כשוועד הבית הופך למעסיק: הזכויות של מנקים בבניינים
הם דואגים שהבניין שלכם יהיה נקי, אבל במקרים רבים עובדי הניקיון נאלצים לפנות לבתי משפט כדי לקבל את הזכויות המגיעות להם. מתי התקשרות עם מנקה מחייבת את ועד הבית להעניק לו זכויות סוציאליות, האם הדיירים עלולים להידרש לתשלום פיצויים ומה החובות של העובדים?
משלמים את דמי ועד הבית מדי חודש וחושבים שבזה תמה חובתכם? כך גם חשבו, ככל הנראה, דיירים בבניין משותף בחולון, שנדרשו בחודש שעבר לשלם למנקה שהועסק בבניין במשך 18 שנה פיצויים בסך כ-175 אלף שקל. בית הדין קבע את גובה הפיצוי הכולל פיצויי פיטורין, פדיון דמי הבראה, פדיון ימי חופשה והפרשות לפנסיה, וזאת - תוך דחיית טענות הדיירים כי התקשרו עם המנקה כקבלן עצמאי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
איפה אתם בחג? הזכויות שלכם במקום העבודה
עובדים בחגים? אלו הזכויות שלכם
פנסיה חובה גם לעצמאיים: כל מה שצריך לדעת
באילו מקרים התקשרות עם מנקה עשויה להיחשב כיחסי עובד מעביד, שבמסגרתה מי שאחראי לניקיון הבניין ייחשב לשכיר שזכאי לכל הזכויות המוקנות לעובדים מכוח החוק? בדקנו מה הזכויות והחובות של מנקים בבית המשותף.
יחסי העסקה עם מנקה בבניין משותף
יש מספר אפשרויות העסקה של מנקים בבית המשותף - האפשרות הראשונה היא דרך חברת ניקיון או חברת ניהול, שמשמשת כמעסיקה שלהם ושולחת אותם מטעמה; השנייה היא באופן ישיר - כקבלן עצמאי, בדומה לנותני שירות אחרים כמו חשמלאי או אינסטלטור, והשלישית היא כשכיר העובד במשק בית.
כאשר ההתקשרות היא מול חברת ניקיון או חברת ניהול - המנקה עובד למעשה כשכיר אצלה. "אם אני מעסיק חברת ניקיון, אני משלם לה את התשלום המוסכם והיא אמורה לתת לי קבלה, ואם היא עוסק מורשה אז היא חייבת לתת לי גם חשבונית", מפרט עו"ד שרון הורנשטיין מאתר כל זכות. "החברה היא המעסיקה של המנקה והוא עושה את עבודות הניקיון בבניין מטעמה. בין המנקה לבין החברה יש יחסי עובד-מעביד והיא חייבת בכל התשלומים שמגיעים לו, ביני ובין החברה יש חוזה, לפיו היא מספקת לי שירותי ניקיון ואני משלם לה את הסכום המוסכם".
האפשרות השנייה היא התקשרות מול מנקה כקבלן נותן שירותים, כאשר הוא זה שאמור לתת קבלה (ואם הוא עוסק מורשה אז גם חשבונית) ולקבל את הסכום המוסכם. "בעיקרון, הוא עובד כעצמאי שמספק שירותי ניקיון ולכן אין ביני ובינו יחסי עובד-מעביד. כלומר, הוא צריך לדאוג לעצמו לביטוח פנסיוני ואני לא חייב לו זכויות מסוימות כמו דמי הבראה ופיצויי פיטורים", מסביר הורנשטיין.
