בית דין רבני או בית משפט למשפחה? כל מה שצריך לדעת על מרוץ הסמכויות
לשתי הערכאות סמכות לדון בתביעות הנלוות להליך הגירושין. האם יש ערכאה עדיפה? האם יש חשיבות למגדר? ומה משמעות הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון שהוציאה את מזונות הילדים מהמרוץ?
אלא שלפני כחודש בית המשפט העליון אישר ברוב דעות הלכת משנה שהוציאה את מזונות הילדים מהמרוץ, כך שהגשת תביעת מזונות מוקדמת בבית הדין הרבני לא מונעת מהצד השני להגיש תביעה זהה בבית המשפט למשפחה.
מה ההשלכות של פסק הדין והאם יש משמעות לערכאה אליה פונים?
על שאלות אלה ונוספות השיב לנו עורך דין וטוען רבני יצחק וינד – בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני משפחה.
צפו בשידור >>
תמיר שאל: אני עומד להגיש תביעת גירושין נגד אשתי ורציתי לדעת מה זאת אומרת "כריכה" של תביעות בבית הדין הרבני?
אז תמיר, השאלה שלך היא בעצם שאלה שכמעט כל אחד שמתחיל הליך גירושין, בין אם זה אישה או גבר, שזה ייחודי למדינת ישראל, שזה הנושא של הערכאות המקבילות שבעצם נובע מהעניין של הכריכה ונובע ממה שכתוב בחוק שיפוט בתי דין רבניים. יש בחוק מספר סעיפים שכל סעיף מדבר על תביעה אחרת. סעיף 4 מדבר על מזונות אישה, סעיף 3 מדבר על כריכה של נושאים נוספים במעמד האישי, אבל בעצם כריכה זה אומר שברגע שיש סמכויות מקבילות יכול הגבר או האישה להגיש תביעת גירושין נניח בבית הדין הרבני ולכרוך נושאים נוספים.
מה שניתן לכרוך היום זה בעיקר את מזונות האישה וענייני הרכוש. לעומת זאת, מזונות הילדים, יש החלטה, יותר נכון פסק דין של בית משפט עליון מ-22 בספטמבר האחרון שבעצם קובע שמה שהיה מוכר בעולם המשפחה, הלכת שרגאי, הלכה זאת לא השתנתה מעולם ולכן אי אפשר לכרוך בבית הדין הרבני את עניין מזונות הילדים אלא אם כן מדובר בתביעה להשבת הוצאות – מה שהאמא הוציאה עבור הילדים.
לעומת זאת, תביעה עצמאית של ילדים לא ניתן לכרוך בבית הדין הרבני יותר, ולכן, למרות שבשנים האחרונות ממש היו הרבה שופטים והרבה דיינים שכתבו אחרת, זה היה גם בבג"צים ודנג"צים בבתי המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בשנים האחרונות, למרות זאת, יש החלטה ברורה של רוב דעות. בניגוד לדעתו של השופט הנדל, השופט מזוז והשופט קרא קבעו שלא ניתן לכרוך מזונות ילדים בבית הדין הרבני, ולכן מה שאישרו בכריכה זה עניין של רכוש ומשמורת ומזונות אישה, שאת זה אפשר לכרוך בבית הדין הרבני בתביעת הגירושין.
יונית שאלה: בעלי ואני החלטנו להיפרד. הבנתי שלפי החוק אני לא יכולה להגיש נגדו תביעות וקודם כל אנחנו צריכים לעבור הליך גישור. איך זה עובד?
באמת, זה נכון. מיולי 2016 יש חוק חדש, חוק להסדר התדיינויות בענייני משפחה הוראת שעה, והחוק הזה בעצם קובע שלא ניתן להתחיל הליך של גירושין בלי שקדם לזה הליך של יישוב סכסוך. היישוב סכסוך בעצם, מגישים בקשה בעלות סמלית של 101 שקלים בבית הדין הרבני או בבית משפט, ובעצם יחידת הסיוע מזמנת את הצדדים למפגש.
כמובן, פגישה ראשונה זה ללא עורכי דין אבל מה שחשוב לי להדגיש, שהרבה תקלות קרו בגלל שאנשים הלכו ופנו והתחילו הליך של יישוב סכסוך מבלי להתייעץ עם מישהו שמבין בעניין, כמובן עורך דין שמתעסק בעניין.
