השופטות הרשיעו בעבירות מין ותקפו: "חקירת המתלוננת משפילה"
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור הפרקליטות והרשיע צעיר שבהיותו בן 17 הפיץ סרטון אינטימי של חברתו. בהחלטה תקפו השופטות את השופט שאפשר לשאול את המתלוננת על עברה המיני: "שאלות פוגעניות"
ביהמ"ש המחוזי בב"ש הרשיע לאחרונה בן 22 מאילת בהטרדה מינית ופגיעה בפרטיות, שכשהיה בן 17 הפיץ סרטון אינטימי של חברתו ללא ידיעתה. בזאת קיבלו השופטות רויטל יפה-כ"ץ, גילת שלו וגאולה לוין את ערעור הפרקליטות על החלטת ביהמ"ש השלום לנוער באילת שלא להרשיעו. ביהמ"ש המחוזי תקף את התנהלות ההגנה והשופט תומר אורינוב, האחד על השאלות הפוגעניות ושיטת החקירה הנגדית והשני על שאיפשר את ההתנהלות הזו. פסק הדין הותר אמש לפרסום.
השופטות מתחו ביקורת על חקירת המתלוננת, וקבעו קביעה נוקבת על חובת בית המשפט להגן על מתלוננות שבאות להעיד. נשיאת בית המשפט, יפה-כ"ץ, שכתבה את פסק הדין, קבעה כי סניגור הנאשם, עו"ד איציק כהן, ניסה להוכיח באמצעות "חקירה נגדית מבישה ומשפילה, כי לא הנאשם שגרם לה נזקים, אלא שהיא עצמה אחראית לנזקיה נוכח התנהלותה המינית הבעייתית'".
"החקירה הנגדית נעשתה בצורה מבישה, משפילה, פוגענית, חודרנית ומעוררת תרעומת", כתבה יפה-כ"ץ. "כשביהמ"ש מאשר דרך חקירה זו ומאפשר ירידה לפרטי פרטים על עברה המיני. "שיטות חקירה כאלה עומדות בניגוד לסדרי הדין הנוגעים לחקירת עדים. ביהמ"ש אף 'מאשים' את התביעה בכך שהוא, כביכול, נאלץ להתיר דרך חקירה זו למרות התנגדות התביעה".
"אורינוב התיר שאלות פוגעניות, והסביר כי ניסה שהצדדים יגיעו להבנה כדי 'לחסוך מהמתלוננת את החוויה הלא נעימה של מתן עדות והצורך להשיב לשאלות הנוגעות לעברה המיני'", נכתב. המתלוננת טענה לפגיעה בשמה הטוב לאור הפצת הסרטון אך ההגנה ביקשה להראות כי הפגיעה לא נגרמה ממעשי הנאשם אלא מהתנהלותה. לכן, הסביר השופט, התיר את השאלות.
"בית המשפט צריך להפסיק חקירה משפילה"
"ביהמ"ש אינו יכול להתנער מאחריותו, ולהטיל אותה על אחד הצדדים. כל מתלונן, קל וחומר קורבן עבירת מין, יכול, לו ירצה, לבוא לביהמ"ש ולהציג את עמדתו מבלי שיושפל... תפקיד ביהמ"ש הוא להגן על עדים הבאים בפניו, ובפרט על קורבנות עבירות מין", נכתב בפסק הדין. "בכל שלב של החקירה יכול וצריך בית המשפט להפסיק כל חקירה משפילה וכל חקירה מבזה".
העונש שקבע ביהמ"ש השלום, 100 שעות עבודות שירות לציבור, ו-10,000 שקל פיצוי למתלוננת, נותר על כנו שכן לא הוגש בגינו ערעור. אי הרשעה, קבע ביהמ"ש, יפגע במתלוננות פוטנציאליות וירתיע אותן מלסמוך על הרשויות שיגנו עליהן. את המדינה יצגו בהליך הערעור עורכי הדין תהילה גלנטה וגיורא חזן, ובבית משפט השלום טופל התיק ע"י עורכי הדין דפי דניאלי, ענבל חיים, מירית נוימן והילה קדוש.