סליחה, אתם "מהסביבה"?

כדור הארץ נמצא בבעיה וזה כבר לא סוד. קשה להישאר אדישים לנוכח שינויי האקלים, שריפות הענק, היעלמות הקרחונים ותופעות רבות אחרות שאנחנו חווים לאחרונה. הטבע זועק על נפשו, וגם בני האדם התחילו סוף־סוף להתעורר - ולא נשארים אדישים למצב.

רבבות נרתמו עד היום לשינוי, בין אם אלו בני נוער בהנהגתה של הנערה השוודית גרטה טונברג המובילה את מחאת הצעירים הגלובלית נגד הזנחת משבר האקלים, אקטיביסטים, או אנשי הוראה והורים שהבינו שהכול מתחיל בחינוך.

גם המדע תורם את חלקו לשינוי. בכל העולם חוקרים וחוקרות מנסות לרתום את הידע שלהם כדי להבין טוב יותר מה בדיוק קורה, ואולי ואף חשוב מכך - לנסות להביא לפתרון המשבר.

בניין פורטר באוניברסיטת תל אביב(צילום: ביה"ס לסביבה ומדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב)

פלסטיק מאצות ונייד שמתריע משטפונות

כדור הארץ טובע בזבל מפלסטיק, המדענים מעריכים כי 51 טריליון חלקיקי פלסטיק נמצאים כיום במי הים. מאחר ומדובר בזבל לא מתכלה, הם צופים כי עד שנת 2050 יהיו בהם יותר חלקי פלסטיק מאשר דגים.

גם המיחזור לא מספיק כדי להציל מאסון אקולוגי. רק 9% מכלל הפלסטיק בעולם אכן ממוחזר והשאר הופך לאיום על הסביבה החל מהפצת רעלים ועד הרג של יצורים חיים.

על אחד הפיתוחים החדשניים בניסיון למגר את התופעה, אחראים ד"ר אלכסנדר גולברג - מבית־הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, ופרופ' מיכאל גוזין - מבית־הספר לכימיה. במחקר משותף. השניים הצליחו לייצר ביו־פלסטיק, כלומר פלסטיק מתכלה, שמורכב מצמחים או מחיידקים - במקום מנפט, בתהליך שאינו דורש קרקע חקלאית או מים מתוקים.

לדברי ד"ר גולברג, המחקר החדש עשוי לחולל מהפכה בהורדת נטל הפלסטיק מהסביבה: "פלסטיק ממקורות מאובנים מהווה את אחד הגורמים המזהמים ביותר באוקיינוסים. מצד שני, תהליך הייצור של פלסטיקים מתכלים מצריך משאבים חשובים, שגם הם הולכים ומתמעטים. מדינה כמו ישראל, שהיא צרכנית פלסטיק גדולה, לא תקצה שטחים נרחבים ומים יקרים כדי לייצר ביו־פולימרים".

- מה הפתרון שמצאתם?

"במחקר שלנו הצלחנו להוכיח לראשונה שאפשר לייצר ביו־פלסטיק בתהליך שהוא ידידותי גם לסביבה וגם לתושבים".

גם במעבדה של פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה, לוקחים את נושא האקלים ברצינות. המחקר של פרופ' פרייס מתמקד בקשר שבין התחממות כדור הארץ וסופות הברקים. במחקר שנמשך שלוש שנים, פרופ' פרייס מצא שדווקא הסמארטפון שנמצא בכיס של כל אחד מאיתנו, יכול לסייע בחיזוי שיטפונות ולהתריע בזמן אמת".

- תסביר כיצד?

פרופ' פרייס: "מיליארדי הטלפונים הניידים שלנו אוספים נתונים על כוח הכבידה, על השדה המגנטי של כדור הארץ, על הלחץ האטמוספירי ועל רמות האור והרעש, על הלחות באוויר, על הטמפרטורה ועוד. זהו מספר עצום, בהשוואה לכ־10,000 תחנות מטאורולוגיות רשמיות בלבד, הממוקמות על פני כדור הארץ, עם התגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים בכל העולם, בהם גשמים עזים הגורמים לשיטפונות מסוכנים. באמצעות חיזוי מדויק והתראה מוקדמת, שיסתייעו בנתוני הטלפונים הניידים ויגיעו לטלפונים של אנשים המצויים בסכנה, נוכל לשפר משמעותית את חיזוי מזג האוויר, ואף להציל חיים באירועים קיצוניים".