וזאת למה? כי ברגע שאחד מהצדדים מגיש יישוב סכסוך, יכול הצד השני ללכת ולפעול בהליכים חד צדדים: לרוקן את הרכוש, לברוח לחוץ לארץ ולגרום לעגינות ולכן לפני שפועלים ומתחילים הליך של יישוב סכסוך, שאמנם פורמלית יש בו עיכוב הליכים לתקופה מסוימת, אבל כן ניתן להגיש סעדים זמניים ולכן חשוב תמיד להגיש סעדים זמניים במקביל של הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
אבי שאל: אני מעוניין להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ולצרף אליה תביעות מזונות ילדים, רכוש ומשמורת. האם זה חוסם את אשתי מלפנות לבית המשפט למשפחה?
אז כמובן אם אתה מתכוון שאחרי שסיימת את הליך יישוב הסכסוך, אם זה ב-15 יום שאחרי ההליך יישוב סכסוך שאז מי שהגיש את יישוב הסכסוך הוא זה שיכול לבחור את הערכאה. אם זה לאחר מכן, אחרי תקופת עיכוב ההליכים, אז כמובן, כמו שדיברנו קודם – מזונות ילדים לא ניתן לכרוך בבית הדין הרבני. זו ההלכה החדשה. פסק דין של בית משפט עליון מלפני חודש, שלא ניתן יותר לכרוך בשום אופן מזונות ילדים בבית הדין הרבני, אז מה שכן ניתן לכרוך זה ענייני רכוש, משמורת, מזונות אישה וכמובן, אם התביעה והכריכה הייתה בתום לב אז ניתן בעצם לחסום את דרכה של האישה מאותן תביעות שכרכנו בבית הדין הרבני והיא לא יכולה לפנות לבית המשפט למשפחה. וחשוב לציין – לפעמים, זה גם הבדלים של דקות, אפילו אם מספר דקות לאחר שהגבר פתח בבית הדין הרבני האישה רוצה לפתוח בבית המשפט למשפחה, היא מנועה מכוח מרוץ הסמכויות.
דקלה שאלה: זה נכון שלנשים עדיף להגיש תביעות מזונות ומשמורת לבית המשפט למשפחה?
התשובה היא חד משמעית לא. אין כללים. אם בעבר עוד הייתה הסכמה כזאת שבדרך כלל לגבר עדיף ללכת לבית הדין הרבני ולאישה לבית משפט למשפחה אז היום כולנו יודעים כבר, כל מי שמתעסק בפרקטיקה ומופיע גם בבית המשפט וגם בבית הדין הרבני, יודע שבהרבה מהמקרים עדיף לאישה ללכת לבית הדין הרבני, ואני רק אפרט דוגמא אחת או בעצם שתי דוגמאות.
דוגמא ראשונה, בעקבות החידוש של פסק הדין של בית המשפט העליון – ביולי 2017 שלעולם כבר אין עדיפות לחייב את האב במזונות ילדים בטווח שמגיל 6 עד גיל 18 אלא זה מזונות שוויוניים בעיקר כשהמשמורת משותפת וההכנסות זהות לא יהיה שום חיוב במזונות של האב.
לעומת זאת, בית הדין הרבני בשורה של פסקי דין אומר: אני לא מחויב לפסק הדין של בית המשפט העליון ואני חושב שהפרשנות שלו מוטעית והיא דחוקה, ואני חושב, אומר בית הדין הרבני, שהחיוב במזונות נותר בעיקר על האב ולכן אישה שיש לה הכנסה זהה, לא הכנסה גבוהה מספיק, זהה לבעלה, לגרוש, לא יהיה כדאי לפנות לבית המשפט למשפחה במקרה של משמורת משותפת או די משותפת אלא לפנות לבית הדין הרבני ששם הסיכויים שלה לקבל מזונות הרבה הרבה יותר גבוהים.
דוגמא נוספת זה מדור ספציפי – אישה שמעוניינת בשלום בית, אם היא רוצה לעכב פירוק שיתוף, יש הליך ייחודי בבית הדין הרבני שנקרא הליך של מדור ספציפי, שבו יכולה אישה לבקש מבית הדין הרבני שלמען שלום הבית יעכב את פירוק השיתוף, יעשה צו מניעה או איסור דיספוזיציה על דירת המגורים של הצדדים.
צחית שאלה: הגשתי תביעת גירושין אבל בעלי הגיב בתביעת שלום בית אפילו שאין לנו סיכוי ואנחנו פרודים כבר שנתיים. בית הדין הרבני יכול להכריח אותי לחזור אליו?
התשובה היא חד משמעית: בית הדין הרבני לא יכול לכפות אישה בכוח לחיות עם בעלה. אבל אישה שמתעקשת על גירושין, במידה ואין לה עילות ברורות לגירושין, הדבר יכול להתאפיין בזה שהיא מפסידה מזונות אישה, היא מפסידה כתובה, וזהו.
