עובדים מהבית, אוכלים לבד: כך השתנו חיי הסינים
מבייג'ינג עד שנגחאי, ימים מוזרים עוברים על סין הנאבקת בנגיף. במשרד עובדים עם קסדה, בקפטריה נכנסים לתאים, ואת הישיבות עושים דרך האינטרנט. מיליונים משתתפים במה שב-CNN כבר כינו "ניסוי העבודה-מהבית הגדול בעולם". עוד פתרונות למצוקה: רובוטים, חליפות חלל ומשחק סלולרי עם נגיף שישמיד את כולנו
ג'ין יאנג, עובד ממשלה סיני בן 28, חזר השבוע לעבודה בבייג'ינג וגילה שהחוקים שהיו מקובלים עד עכשיו במשרד שלו השתנו מקצה לקצה. עכשיו אסור כבר לאכול עם עמיתים בקפטריה, ובמקום זאת יש להסתפק בארוחות סגורות בקופסה שנארזו בבית. כל אחד אוכל את הארוחה רק ליד שולחן העבודה שלו.
בהלת הקורונה – העדכונים האחרונים ב-ynet:
- מוות ראשון באירופה; יותר מ-67,000 נדבקים ו-1,500 מתים
- הישראלים בספינת הקורונה מחכים לחילוץ
- הקורונה והכלכלה: הבעיה היא הפאניקה
- הרופאים הסינים תשושים ומפחדים
זה לא נגמר בזה. המשתתפים בישיבות אינם נכנסים לאותו החדר – במקום זה הן מתקיימות באופן מקוון. העובדים חייבים לחבוש מסכות לאורך כל היום – ולדווח על חום גופם פעמיים ביום, כדי לוודא שאין להם תסמינים של נגיף הקורונה שבו נלחמת כעת ארצם.
ג'ין הוא רק אחד ממיליוני סינים שחזרו השבוע לעבודה, עם תום חופשת ראש השנה הסיני, שהוארכה בעשרה ימים כדי להאט את קצב התפשטות הנגיף. למרות סיום החופשה, תנועה דלילה ניכרה השבוע ברחובות וברכבות התחתיות של ערים גדולות כמו בייג'ינג ושנגחאי: חנויות ומסעדות רבות נותרו ריקות או סגורות, ועובדי משרדים רבים נשארו לעבוד מהבית.
בכתבה באתר CNN כינו בסוף השבוע את ההעדפה של מיליונים ברחבי אסיה לעבוד מהבית בתקופה מסוכנת כזו "אולי ניסוי העבודה-מהבית הגדול ביותר בעולם". בסין, חברות כמו Alibaba ומייקרוסופט מסרו לרשת שעובדיהן יעבדו מהבית בשבוע או בשבועיים הבאים. לפי הרשת, יש מי שמרוצים כל כך מהניסוי עד שהם שוקלים לאמץ את השיטה כנוהג קבוע.
תשאיר בינינו כיסא ריק
מנהל בחברה זרה שפועלת בסין ושבה עובדים בני ארצות שונות סיפר שעובדים רבים מודאגים: "הם לא רוצים שום מגע. יש אנשים שרוצים לשבת כשכיסא ריק מפריד בינם לבין אחרים בישיבות, ואנשים נמנעים מלשתות מאותו מתקן מים".
ברשתות החברתיות בסין פרסמו גולשים תמונות שבהן נראו קפטריות בחברות כשיריעות ניילון או לוחות עץ חוצצים בין שולחנות ויוצרים תאי אכילה מבודדים. העיתון הממלכתי באנגלית "יומון העם" דיווח כי באזור תעשייה בעיר צ'נגשה שבמרכז סין החלו להשתמש ברובוטים לא מאוישים כדי להעביר ארוחות לעובדים.
יצרנית הרכבת GAC מסרה כי בכל יום עבודה מותר כעת רק לחצי מעובדיה לכל היותר לעבוד במטה שלה בעיר גואנגז'ואו, וארוחות הצהריים מחולקות לארבעה מחזורים בני 15 דקות כל אחד. חברת הסחר האלקטרוני Pinduoduo הודיעה כי עובדיה חייבים למלא מדי יום טופס בריאות, והיא מבצעת פעולות חיטוי במשרדים לפחות פעמיים ביום ומעבירה את הארוחות לכל אדם תוך חשיפה מינימלית.