אפשרות נוספת, כאמור, היא להתקשר עם מנקה ביחסי עובד-מעביד, כשכיר המועסק על ידי ועד הבית, שמשמש כמעסיק שנושא בכל החובות המוטלות עליו. במקרה זה, המנקה נחשב לעובד משק בית, ועל ועד הבית חלות כל הזכויות והחובות הקשורות להעסקת עובדים. בין אלו מונה הורנשטיין תשלום שכר שאינו נמוך משכר המינימום, חובת הסדרת תשלום לביטוח הלאומי, הפרשות לביטוחי פנסיוני (שחלקן ינוכו משכרו), תשלום שכר מלא על ימי חג במקרה שהם נופלים על ימי העסקה רגילים, וכל הזכויות הסוציאליות - דמי הבראה, חופשה שנתית, ימי מחלה, הודעה מוקדמת לפיטורים או להתפטרות ופיצויי פיטורין.
מתי עלולים להידרש לתשלום פיצויים בדיעבד?
חרף זאת, כפי שהודגם בתחילה, יש מקרים שבהם בתי המשפט מכירים בדיעבד כי בין הצדדים כן התקיימו יחסי עובד-מעביד, גם אם הופקה חשבונית וקבלה ועל אף שלא הופק תלוש שכר. בעיה זו, מפרט הורנשטיין, מתעוררת בעיקר במקרים שבהם מדובר בעבודה "בשחור", כלומר שהמנקה עובד בבניין ולא מדווחים עליו לביטוח לאומי, כך שהוא לא רשום בביטוח לאומי כשכיר, אבל גם לא מוציא קבלות ולא רשום כעצמאי. "מבחינת ביטוח לאומי, אם המנקה אינו עוסק מורשה או עוסק פטור (כלומר לא מוציא קבלות ולא רשום בביטוח לאומי כעצמאי), הוא רואה בו עובד במשק בית ואז על המעסיק שלו לשלם עליו את מה שצריך לשלם עבור עובד במשק בית", מסביר הורנשטיין.
אולם, יש גם מקרים שבהם מנקה שהועסק כקבלן עצמאי עשוי לקבל הכרה כשכיר, למשל, במקרים הבאים:
-אם העובד השתלב בתוך העסק של המעסיק, היה תלוי בו ולא היו לו לקוחות אחרים.
-לפי משך תקופת ההעסקה - ככל שמדובר בתקופה ממושכת יותר כך גדל הסיכוי שיוכרו יחסי עבודה.
-אם ימי העבודה היו קבועים ומי שקבע את זמני העבודה וסדרי העבודה היה "המעסיק" ולא הקבלן עצמו.
-אם הקשר הוא אישי, כלומר הקבלן מבצע את העבודה בעצמו ולא רשאי לשלוח כל פעם עובד אחר מטעמו.
-אם ל"מעסיק" יש יכולת פיקוח על העבודה.
-אם המעסיק מספק את הכלים או החומרים.
כך או אחרת, מדגיש הורנשטיין, המבחנים אינם חד משמעיים, והשאלה אם מדובר ביחסי עובד מעביד אינה שאלה של הסכמה בין הצדדים אלא שאלה משפטית, שבית המשפט הוא זה שמכריע בה. במקרה שיוכרע כי אכן התקיימו יחסים שכאלו, המעסיק מחוייב בתשלום בדיעבד של כל הזכויות הסוציאליות של אותו שכיר. "כתוצאה מכך", הוא מוסיף, "פרילנסרים שהועסקו כנגד חשבונית או קבלה, תובעים לא פעם בסוף תקופת העבודה על כל הזכויות הסוציאליות שמגיעות להם כשכירים, ואז המעסיק מוצא עצמו חייב להם סכומי כסף גדולים על הרבה שנים אחורה".
גם כאשר מדובר בחברת ניקיון או בחברת ניהול - מילר ממליץ לוודא בהסכם שהיא משלמת את כל כל החובות הפנסיוניות לעובדיה ולבדוק זאת מפעם לפעם. זאת מאחר שהיו מקרים בהם החברות הללו פשטו רגל ומשהתברר כי לא שלמו לעובדים את מלוא הזכויות הפנסיוניות - בית המשפט השית אותם על מזמיני העבודה. "על מנת לנהיות בצד הבטוח מומלץ לוודא שהחברות שעובדים מולן פועלות כחוק, על מנת למנוע מצב שהמועסקים שלהן יוכרו כשכירים במצב שבו יפשטו רגל".
