טענו שצעירה בדתה אונס, זוכו – ותובעים מיליונים
חודשים ארוכים ישבו שני גברים במעצר לאחר שצעירה טענה כי אנסו אותה. במהלך המשפט התברר שהיא זייפה הודעות וואטסאפ. הזיוף לא זוהה בחקירה. הצעירים זוכו, ועכשיו הם תובעים את הצעירה, את המשטרה ואת הפרקליטות
במהלך משפטם של שני גברים שהואשמו באונס, התברר שהצעירה המאשימה זייפה את הראיות. כעת הם הגישו נגדה, נגד המשטרה ונגד הפרקליטות תביעה על סך מיליוני שקלים. הפרשה, שפורסמה לראשונה ב־ynet, החלה לפני כשלוש שנים כאשר הצעירה התלוננה במשטרה כי בן דודהּ וחברו אנסו אותה. לתלונתה צירפה הודעות ווטסאפ מפלילות, שאותם שלחו לה השניים לכאורה. איש לא חשב לבדוק את רמת האמינות של ההודעות הללו. השניים נעצרו, נחקרו והוגש נגדם כתב אישום. במשך כחצי שנה, עד למשפטם, היו במעצר מלא.
במהלך המשפט התברר שהמתלוננת רכשה סמארטפון נוסף לזה שהיה ברשותה, הוסיפה למכשיר החדש חשבון ווטסאפ עם תמונת אחד הגברים, וניהלה התכתבות כביכול בינה לבינו. בהתכתבות מזויפת זו היא כתבה בשמו איומים ושקרים, שהביאו להפללה המקוממת.
בעקבות כך חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום שהוגש נגד השניים בגין אונס, והם זוכו ושוחררו. אמנם חופשיים, אבל עם כתם שאותו יהיה להם אולי קשה מאוד להסיר. השניים יוצגו על ידי עוה"ד חן הולנדר ואשר אוחיון.
השניים תובעים לא רק את הצעירה, אלא גם את חוקרי המשטרה שטיפלו בתיק בטענה כי גילו רשלנות פושעת.
עו"ד אוחיון: "שני החוקרים נקטו עמדה מוטה בחקירה, התעלמו מסימנים רבים לכך שתלונת המתלוננת שקרית, בדו ראיות והעלימו ראיות. פירוט מעשיהם ומחדליהם מעלה תמונה עגומה של ניצול לרעה של כוח משרתם".
מהפרקליטות ומהמשטרה נמסר בתגובה: "כשכתב התביעה יתקבל, תגובתנו תימסר בבית המשפט כמקובל".
חברת הסייבר פורס מז'ור, שנשכרה על ידי התובעים, מסרה בתגובה: "בחקירה פורנזית של הטלפון הנייד של א' הוכח על פי חוות הדעת, כי הקשר היחיד הקיים בין הנאשם להודעות הטקסט מצילומי המסך שנחקרו על ידי מומחה סייבר וראיות דיגיטליות, הינו העובדה ששמו מתנוסס בראש התמונה, כאיש הקשר מולו התנהלה ההתכתבות וכי הודעות הוואטסאפ אלו מעולם לא התקבלו, נשלחו או נמחקו ממכשירו הסלולרי של א'".
כך קרס תיק האונס הקשה בדרום
ב-7 ביוני 2018 הותר לפרסום כי הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד שני צעירים מהדרום בגין אונס ועבירות מין חמורות בקרובת משפחה של אחד מהם. התיאורים בכתב האישום היו כה קשים עד שפרקליטות המחוז התירה לפרסם רק את תמצית הדברים. "קרוב המשפחה התעלל בה מינית במשך שנים, וחברו הצטרף אליו בשני מקרים", נכתב בקצרה בהודעה שנמסרה על אחד מתיקי האונס הקשים ביותר שבו נתקלו בפרקליטות מחוז הדרום.