כמובן שבית הדין הרבני יכול לבקש מהאישה ללכת לייעוץ מסוים, ללכת לטיפול זוגי, אבל כמובן שאישה שמרגישה שהיא לא מסוגלת יותר, אז גם בעילה ההלכתית חשוב להתייעץ עם מישהו, עם עורך דין שגם מבין בדין העברי, או יותר נכון בעילות הגירושין שמנויות בשולחן ערוך אבן עזר שזה נקרא עילת "מאיס עליי". אישה שאומרת אני לא מסוגלת לחיות עם בעלי. היא לא מסוגלת ברמה שהיא מבהירה ומסבירה בשפה שלה לדיינים בבית הדין הרבני למה אני לא מסוגלת לחיות עם בעלי. זו עילת גירושין בפני עצמה, שבית הדין יפסוק גירושין רק על סמך מה שנקרא עילת ה"מאיס עליי".
ברוך שאל: אני מעוניין להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני. אם הגישור לא יצליח – האם ההליך כולו יתנהל בהכרח בבית הדין הרבני?
התשובה היא לא. באופן חד-משמעי. אמנם החוק נתן אפשרות לפתוח הליך יישוב סכסוך הן בבית הדין הרבני והן בבית משפט למשפחה, אבל אין שום הכרח שזה מה שיקרה בהמשך ויותר מזה, אני אתן טיפ לצופים, טיפ גדול שאנשים לא יודעים. דווקא בהליך של יישוב סכסוך הרבה פעמים עורכי הדין שמזהים בעיות אצל המותב, לפעמים יש שופט שכועס על האמא, על האבא או על האישה ולפעמים יש דיין בבית הדין הרבני שקובע מזונות תרופתיים.
אז בהחלט מי שפתח ביישוב סכסוך, יש לו בתום עיכוב ההליכים יש לו 15 יום שהוא יכול להחליט האם הוא ממשיך לבית הדין הרבני או פונה לבית המשפט למשפחה. אין שום הכרח שמה שעשינו עכשיו בבית הדין הרבני בהליך של יישוב סכסוך, וגם אם ביקשנו סעדים זמניים הן בענייני המזונות והן בשאר העניינים של משמורת והסדרי ראייה – זה לא משפיע בכלל על השאלה מי ידון בסופו של יום – האם בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה.
דניאל שאלה: הגרוש שלי ואני חתמנו לפני שלוש שנים על הסכם גירושין בבית הדין הרבני שכלל גם תשלומי מזונות לשני הילדים שלנו, שהיו אז בני 5 ו-8. אני יכולה להגיש תביעה להגדלת מזונות בבית משפט למשפחה?
זאת שאלה סופר מורכבת והתשובה היא אפשר לומר בשתי מילים: "דן ופסק". ככלל, כאשר ניתן פסק דין למזונות זה לא אומר שלא ניתן יותר לפתוח את פסק הדין הזה. תמיד באופן של שינוי נסיבות מהותי ניתן לפתוח מחדש באותה ערכאה שנתנה את פסק הדין למזונות, אפשר לפתוח מחדש בתביעות לשינוי נסיבות מהותי. כמובן שהפסיקה חלוקה האם פסק הדין מיולי 2017 על משמורת משותפת מהווה עילה של שינוי נסיבות מהותי, והייתה הוראה של היועץ המשפטי לממשלה לאחרונה שהדבר לכשעצמו לא יכול להוות שינוי נסיבות מהותי.
מה שכן, בשאלה הספציפית הזאת שנשאלת כרגע לעניין הסכם. התשובה היא תלוי בהסכם. האם היה "דן ופסק"? האם הערכאה שאישרה את ההסכם במהלך הדיון על אישור ההסכם שאלה שאלות וניסתה לברר האם יש לילדים כדי סיפוקם, האם לצורך העניין ה-1,500 שקל שנקבעו באותו הסכם עבור הקטין, האם זה די סיפוקו של הקטין. אם בית הדין או בית המשפט שאל שאלות נוספות ואפילו ניהל דיון "זוטא" זה נקרא שהוא דן ופסק, ואז בשביל לפתוח את זה נדרש שינוי נסיבות מהותי.
לעומת זאת, במקרה שסתם היה הסכם, מה שנקרא, חותמת גומי, שאלות כלליות רק שההסכם נעשה בהסכמה מלאה, במקרה שכזה לא צריך אפילו שינוי נסיבות מהותי, ותביעה עצמאית של קטינים בהחלט אפשר לפתוח הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
*המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