"שירותי הניקיון הם חלק אינטגרלי משירות הוועד"
עו"ד אורלי אבירם, שותפה בנ. פינברג ושות', מציינת כי "מעמדו של אדם כ'עובד' לא נקבע על פי התיאור שנתנו הצדדים להתקשרות, אלא על פי מספר מבחנים וסממנים. המבחן הדומיננטי הוא מבחן ההשתלבות ולו שתי פנים: במסגרת הפן החיובי נבחן האם מבצע העבודה השתלב בעסקו של המעסיק, ובמסגרת הפן השלילי נבחן האם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו. בנוסף, קיימים מבחני עזר רבים כגון: מבחן הקשר האישי, כפיפות, אספקת כלי העבודה, תלות כלכלית, אופן הצגת ההתקשרות בפני גורמים חיצוניים כדוגמת מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי ובלעדיות הקשר, התמשכותו, סדירותו ורציפותו".
בנוגע למקרה של הדיירים בבניין בחולון, מציינת עו"ד אבירם כי "בית הדין קבע כי אף שלכאורה לנציגות הבית המשותף אין 'עסק' שניתן להשתלב בו, הרי ניתן להקביל את פעילותה לעסק עם לקוחות, כאשר הלקוחות הם דיירי הבניין ושירותי ניקיון הם חלק אינטגרלי ואף עיקרי מהשירות אותה מעניקה הנציגות ל'לקוחותיה' הדיירים. בנושא מבחן הקשר האישי, פסק בית הדין כי על אף שמידי פעם התייצבו בני משפחתו של התובע להחליפו בביצוע המטלות (סממן המעיד על מעמד של קבלן עצמאי), הרי שמדובר במקרים נדירים, עת נבצר מהתובע להתייצב לעבודה בגין מצבו הרפואי, ואין בכך לשלול את הקשר האישי.
"במסגרת ניתוחו את מבחן השליטה והכפיפות העוסק בשאלה מי פיקח על היקף ושעות העבודה וממי קיבל התובע הוראות כיצד לעבוד, קיבל בית הדין את טענת נציגות הבית המשותף כי לא פיקחה על שעות העבודה של התובע ואופן ביצוע העבודה, אך גם בכך לא היה כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה. בית הדין ציין בהקשר זה כי יש לקחת בחשבון שמעמדה של נציגות הבית המשותף נבדל מזה של מעסיק 'רגיל' בכך שמדובר בפעילות המתנהלת בהתנדבות".
חובות המעסיקים
במצב של יחסי עובד מעביד, התעלמות מהזכויות המוקנות לעובדים לפי חוק חושפת את ועד הבית לתביעות פיצויים, לרבות פיצויי פיטורין ותאונות עבודה.
מה בעצם צריך לשלם לעובד באופן שוטף?
"עובד ניקיון בבית משותף, בדומה לשאר העובדים, זכאי לשכר שלא יפחת משכר המינימום, שעומד כיום על 29.12 שקל לשעה וכן להחזר הוצאות נסיעה למקום העבודה, עד גובה התקרה העדכנית שעומד כיום על 22.60 שקל ליום, או לפי חופשי חודשי - לפי הנמוך מביניהם", מסביר הורנשטיין.
"בנוסף לכך, זכאי העובד לצבור ימי חופשה ומחלה, ועל כן ועד הבית נדרש לשלם עבורו דמי מחלה כאשר הוא נעדר מהעבודה בשל מחלה. נוסף על אלו, יש לשלם לעובד דמי הבראה לאחר שצבר ותק של שנה. אם העובד פוטר לאחר שעבד לפחות שנה, הוא זכאי לפיצויי פיטורים ככל שפיצויים אלה לא הופרשו לתוך הפנסיה. עם עזיבתו, הוא זכאי לפדות בכסף את ימי החופשה שלא ניצל וכן את דמי ההבראה שלא שולמו לו".
