צמחתי בחיק ה"טבע", פרחתי בהוראה

ניסיתם פעם לדמיין איך זה להיות מורה וכל מה שעלה בראשכם זה טיפוס אפור וממורמר שרק מתלונן על התלמידים ושבקיץ, בזמן שאתם עובדים ומשלמים הון על קייטנות, יושב רגל על רגל בבית ומקבל משכורת? ובכן יש מצב שאתם צודקים, אבל תנו לי לספר על החוויה שלי כמורה.

בראשית שנת 2008, אז הגעתי צעיר, טרי ורענן, ישירות מאחת ממעבדות המחקר במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב אל פרוזדורי ה"אופוויט" רצופי השטיחים של מחלקת הפטנטים בחברת "טבע". באותם ימים הייתה החברה קרובה לשיא תפארתה ואני ועוד כמה אקדמאים נמרצים גויסו לשורות המחלקה כחלק מיישום האסטרטגיה השאפתנית דאז.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לפני הגיוס לטבע, היינו אשתי ואני סטודנטים בשלבי סיום הדוקטורט והורים לשלושה זאטוטים. הסיסמה הייתה "לצמצם, לצמצם, לצמצם". שמחנו מאוד ביום שבו נודע על קבלתי לעבודה במחלקת הפטנטים. בסיומה של תקופת הכשרה נמרצת, קיבלתי תפקיד מרתק, מאתגר ובעל משמעות, על כל הפינוקים שחברה גדולה יודעת לתת. הצרה היא שכשעובדים בכזה מקום במשך עשור לא רוצים לחשוב בכלל על איך יראה היום שאחרי.

בקיץ 2017, נקלעה חברת "טבע" לטלטלה ותוך זמן קצר בוצע תהליך של התייעלות רוחבית. ראשית שנת 2018 היה קשה מאוד עבור עובדי החברה והמחשבה על העתיד העסיקה רבים מעובדיה. בהמשך נתגלה כי משרד החינוך, בשיתוף עם מוסדות להכשרת מורים, יוזמים תוכנית הסבה להוראת הכימיה עבור יוצאי החברה בעלי השכלה בכימיה.

למרות הפרסומים המראים על גידול משמעותי במספר המדענים שבוחרים לעשות הסבה להוראה, עדיין קיים מחסור איכותי גדול במורים במקצועות המדעים וביניהם מתמטיקה, מדעים, פיזיקה, כימיה, וביולוגיה. בשטח חסרים מורים למקצועות המדעים ואת מקומם בכיתות ממלאים מורים שתחום ההתמקצעות שלהם הוא אינו מדעי.

העבודה בהוראה היא דינמית ומאתגרת, בסביבה צעירה, משתנה ומגוונת שדורשת יצירתיות ומחשבה מחוץ לקופסה, עבודה עם סיפוק והמון חופשות אשר שכרה בצידה. בגיל 42 החלטתי לעשות הסבה ולהיות מורה לכימיה. נבנתה תוכנית מסובסדת כמעט במלואה, שאפשרה להתחיל את שנת הסטאז' בהוראה מיד עם תחילת שנת הלימודים הקרובה, כל זאת במקביל להשלמת לימודי התעודה והכרה בוותק קודם.

כיום אני נמצא בשנתי השנייה בהוראה ואני בהחלט יכול לומר שלהיות מורה זה לא מה שחשבתי. ראשית, הרבה מאוד תלוי בגישה אותה מביא המורה מרגע הכניסה לכתה. התלמידים הם המראה שלנו. כששיעור לא לשביעות רצוננו, מאוד קל להאשים את התלמידים ואת הדור של היום ואת הפלאפונים וכו', אבל בשורה התחתונה - ואת זה לומדים גם בתעשייה - השינוי צריך להתחיל בי ולא באחרים.

לצד טיפול בבעיות משמעת, חובה לבדוק איך אפשר לעשות את השיעור טוב יותר. גיל מתקדם וניסיון בתעשייה מהווה יתרון עצום. השיח בשיעורי המדעים והכימיה מגיע הרבה פעמים מניסיון וידע קודם, המטרה היא שהחומר הנלמד יהיה חוויתי ומשמעותי ושלא יישאר בגדר תיאוריה.

בנוסף, פגשתי מערכת צעירה, חרוצה ותומכת שכל הזמן חושבת כיצד להשתפר. כל הסביבות ממוחשבות ואיתם אמצעי עזר והמחשה יוצאים מן הכלל. בנוסף, כדי להיות מורה ומחנך טוב, אין תחליף ליחסי גומלין עם התלמידים מחוץ לשיעורים כגון בטיולים. שם לומדים באמת להכיר אחד את השני, לדבר בגובה העיניים וליצור שותפות אמיתית וכבוד הדדי בין מורה לתלמיד.

נכון שהמשכורת לא גבוהה כמו פעם, אבל הסיפוק בהוראה הוא גדול לאין ערוך. למרות שלא קל והאתגרים רבים, עד כמה שזה ישמע מוזר, המעבר להוראה מרגיש די טבעי וכהמשך ישיר לעבודה הקודמת. נשען על העבר וצופה אל העתיד, צמחתי בחיק ה"טבע" ופרחתי בהוראה.

ד"ר חן טובי, מורה לכימיה המלמד באולפנת אמית גבעת שמואל