בחסות משרד החקלאות: חג עצוב לאילנות / דעה
ט"ו בשבט זו הזדמנות מצויינת למשרד החקלאות להכריז על סיום הסכסוך עם העצים בישראל ולהתחיל לתת כבוד גם לעקרון של "בל תשחית" וגם לחלוצים ששתלו אותם
ט"ו בשבט מסמל את הקשר של האדם עם טבע ועם העצים בפרט. אולם "ראש השנה לאילנות" זו מסורת יהודית עתיקת יומין שנקשר בראש ובראשונה להוראה האמורה בתורה: "בל תשחית".
חג לאילנות? כ-400 אלף עצים נכרתו בארץ ב-6 שנים
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר". (ספר דברים, פרק כ', פסוקים י"ט)
במהלך הדורות, ההלכה הרחיבה את תוקפה של "בל תשחית": אסור לפגוע לא רק בעצי פרי אלא בכל עץ או חפץ בעל תועלת במובן הרחב. אך יש מי שחושב אחרת. משרד החקלאות הכריז מלחמה על עצים עתיקים בישראל. מהו כלי המלחמה? נוהל חדש שקידם בשנת 2019. נוהל זה מאפשר ליזם לבקש רישיון כריתה בשלב המקדמי של בדיקת התוכנית כאשר לציבור אין לרוב ידע על עץ שעומד להיכרת או יכולת להתנגד.
הנוהל החדש ממשיך את היחס של השנים האחרונות כלפי כריתת עצים ותיקים שנשתלו על ידי דור החלוצים ומייסדי המדינה לפני עשורים רבים. בעת כתיבת הנוהל החדש חשפו במשרד החקלאות את מימדי התופעה: "בשנה מונפקים כ-10,000 רישיונות כריתה והעתקה בממוצע.(...) בקשה ממוצעת מכילה כ-25 עצים בוגרים, (...) רוב פעילויות הכריתה וההעתקה מתבצעות כחלק מפיתוח או תכנון ובנייה (סלילת כבישים, בנייה למגורים, הנחת מסילות רכבת וכו')". כלומר, עוד לפני התקנה המקלה באחרונה, גישתו המתירנית של משרד החקלאות אחראית להעלמותם של מאות אלפי עצים בשנה בישראל.
לסיפור המאוד מקומי של כריתת עץ, ישנה משמעות גלובלית בעידן של משבר אקלים. לפי השירותים המטיאורולוגים ישראל התחממה במעלה וחצי ב-70 השנים האחרונות וצפויה להתחמם בעוד כמעלה בשלושים השנים הקרובות. העיר הישראלית נמצאת בחזית משבר האקלים בשל תופעה המכונה "אי החום האורבני". שטחים כהים של העיר קולטים כמויות אדירות של חום ולא משחררים אותה, בניינים רבי קומות עוצרים את זרימת האוויר. התוצאה: הטמפרטורה בעיר יכולה להיות גבוה בעד 12 מעלות לעומת סביבתה וגלי החום בה נמשכים יותר.
עצים קולטים גזי חממה, הם מייצרים צל וממזגים את האקלים המקומי כשכיסוי עצים יכול להוריד את הטמפרטורה עד 10 מעלות לעומת סביבתה. כך שכריתת עצים בוגרים מהווה נזק של ממש לאיכות חיי תושבי הערים - היא חושפת אותם להשלכות הבריאותיות של גלי החום; מצמצמת את החלופות לשימוש ברכב הפרטי בכך שהיא מונעת הליכה ורכיבה ממושכת ברחובות העיר; מגרשת מהעיר בעלי חיים ומגבירה את סחף הקרקעות כשיש שיטפון. כמובן שהיא גם מנתקת את תושבי הערים מתחושת הטבע.
למרות מה שמקובל לחשוב, החלפת עצים עתיקים בשתילים צעירים איננה פתרון לבעיה. עצים צעירים לא מספקים צל ולא ממזגים את האוויר, הם קולטים כמויות קטנות בהרבה של גזי חממה ולא מהווים בית לבעלי חיים עד אשר הם גדלים במשך עשרות שנים.
ט"ו בשבט זו הזדמנות מצויינת למשרד החקלאות להכריז על סיום הסכסוך עם העצים בישראל ולהתחיל לתת כבוד גם לעקרון של "בל תשחית" וגם לחלוצים ששתלו אותם. המשרד חייב לבטל לאלתר את הנוהל החדש ולהחליפו בנוהל מחמיר שלא ייתן יד לכריתה של עץ ובמידה ולא נותרה ברירה לדאוג למנגנון פיצוי הולם לתושבים. באשר לתושבים הם יכולים להתנגד לכריתה, וודאי אם היא בלתי חוקית, ולהגיש ערער על כריתה שנעשית כחוק. בט"ו בשבט שותלים שתילים אך אין סיבה שהשנה לא נגן על העצים שמגנים עלינו במשך עשרות שנים.
ד"ר יונתן אייקנבאום הוא מנהל הקמפיינים של גרינפיס ישראל
ממשרד החקלאות נמסר בהתייחס לטור: "הטענות המדוברות משוללות מכל יסוד. במהלך השנים האחרונות אנו עדים לירידה מתמדת במספר הכריתות, ואת זאת ניתן לזקוף לפקיד היערות במשרד החקלאות שנכנס לתפקידו רק בשנים האחרונות ופועל למען מטרה זאת לילות כימים. כחלק מעבודתו, ומלבד הפיקוח והבחינה של כל בקשת הכריתה המגיעה לשולחנו, בשנים האחרונות הכניס פקיד היערות שינויים בנהלי עבודת פקיד היערות, כך שיש להתחשב בעצים כבר בשלב התכנון הבנייה, ולמעשה להשפיע בצורה המקסימלית לטובת שימור העצים, והנתונים מעידים בעד עצמם. בדומה לכך, פקיד היערות ערך שינוי גם בנוהל ההעתקות, במטרה לשים בראש סדרי העדיפויות את טובתו של העץ. פקיד היערות ימשיך לפעול למען העצים בישראל וימשיך למצוא את הפתח במטרה לאזן בין שימור העצים בישראל לבין הצורך בבנייה נוספת עבור האוכלוסייה הגדלה".