מה גובה התשלום של דמי ביטוח לאומי?
"מבחינת הביטוח הלאומי - עובדי ניקיון בבית משותף נחשבים עובדי משק בית והמעסיק שלהם (ועד הבית) חייב לדווח עליהם לביטוח הלאומי ולשלם עבורם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות", אומר הורנשטיין. "בכך תובטח זכאותם לתשלומי פיצויים בגין תאונה בעבודה, דמי לידה, קצבת שאירים, דמי אבטלה וקצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק)".
"דמי הביטוח לעובד מתחת לגיל 18 הם בשיעור של 2% משכר העובד, שמשולמים על ידי המעסיק בלבד. לעובד מגיל 18 עד גיל פרישה דמי הביטוח הם בשיעור של 7.25% מהשכר (5.25% על חשבון המעסיק, ו-2% שמותר למעסיק לנכות מתוך שכר העובד). אם העובד עבר את גיל פרישה או שהוא מקבל קצבת זיקנה או שמדובר במי שאינו תושב ישראל - דמי הביטוח יהיו נמוכים יותר. עוד חשוב לזכור, כי שיעורי דמי הביטוח מחושבים מהשכר ברוטו, כלומר לפני הניכויים השונים, דוגמת מס הכנסה, פנסיה וכדומה".
מה גובה הפרשות לביטוח הפנסיוני?
הורנשטיין: "מעסיקים חייבים להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני מקיף לעובדים במשק הבית שלהם גם כשאלו לא מעוניינים בביטוח פנסיוני ואפילו מתנגדים לו. חובה זו חלה לאחר השלמת שישה חודשי עבודה של העובד אצל אותו מעסיק, אם העובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני כשהתחיל לעבוד. עובד שבעת התחלת עבודתו היה מבוטח בביטוח פנסיוני קודם, זכאי להיות מבוטח מהיום הראשון לעבודתו, כאשר ביצוע ההפרשות בפועל יתחיל רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס (המוקדם מבניהם).
"יש לשאול את העובד לאיזה גוף פנסיוני הוא רוצה להפריש את הכספים ובאיזה סוג ביטוח הוא מעוניין. אם העובד לא מודיע למעסיק באיזה ביטוח הוא מעוניין, על המעסיק לבטח את העובד באחת מקרנות ברירת המחדל שנקבעו על ידי משרד האוצר. כיום, שיעור ההפרשות הוא 18.5%, מתוכם 6% ניתן לנכות מתוך שכר העובד והיתר על חשבון המעסיק".
חובות המועסקים
במידה שמדובר בעובד שכיר, הוא כפוף לכל החובות שיש לעובד או כל בעל מקצוע אחר. כך למשל לקיים את החוזה מול המעסיק, לא להפר את החוזה ולנהוג בתום לב (כמו שעובד סביר או מנקה סביר היה נוהג באותו מקרה), להעמיד את זמנו לטובת המעסיק ולבצע את עבודתו כפי שצריך.
בנוסף, לפני התפטרות עליו לתת למעסיק הודעה מוקדמת מראש ולא לעזוב את העבודה מהיום להיום. "מנקה שהוא קבלן לא חייב לתת הודעה מוקדמת אבל מכוח עקרון תום הלב ייתכן שהוא צריך לתת התראה מראש כדי לא להעמיד את וועד הבית בפני שוקת שבורה", מסביר הורנשטיין.
אם מדובר בקבלן, בדומה לכל עצמאי מוטלות עליו חובות מול מס הכנסה מע"מ וביטוח לאומי (להירשם כעוסק מורשה/עוסק פטור), לדווח על ההכנסות ולשלם את המסים שחלים עליו, וכן חובת ביטוח פנסיוני עבור עצמו.
