הייתם להוטים להגיש כתב אישום". היועמ"ש: "חסינות לא נועדה לאפשר לח"כים לבצע עבירות, את הדברים יש לומר בביהמ"ש". כץ: "פגוע מהטענות, שילמתי מחיר"
כץ התפרץ בשנית על היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שזה השיב לשאלתו של ח"כ יואב קיש: "אתה מוכן להישבע על זה? כי זה לא היה. אתה יוצר מצב שלא היה. אפילו לא פתחתם את הפרוטוקול. כל כך הייתם להוטים להגיש כתב אישום שזה מטורף ממש". לאחר מכן שב והתפרץ לדיון: "אם אני מרמה והפרת אמונים על דיווח כוזב, נאמרים פה דברים שלא היו ולא נבראו. חוסר בקיאות". הוא התבקש לצאת להירגע, ותהה: "אפשר להגיד עליי הכול?".
לדבריו, "הקרבה מתחילה כשאיש העסקים מימון מכיר לכץ את מוטי בן ארי ואומר לו שהוא יסייע לו בהשקעותיו ועל רקע זה מתפתחת חברות מאוד קרובה. היא הייתה מאוד משמעותית בהחלטה שקיבלתי מאוחר יותר. מזכיר שבן ארי כל כך קרוב לכץ והוא מוכן לעבור עבירה של מסירת מידע פנים".
כץ אמר: "באתי לבקש חסינות כי התהליך זה העונש. חוסר שינה. שלוש שנים וחצי אני משלם על משהו שלא עשיתי. אני לא ראוי לקבל אותו". הוא הוסיף: "טעיתי כשלא אמרתי שבן ארי חבר שלי. אולי היה טעם לפגם, אולי לא הייתי בסדר; אני מצטער על כך. אני לא חושב שעברתי עבירה שקשורה לתקנון הכנסת".
"אני בן 73 ואני רוצה להמשיך לתרום למערכת. משפט זה שלוש שנים ואין שום סיבה בעולם שימשיכו לתת לי את העונש הזה כי זה לא יחזיק מים. לא מעניין מה כתוב בעיתון. אני עבדתי ביושר, אני מבקש מכם לעצור את הסבל שלי ולתת לי חסינות מהותית".
מנדלבליט הדגיש כי לפי ההלכה שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון, חסינות מהותית ניתנת "כשמדובר בפעולה חוקית של ח"כ שגלשה באופן ספונטני אל מקום מינורי של עבירה פלילית. וזה מתאים לחסינות מהותית, לא במקרה הזה". הוא ציין: "אני לא רואה איך המקרה הזה מתאים לעילה הזאת", והוסיף כי "חסינות לא נועדה לאפשר לח"כים לבצע עבירות, אלא לאפשר להם לבצע תפקידם".
היועמ"ש נתן דוגמה למקרה שבו חסינות ניתנה לח"כ שגלש לעבירה: "אם העשייה התחילה במעשה חוקי. יש דוגמה של ויכוח שהיה ובמסגרתו ח"כ מסוים שלף מסמך סודי שאסור היה לגלות ואז החילו עליו את החסינות. רצו להעמידו לדין ובית המשפט לא קיבל את זה כי זה היה ספונטני". עוד אמר מנדלבליט כי יש להבחין בין "מעשה ספונטני בלהט העשייה הגליטימית שגלש וחצה קו פלילי מינורי לבין מעשה מתוכנן שכולו פלילי מעיקרו".
מנדלבליט הסביר לחברי הוועדה כי "עצם ההימצאות בניגוד עניינים אינה עבירה. כל אחד מאיתנו בניגוד עניינים כזה או אחר. חברי, כלכלי. הבעיה מתחילה כשיש מצב של מערכת יחסים הדוקה, ברמה הגבוהה ביותר. כמו במשפחה ממש, ומצד שני מערכת יחסים עם אינטרסים כלכליים".
"זה מראה את עוצמת ניגוד העניינים", טען היועמ"ש. "העבירה הפלילית קרתה קודם, בשלב שבו הייתה אותה העלמת מערכת יחסים על כל החלקים שלה, כשהוא למעשה בא לקדם חוק שנועד להיטיב עם בן ארי, שהיה האדם הקרוב ביותר אליו – חברתית וכלכלית. זה בעצם האישום".
ח"כ ניר ברקת אמר בדיון כי "נראה לי שיש שתי קונספציות. אחת אומרת – יש פה עבירה מישהו ניסה לקחת ח"כ, לעשות איתו עבירה ולגנוב כסף. זו עבירה של מרמה, זה שוחד ואולי חמור מזה. מצד שני, אני מניח שכמו הרבה חברי כנסת – מגיעים אליהם חברים, משפחה, בוחרים, ישיבות. אומרים להם 'אנחנו רואים עוול', ואז בא אותו ח"כ ועושה הכל לתקן את אותו עוול".
