ישראל בלמה יוזמה של שר החוץ האירופי: "ביקר באיראן - ותקף אותנו"
התנגשות בין ישראל לג'וזף בורל, שאיים כי סיפוח יישובים ביו"ש "לא יעבור ללא מענה". מאחורי הקלעים: בורל רצה לפרסם את ההצהרה בשם כל האיחוד, ישראל התערבה ובלמה אותו בסיוע איטליה, הונגריה, אוסטריה ומדינות נוספות
בישראלים זועמים על שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, שאמר כי אם ישראל תספח יישובים ביהודה ושומרון, הדבר "לא יוכל לעבור ללא מענה". בורל פרסם את ההצהרה המאיימת אתמול ללא קונצנזוס מהאיחוד האירופי, והתגובה החריפה של משרד החוץ הישראלי לא איחרה להגיע. לפחות שש מדינות באירופה התייצבו לצד ישראל בהתנגדות ליוזמתו של בורל ושברו את הקונצנזוס, כך שהוא נאלץ לפרסם הצהרה בשם עצמו.
דובר משרד החוץ, ליאור חייט, תקף את בורל ואמר כי "העובדה שהנציב העליון של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, בחר להשתמש בשפה מאיימת כלפי ישראל - זמן קצר אחרי כניסתו לתפקיד ורק שעות מעטות אחרי פגישותיו באיראן - היא מצערת ולכל הפחות מוזרה. בחירה במדיניות זו היא הדרך הטובה ביותר להבטיח כי התפקיד של האיחוד האירופי בכל תהליך עתידי יהיה מינימלי".
שר החוץ ישראל כץ תקף גם הוא: "בורל הוא לא הפריץ, ואנחנו לא יהודי הגלות שמרכינים ראש. סגנונו אינו ראוי. חלפו הימים שמישהו מאיים על יהודים ועל מדינת היהודים. נמשיך לבנות ולפתח את מדינת ישראל על כל חלקיה ואזוריה ואת ירושלים בירתה".
בימים האחרונים, לאחר שהאיחוד האירופי כבר פרסם הודעה זהירה על "עסקת המאה", ניסה בורל להוביל את 27 המדינות החברות בו לפרסם הודעה חריפה נגד תוכנית השלום האמריקנית ונגד כוונת הסיפוח של ישראל. הטיוטה שניסה בורל להעביר כללה מרכיבים בעייתיים עבור ישראל, לצד הבעת מחויבות לפתרון שתי המדינות. בורל רצה גם שהאיחוד יצהיר כי התוכנית האמריקנית חורגת מהפרמטרים הבינלאומיים המוסכמים לפתרון הסכסוך, ולהשתמש בלשון מאיימת כלפי ישראל אם תתקדם לסיפוח שטחים.
משרד החוץ בירושלים נכנס מיד לפעולה, והפעיל את כל שגרירויות ישראל באירופה במטרה למנוע מבורל להעביר את ההצעה בקונצנזוס של כל המדינות החברות באיחוד. השגרירים הונחו להבהיר לבני שיחם בבירות השונות כי הטקסט של בורל מתייחס למשא ומתן ישיר ולהסכמה בין הצדדים, אבל כופה את העמדה האירופית על ישראל. עוד נאמר לשגרירים, כי אם האיחוד האירופי אכן תומך בעיקרון של משא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים, עליו לתמוך בכך באופן עקבי, מבלי לעודד את הפלסטינים לטפס גבוה יותר על עץ הסירוב.
משרד החוץ אמר לשגרירים גם כי במשך תקופה ארוכה התלונן האיחוד על כך שארצות הברית לא מובילה את הנושא בצורה אקטיבית. עתה, כשארה"ב לקחה את המושכות בידיה, האיחוד לא צריך להתמקד באלמנטים השליליים שהוא רואה בתוכנית. לטענת משרד החוץ, הראייה האירופית משקפת חוסר הבנה של השינויים שעובר המזרח התיכון, שבאו לידי ביטוי בהצהרותיהן של מספר מדינות ערביות לאחר הצגת "עסקת המאה".
השגרירים הישראלים הונחו גם לדבר על סוגיית הסיפוח, לציין כי בינתיים דבר לא קרה בנושא, וכי נקיטת לשון מאיימת כלפי ישראל אינה מקובלת ורק תפגע בשאיפות האיחוד לתרום למאמצי השלום.
המאמצים הישראליים צלחו, ולפחות שש מדינות התנגדו ליוזמה של בורל ושברו את הקונצנזוס: אוסטריה, בולגריה, צ'כיה, הונגריה, איטליה ורומניה. מדינות נוספות העלו הסתייגות, ובורל נאלץ לפרסם הודעה בשם עצמו.
היסטוריה של עימותים: מיהו ג'וזף בורל?
בהצהרה שפרסם בורל נאמר כי "האיחוד האירופי קורא לשני הצדדים לחדש את השיחות ולהימנע מכל פעולות חד-צדדיות שמנוגדות לחוק הבינלאומי ועלולות להחמיר את המתיחות. אנו מודאגים במיוחד מההצהרות על הסיפוח הצפוי של בקעת הירדן וחלקים אחרים של הגדה המערבית. בהתאם לחוק הבינלאומי ולהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם, האיחוד האירופי אינו מכיר בריבונותה של ישראל השטחים שנכבשו ב-1967".
בורל הוסיף כי "צעדים לקראת סיפוח, אם יצאו לפועל, לא יוכלו לעבור ללא מענה. האיחוד האירופי ימשיך לתמוך בכל המאמצים המכוונים להחייאת תהליך מדיני בהתאם לחוק הבינלאומי, תהליך שיבטיח זכויות שוות ויהיה מקובל על שני הצדדים. האיחוד האירופי יפעל יחד עם שני הצדדים, שחקנים מהאזור ושותפים בינלאומיים. בהקשר זה, האיחוד האירופי חוזר ומדגיש את מחויבתו הבסיסית לביטחונה של ישראל, לרבות בכל הנוגע לאיומים העכשוויים והעתידיים באזור".
בורל הספרדי משמש כשר החוץ של האיחוד האירופי מאז דצמבר 2019, ונחשב עוין מאוד לישראל עוד מלפני כן. בעבר אמר בורל כי אירופה תצטרך להתרגל לכך שאיראן רוצה להשמיד את ישראל. לדבריו, "אנחנו לא ילדים. יש לנו לקוחות פוטנציאליים, אינטרסים ואסטרטגיה, ואנחנו נמשיך לעבוד עם איראן. הם רוצים למחוק את ישראל, אין שום דבר חדש בזה. נצטרך לחיות עם זה".
בספרד היה בורל בין אלה שהובילו את המאמצים לכך שספרד תכיר בפלסטין כמדינה. בורל גם האשים את ישראל בכך שהפגנות "צעדת השיבה" בגדר רצועת עזה "משקפים את הדה-הומניזציה של הפלסטינים בחברה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