בית הספר הכי אקולוגי במדינה

מחקרים אלו, ועוד רבים אחרים - מתרחשים במקום אחד: בבית הספר החדש לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. חברי הסגל האקדמי והסטודנטים שבו, חוקרים כיצד עובד כדור הארץ שלנו? ממה בנויות המערכות הטבעיות שלו? מה קלקלנו בהן? ואיך אפשר לתקן אותן ולהחזיר את הכדור בחזרה למסלול הנכון.

כל זה קורה במסגרת שלושה חוגים, שלא משאירים שום תחום סביבתי בחוץ: החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם, החוג לגיאופיזיקה - שעוסק בחקר ההרכב והמבנה של כדור הארץ, האטמוספירה שעוטפת אותו ומקומו במערכת השמש, והחוג ללימודי הסביבה - שהוא הראשון מסוגו בארץ שמוקדש כולו לנושאי סביבה ומציע מגוון תוכניות לימוד ומחקר לסטודנטים לתארים מתקדמים, במבחר נושאים עכשוויים בוערים: אנרגיות מתחדשות, שינויי אקלים, זיהום אוויר, שיקום נחלים, צדק סביבתי, תכנון עירוני בר־קיימא, כלכלת סביבה ועוד.

סטודנטים סביבתיים(צילום: ביה"ס לסביבה ומדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב)

החוג הזה גם משתכן בבניין הכי אקולוגי בארץ, שתוכנן ונבנה בשיטות של אדריכלות אקולוגית ובנייה ירוקה, תוך שימוש במקורות מתחדשים וממוחזרים ותוך השתלבות בסביבה והימנעות מפגיעה בה, למרות נוכחותו הבולטת מעל נתיבי איילון.

אחד הדברים הייחודיים בתארים שמציע בית הספר, הוא בינתחומיות ושילוב של תוכניות לימודים. במילים אחרות: כל סטודנט יכול ליצור שיתופי פעולה מקוריים ולעיתים מפתיעים, שחלקם אף מכוננים תחומי מחקר חדשים לחלוטין. החל משיווק חברתי, דרך כלכלת סביבה ואנרגיה סולארית וכלה בחקיקה סביבתית.

בנוסף, החוגים מועברים על־ידי חוקרים וחוקרות מתחומים שונים, שמביאים את עולמות התוכן שלהם אל הלימודים ממקצועות המדעים המדויקים ועד מדעי הרוח.

"בכל העולם האנושות מוטרדת מבעיות בתחומי איכות הסביבה, אסונות טבע, שינויי אקלים גלובליים, התמעטות משאבים יחד עם גידול בצרכים של אנרגיה, מים, מחצבים, אוויר נקי וכיוצא בזה", אומר פרופ' שמוליק מרקו, ראש בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ.

פרופ' מרקו(צילום: ביה"ס לסביבה ומדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב)

- ואיך אתם מתכוונים להילחם בעניין?

"אנחנו רוצים להכשיר חוקרים במגוון תחומים סביבתיים, שיידעו איך לייצר אנרגיה חלופית בת־קיימא, ישלחו לחלל ננו־לוויינים שיגלו וינתחו ממצאים מתוך ליבת כדור הארץ, יעשו מהפך באופן שבו מתכננים ערים, יהפכו לדור הבא של מנהיגים סביבתיים וימצאו את הדרך לשנות את ההחלטות המדיניות המתקבלות בכל העולם - לנכונות יותר כלפי הסביבה והאנושות".

לוויין לחקר איכות הסביבה

לפני כארבע שנים השיקה האוניברסיטה תואר כפול חדש בהנדסה מכנית ובמדעי כדור הארץ עם לימודי סביבה. לאחרונה סיימו הבוגרים והבוגרות הראשונים של התואר את לימודיהם והם לא נחים לרגע. הפרויקטים שעבדו עליהם במהלך התואר כבר מושכים תשומת לב: לוויין לחקר איכות הסביבה - שיחקור בקלות וללא מגע יד אדם אזורים על פני כדור הארץ שקשה מאוד להגיע אליהם, פיתוח סודי בתחום הקלין־טק, ועוד כמה רעיונות שאי אפשר עדיין לחשוף.