לדבריו, "ח"כ כץ שמע ועשה בתום לב ונפש חפצה את מה שהוא מאמין שצריך לעשות לטובת חוק טוב. אם הכוונה לא פלילית, לא כוונה בזדון, מה זה רלוונטי אם זה הגיע מחבר שלו? התהליך המטרה טובה. כל הטענות לא רלוונטיות אם אף אחד לא הרוויח".
היועמ"ש השיב כי "יש את התזה של כתב האישום שעוסק בהליך החקיקה. התזה אומרת שיש מצב של ניגוד עניינים חמור. זו לא העבירה, אך יש מציאות של ניגוד עניינים חריף בין ח"כ כץ למוטי בן ארי. כשאתה עושה פעולה באותו ניגוד עניינים למען אותו אחד שיש בינך לבינו קשרים או חברויות בלי לגלות את זה – זו ליבת האירוע. לבן ארי היו אינטרסים בקידום החוק – וכץ הבין ועזר לו לקדם את החוק. זו הדוגמה הקלאסית של מרמה והפרת אמונים".
"אדוני היועמ"ש, יש בינינו מחלוקת מהותית. אני סבור שמקרה שלי טעית בענק. אני מכבד את המוסד שאתה יושב בו ומכבד אותך. אני פעיל בשוק ההון מ-1968. עד היותי שר – הייתי פעיל בשוק ההון, מקצוען. אני מחשיב עצמי כמי שמבין מאוד בתחום, וזה הרבה לפני שהכרתי את בן ארי", פתח כץ את דבריו בדיון. "אני בן 72, ולא יודע כמה זמן עוד נותר לי לחיות. שילמתי מחיר, כלתי לא עמדה בלחץ והפילה. אני פגוע עד עמקי נשמתי מעצם הטענות ולא זוכר מתי שיקרתי. יש בינינו לא מעט מחלוקות. אני לא זוכר מתי שיקרתי, ובגיל 72 אני לא מתחיל לשקר. מאז תחילת שנות ה-90 הייתי מעורב בעיצוב השוק הפנסיוני בישראל, שותף ביצירת הנוסחאות איך תחושב הפנסיה כשהולאמו קרנות הפנסיה".
"באתי לתת, ואכן כשהליכוד עלה לשלטון ב-2009 מ-12 מנדטים, קרא לי נתניהו ושאל מה אני רוצה להיות. אמרתי שאני רוצה להיות יו"ר ועדת הרווחה והעבודה, ותעביר לי את הקטע של שוק ההון והפנסיה", הוסיף כץ, שסיפר על פועלו לחברי הוועדה.
הדיון שמתקיים היום הוא הדיון השני בבקשת החסינות של ח"כ כץ. הוא ביקש למעשה להעניק לו חסינות ובכך למנוע את הגשת כתב האישום נגדו בגין עבירות מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. כץ ביקש מהוועדה, בין היתר, חסינות מהותית - כלומר כזו שתהיה קבועה ותחול עליו גם לאחר כהונת הכנסת הנוכחית. לפי כתב האישום נגדו, שבעקבותיו התפטר מתפקידו כשר הרווחה, כץ עזר לחברו, איש שוק ההון מוטי בן-ארי, בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. עבירת השוחד שיוחסה לכץ בהתחלה נמחקה בעקבות השימוע שנערך לו, ותיק החקירה נגדו בפרשת התעשייה האווירית נגנז.
הדיון הראשון בבקשת החסינות של כץ התקיים ביום חמישי האחרון. הדיונים בוועדה התאפשרו לאחר שזו הוקמה בהחלטה של מליאת הכנסת, שבמקור התכוונה להקימה כדי לדון בעיקר בבקשת החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו משך את בקשתו זמן קצר לפני אישור הקמת הוועדה ביום שלישי שעבר, אך היא הוקמה בכל זאת.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהודיע על האישום נגד כץ, אמר בדיון הראשון כי "המעשים המפורטים בכתב האישום הם חריגים בנסיבות ואינם תואמים למה שמצופה מחברי כנסת ולכללי העבודה בכנסת. מדובר בפעולה ממושכת ומתוכננת שכוללת לפי כתב האישום הסתרה ומצג כוזב וזאת תוך ניגוד עניינים חריף, באופן שיש בו גם רווח כספי שהח"כ מצוי בו בניגוד עניינים". מנדלבליט הסביר לחברי הכנסת את התנגדותו לבקשה, וטען ש"אי-אפשר להפוך את הכנסת לעיר מקלט".
לפנייה לכתב/ת 