ואולם, בחודש יולי האחרון, לאחר שלב הוכחות מתיש נגד הנאשמים א' ור', ביצעה הפרקליטות פניית פרסה והודיעה כי היא חוזרת בה מכתב האישום. תוך כדי ניהול המשפט התברר כי הראיות המרכזיות בתיק מוטלות בספק, או מפוברקות במקרה הרע. לבקשת ynet, באמצעות הסמנכ"ל המשפטי עו"ד דרור כהן, בחודש אוגוסט התיר בית המשפט לפרסם את פרטי התיק.
לבית המשפט הוצגו הודעות וואטסאפ רבות שלכאורה שלח א', הנאשם העיקרי, אל המתלוננת. השניים ניהלו בחשאי מערכת יחסים, ולאחר שהיחסים הסתיימו, טענה המתלוננת, א' החל במסכת של התעללות מינית כלפיה. כחלק מההתעללות, הוא שלח אליה הודעות עם תכנים קשים. אלא שבמכשיר הנייד של א' לא נמצאו עקבות של ההודעות הללו. סנגוריו ביקשו לבדוק גם את הטלפון הנייד של המתלוננת - מה שלא נעשה במהלך חקירת המשטרה. גם במכשיר שלה לא נמצאה עדות להודעות. הטלפון שלה היה ריק. היא הסבירה כי מחקה את תוכנו מכיוון ש"רצתה להתחיל מחדש".
עורכי הדין אשר אוחיון וחן הולנדר התמקדו גם בהודעת SMS שהוצגה כראיה בתיק. "בניגוד להודעת וואטסאפ, SMS משאיר טביעות אצבע", מסביר עו"ד אוחיון. "התברר כי הטלפון שממנו שלחו את ההודעה המאיימת אל המתלוננת הוא הטלפון שלה עצמה". אז איך הגיעה הראיה הזו לתיק? עו"ד הולנדר מסביר: "היא חתכה את גבולות המסך, כך שלא ניתן יהיה לראות את השם ומספר הטלפון של השולח. המשטרה לא שאלה אותה למה היא עשתה את זה. היא קיבלה את הצילום והניחה אותו בתיק כראיה".
בחקירתה במשטרה טענה המתלוננת כי השליכה לים החסן נייד (דיסק-און-קי) שבו לכאורה נשמר תיעוד של מעשי האונס הקשים. אולם, בבית המשפט היא טענה שיש עוד שני עותקים להחסן הנייד. אולם, המתלוננת סירבה למסור את ההחסן למשטרה בטענה שהוא מציג אותה באופן פוגעני, והיא אינה רוצה שהסנגורים יראו אותה כך. שני עורכי הדין ויתרו על זכותם לצפות בסרטון - וברגע האמתה ודתה המתלוננת שאין לה כלל עותקים. היא הסבירה שחששה שלא יאמינו לה, ולכן המציאה את קיומו של הסרטון.
לאחר מכן, בפרקליטות כבר לא יכלו להמשיך לנהל את התיק, והודיעו לבית המשפט שהם חוזרים בהם מכתב האישום. הרכב השופטים בראשות השופט ראשות השופט אריאל ואגו זיכה את הנאשמים. התובעים שלחו מכתב למתלוננת ובו הסבירו כי הם מאמינים לה, אך אינם יכולים להמשיך בהליך הפלילי.
עורך הדין עופר מושביץ, שייצג וליווה את המתלוננת בתיק, טען בזמנו בתחקיר ynet כי הודעות הוואטסאפ היו אמיתיות. לדבריו, הסיבה לכך שהצעירה העבירה למשטרה רק צילומי מסך, היא שהנאשם ביקש ממנה למחוק את ההתכתבות איתו. על היעלמות הסרטון הוא אמר: "חשוב להבין את מצבה הנפשי. היא החליטה לחשוף את האירועים ולהתלונן אחרי שכנוע של מקורבים לה. כאשר הגיע רגע האמת היא חששה מהחשיפה, ממה שרואים בסרטון, והבינה כי לאחר שתמסור אותו אין דרך חזרה. באותו יום היא זרקה אותו לים".
לפנייה לכתב/ת 