"הם יהיו אלה שיידעו לתכנן ולבנות מכונות חכמות ואקולוגיות, לקדם פתרונות לשימוש באנרגיה מבלי לפגוע בסביבה, לנצל משאבים בצורה החכמה ביותר כדי לשפר את חיינו על פני כדור הארץ, וגם לחקור ולהבין את התהליכים שמתרחשים סביבנו מעל ומתחת לפני השטח, כי זה מה שמהנדסים וגיאופיזיקאים עושים הכי טוב", אומר בחיוך פרופ' מרקו. "למרות שמדובר בתואר ארוך וקשה במיוחד, מה שהוביל את הסטודנטים האלה להירשם הוא הדאגה לסביבה ולכדור הארץ, והרצון להציל את העולם".

דוגמה לפרויקט עליו עובדים בימים אלו הסטודנטים לתואר הכפול, הוא הפיכת הפסולת האורגנית באחת הקפיטריות בקמפוס לביו־גז. כלומר, אנרגיה חלופית שבאמצעותה תוכל המסעדה לבשל את האוכל שהיא מגישה, מבלי לשלם שקל על שימוש בגז.

ג'ודי לקס(צילום: ביה"ס לסביבה ומדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב)

עולם נקי ובטוח יותר

ג'ודי לקס היא דוקטורנטית בחוג ללימודי הסביבה בהנחייתם של פרופ' קולין פרייס ופרופ' הדס סערוני. לקס השתתפה בפרויקט מיוחד שאותו מוביל סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור (הידוע במחויבות שלו לנושא האקולוגי). היא גם מעבירה הרצאות לקהל הרחב בנושא ההשפעות של שינויי האקלים ושל ההתחממות הגלובלית על חיינו היום ובעתיד.

"משבר האקלים הוא עבורי הנושא החשוב והבוער ביותר שיש", אומרת לקס, ומפרטת: "בכל רגע נתון מהיום שלי אני עוסקת בנושא. על בסיס הידע שיש לנו בתחום תופעות חשמליות באטמוספירה, אנחנו בוחנים באמצעות המחקר שלנו איך אפשר לנצל את הלחות שקיימת באוויר, כדי ליצור ולאגור אנרגיה מתחדשת בשעות היום והלילה באזורי לחות יחסית גבוהה. זאת על בסיס הידע שלנו בתחום תופעות חשמליות באטמוספירה".

- בעולם מתעניינים בחלופות אנרגיה?

"ההתעניינות בדרכים אלטרנטיביות ליצירת אנרגיה הולכת ומתרחבת, מאחר והכלכלות העולמיות דורשות כמות עצומה של אנרגיה לשימושים שונים, אך המקור המרכזי שלהן הוא עודנו נפט, פחם וגז, שתוצר הלוואי שבהפקתו הוא פליטות גז פחמן דו־חמצני וגזי חממה אחרים לאטמוספירה".

- אז מה עושים?

"במידה ונצליח לייצר אנרגיה חלופית באזורים בעלי לחות יחסית גבוהה, נוכל לפתח מקור חדש של אנרגיה מתחדשת, שיוכל לשמש להפעלת מכשירים אלקטרוניים קטנים באזורים רבים בעולם. בנוסף, לאנרגיה מהסוג הזה, ישנו פוטנציאל במדינות מתפתחות בעלות תשתית חשמל שאינה מבוססת דיה".

במקביל למחקר שלה, לקס עוסקת בהרצאות לקהל הרחב כדי להעביר הלאה את הידע ואת הנחישות האקולוגית שלה.

"אני מתמקדת בשלושה נושאים - ההשלכות הנרחבות של אקלים חם יותר על כל תחומי החיים שלנו, וכיצד האקלים המשתנה מביא להקצנת תופעות, כמו: בצורות, שריפות וגלי חום, אך גם לסופות, לאירועי גשם קיצוניים ולקור.

כמן כן, אני סורקת בהרצאות את תנופת תעשיית האנרגיה המתחדשת והרכבים החשמליים שצוברת תאוצה בקצב מסחרר; ולבסוף - מה יכולים לעשות כל אחד ואחת מאיתנו כבר היום, על מנת לחולל שינוי אמיתי ולהפחית את כמות גזי החממה. השילוב של העברת הידע בנושא לציבור, יחד עם המשך מחקר וניסיון לפתח פתרונות למשבר, הוא הדרך שלי לפעול לטובת הבנות שלי ולטובת הילדים של כולנו, כדי שנשאיר להם עולם נקי ובטוח יותר".