מרקו בלבול לומד יחד עם הקבוצה / תוכן גולשים
נכון, האחריות בהפסד לבית"ר ירושלים היא של המאמן, אבל אי אפשר להתעלם מכך שמכבי חיפה מתפתחת יחד איתו. צריך לתת לו להשלים את מה שהתחיל. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
בואו נסתכל בכנות על העבר הקרוב של מכבי חיפה, לא על 8 השנים האחרונות אלא דווקא על השנתיים וחצי האחרונות: נסו להיזכר איך חיפה שיחקה (אני לא מדבר על תוצאות, אלא על דרך). שיחקנו בצורה שאף פעם לא התאימה למועדון הגדול הזה - מצופפים מאחור ויוצאים למתפרצות. לפעמים זה עבד, לרוב לא. לא ידענו מה זה להיות הקבוצה הדומיננטית, כן ידענו להיות אנדרדוג. ראינו קבוצה לא מאומנת, כבויה, בה כל שחקן רק מנסה להיפטר מהכדור.
מו אלאך בחזרה להולנד, רוב מאס מזמן באימון הקבוצה ופרד לא הפסיק לרטון על כל מה שזז. שלושת המוסקטרים ההולנדים רק חיכו לרגע שיוכלו לברוח, ובאמת כשהלכו הרבה מאיתנו נשמו לרווחה (מי היה מאמין שבתקופה הזו התגעגענו לשמשון ויובב - מולנסטיין את קרלסן). ואז הגיע גוטמן בקול תרועה רמה, ואחרי הדרבי שבו קרס המערך הירוק הגיעה הקריסה מכיוונו של גוטמן שעזב במפתיע. כבר חשבתי שגרוע יותר לא יכול להיות. ואז הגיע מרקו בלבול. הרוב חשבו ששחר כבר הרים ידיים והביא את הרע במיעוטו, מאמן שבפעם הקודמת בא לסתום את החור שהשאיר סטנוייביץ' והלך ברגע שרוני לוי צייץ בכיוון של שחר (או ההפך, זה באמת לא משנה).
מרקו לקח קבוצה שבורה במקום ה-10, מרחק קטן מהקו האדום, והצליח להביא אותה למקום השני. הוא הקנה לה שיטה שהתאימה לחומר השחקנים הקיים. את העונה הנוכחית התחלנו עם רכש ממש לא מבטיח בדמות חזיזה ואשכנזי, שאף אחד לא הבין איך קיבלו מקום במכבי חיפה בגלל שעוד לא הוכיחו את עצמם, בתקשורת גירגרו בעצבים ודיברו על כך שלא נעשה כלום בנושא הרכש, אבל לאט לאט הפאזל התחיל להתמלא.
משחק ראשון נגד רעננה. דקה 25 - רואים שחור בעיניים, כשאנסה את דסה עושים מההגנה שלנו פורפרה. ואז התחיל הטירוף. אני זוכר שאמרתי לבן שלי בדקה ה-82 שאם עד הדקה ה-85 נבקיע את השוויון אז גם ננצח, והשוויון בא בדיוק דקה אחר כך. לאט לאט החבורה בירוק התגבשה. מרקו הבין ש-5 בהגנה זה פאסה והתאים את השיטה לחומר השחקנים ההתקפי שיש לו, וזה רק אחרי שהבין שטעה נגד מכבי ת"א גם במערך וגם בהרכב.
פתאום מכבי חיפה משחקת בערך כמו שהיא צריכה לשחק - אמנם לא שוטף ולפרקי זמן מאוד קצרים, אבל מספיקות 15-10 דקות טובות לסגור את הפינה. לפעמים לוקח זמן עד שבא הגול, וממש לא הרבה אחריו מגיע עוד אחד. רואים קבוצה שמחה, מחויבת, רעבה. הקהל מגיב בהתאם, מגיע בהמוניו למשחקי הבית והחוץ, כל כך רוצה לראות קבוצה שתרגש אותו - והיא אכן עושה את זה, ממשחק העונה בסמי עופר יצאתי בתחושת גאווה, למרות המחצית הראשונה הזוועתית וההפסד. היינו שם עד הרגע האחרון, כמעט הפכנו ומי יודע מה היה קורה אם...
במשחקים נגד רעננה וכפ"ס, בהם לא הצלחנו לפרוץ את הבונקר, נזכרתי איך ב-95 דפקנו את מכבי ת"א 0:3 בר"ג עם הבומבה של רביבו, והפסדנו להם את האליפות בגלל בית"ר תל אביב ודומותיה. ואז הגיע המשחק נגד הפועל ת"א שבו התפוצצנו והראינו איזה פוטנציאל יש פה. קונצרט כזה אני לא זוכר מאז החמישייה נגד מכבי ת"א ב-94, ובתכל'ס יכולנו לתת יותר מ-5, אבל כנראה ריחמנו על הפועל.
בגלל זה כל כך התאכזבתי מאיך שהקבוצה נראתה מול בית"ר ירושלים. לא היה שום זכר לאטרף ולווינריות של המשחק ההוא, כאילו השחקנים עדיין לא יצאו מהחגיגות בחדרי ההלבשה מהשבוע שעבר. כל כך מתסכל ומרגיז שבית"ר ראשונים לכל כדור ושדווקא אלירן עטר הבקיע שוב נגדנו. בשורה התחתונה - מרקו אחראי למה שהיה בטדי ובכלל לאיך שהקבוצה נראית. הוא זה שנתן את האישור לכל שחקן שהגיע לפה, הוא זה שאחראי לצוות המקצועי, להגעה של ד"ר ניל קלארק ושל פול גרובס. הוא משתדל לעשות את ההתאמות בקבוצה ולהתפתח יחד איתה. כן - הוא עושה טעויות (אף אחד לא מושלם), אבל מנסה ללמוד מהן. ולצד זאת, הוא אחראי גם לאיך שהקבוצה מתפתחת, והיא מתפתחת יפה (שימו לב - לא אמרתי תהליך!!!), וגם הוא מתפתח איתה.
כן הוא אניגמה, ספינקס. נראה שלפעמים הוא מעט לא מחובר לסביבה (זוכרים את הניסיון של חזיזה ללחוץ לו יד אחרי החילוף?), אבל הוא מאמין בתלכיד שיצר ובטוח שהוא מבין שבטדי שגה בהיערכות למשחק. לדעתי חייבים לתת לו את האפשרות להשלים את מה שהתחיל. ובאשר אליי - אני גאה לומר שאני מגדל דור המשך ירוק, שנראה לי שבהמשך ישאיר לי אבק בכל מה שנוגע לטירוף סביב הקבוצה. יאללה מכבי!!!
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
לפנייה לכתב/ת 