ברשת החברתית הסינית "ווייבו" חולקים הגולשים טיפים להתגוננות לרגל החזרה לעבודה, גם בעזרת סרטונים ותמונות. בכמה מהתמונות נראו אנשים חובשים קסדות אופנוע בעודם יושבים ליד שולחן העבודה שלהם, ואחרים לובשים תלבושות הדומות לחליפות חלל בעודם נוסעים בתחבורה הציבורית. בתמונות אחרות נראו גולשים לובשים אפודי מגן מאולתרים שנוצרו מבקבוקי פלסטיק.
ויש גם מי שלא יכולים לעבוד מרחוק. מיליונים גרים בערים שעדיין נמצאות תחת סגר מוחלט, ועבורם המונים מביניהם דרך מועדפת להעביר את הזמן היא קריאה בטלפונים, הורדת יישומונים ועריכת קניות מרחוק. "זמן המסך שלי אתמול היה יותר מ-10 שעות", כתב החודש וואנג, תושב שנגחאי, ברשת. "מה אני עוד יכול לעשות לדעתכם חוץ מלהביט בטלפון שלי?".
נראה כי אחד הענפים היחידים שקוצרים רווח מהמציאות הזו הוא ענף משחקי הרשת והאפליקציות. לפופולריות מיוחדת זוכות אפליקציות העוסקות בבריאות ובכושר, אבל אפליקציה מצליחה לא פחות קשורה דווקא לחולי: להצלחה גדולה זוכה אפליקציית Plague Inc., שמציעה משחק אשר בו מוזמנים המשתמשים ליצור מגפה שבה יחלו כמה שיותר אנשים וכך להשמיד את העולם.
סין לומדת לדבר על הנפש
ימי החרדה שעוברים על הסינים כעת נותנים את אותותיהם גם על מצבם הנפשי. מאות קווי סיוע לסובלים ממצוקה נפשית שפועלים 24 שעות ביממה צצו ברחבי סין בשבועות האחרונים כדי לסייע לסינים המודאגים.
גורמי רפואה בירכו על השקתם של כמה מהקווים האלה בהתחשב בכך שבסין יש עדיין טאבו מסוים סביב סוגיות הקשורות לבריאות הנפש, אולם הזהירו גם שקווים שנפתחים באופן בלתי מוסדר ועל-ידי מי שאינם מקצוענים מספיק עלולים לגרום יותר נזק מאשר תועלת. לפי סקר שפורסם בשבוע שעבר בתקשורת הממלכתית בסין, מבין 18 אלף איש שנבדק אם הם סובלים מחרדה – אצל 42.6% התקבלה תשובה חיובית.
לפי נציבות הבריאות הלאומית של סין, יותר מ-300 קווי סיוע נפתחו ברחבי המדינה כדי לסייע למודאגים מנגיף הקורונה, ובקווים האלה מסתייעים באנשי מחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות ובארגונים בלתי ממשלתיים. הבעיה כמובן היא שהקווים מוצפים. רק כדי להבין איזו דרך עוד צריכה סין לצעוד בתחום בריאות הנפש נציין כי במדינה יש רק 2.2 פסיכיאטרים לכל 100 אלף איש – פי חמישה פחות מבארה"ב.
שו וונג, פסיכותרפיסט מאוניברסיטת צינגהואה, עובד בקו רשמי שמפעילה עיריית בייג'ינג, ומספר שאחד האתגרים הגדולים שלו הוא לזהות למי מהמתקשרים יש תסמינים אמיתיים של הנגיף ומי סובלים רק מחרדה. "לעתים קרובים המתקשרים מדווחים על עניינים סומאטיים ואומרים משהו כמו 'אני לא אוכל טוב, אני לא ישן טוב, ואני לא יודע אם זה כי נדבקתי בנגיף".
לאחרונה פרסמה ממשלת סין הנחיות לגבי האופן שבו יש לנהל את קווי הסיוע, ומסרה כי הם צריכים להיות חינמיים, חסויים ומאוישים על-ידי מתנדבים עם רקע מקצוע רלוונטי. הם צריכים להיות גם מפוקחים על-ידי מומחים מנוסים. ובכל זאת, רבים מודאגים מהשאלה אם ההנחיות האלה נאכפות.
"יש הרבה קווי סיוע שנפתחים באופן פרטי, וקשה לקבל סיוע ופיקוח רציפים", אומרת סאמי וונג, פסיכותרפיסטית מבייג'ינג. היא מזהירה שמתנדבים נטולי הכשרה עלולים בקלות לומר את הדבר הלא נכון. גם משפט כמו "אני יכולה להבין איך אתה מרגיש" שנראה בלתי מזיק יכול לגרום לאנשים פגיעים נזק. "הכשרה לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית זה לא משהו שאפשר ללמוד בין לילה".
לפנייה לכתב/ת 
