נסיעת מבחן: שעה ברכב הפרטי התארכה לשעתיים בתחבורה הציבורית
מחסור בתשתיות העדפה לאוטובוסים, פקקים, איחורים ושעות הגעת קווים משוערות: נסיעה מיהוד לתחנת הרכבת בירושלים גילתה חלק מהסיבות לכך שהישראלים מוותרים מראש על התחבורה הציבורית. "אם אין לך רכב אתה עני, ולמדינה לא אכפת. לכן תבזבז את זמנך, כי הוא לא שווה הרבה"
מחסור חמור בתשתיות העדפה לאוטובוסים והיעדר קישוריות בין האוטובוסים לרכבת הופכים את השימוש בתחבורה הציבורית למסורבל ולא אמין. נסיעת מבחן ממרכז העיר יהוד לתחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים גילתה חלק מהסיבות לכך שהישראלים פשוט מוותרים מראש על התחבורה הציבורית. הנסיעה, שיכולה להגיע לשעה בשעות העומס ברכב פרטי, התארכה לשעתיים בתחבורה הציבורית.
בשנת 2017 החלה הרכבת להפעיל את הקו המהיר לירושלים. הובטח אז שמתחנת נתב"ג הסמוכה לעיר יהוד ועד לבירה יידרשו לא יותר מ-28 דקות נסיעה. יצאנו בשעה 08:00 בבוקר ממרכז העיר יהוד לצומת יהוד שנמצא מחוץ לעיר, ורק ממנו מופעלת תחבורה ציבורית לתחנת נתב"ג. לאחר 20 דקות הליכה הגענו לתחנה שממנה אמור היה לצאת קו 446 בשעה 8:26 בבוקר.
נתקלתם בבעיות בתחבורה הציבורית? כתבו למייל האדום
תדירות קו 446 היא אחת לשעה, גם בשעות הבוקר העמוסות. האוטובוס איחר ב-20 דקות והגיע לתחנה בשעה 8:46. נהג האוטובוס סיפר שהיה עומס בכביש ולכן איחר באופן משמעותי. הקו יוצא משכונת אם המושבות הפקוקה בפתח תקווה, עובר בקריית אונו ואז יוצא לכביש 461, שם עלינו עליו.
נציין שלפני שיצאנו לדרך בדקנו את האפשרויות לנסיעה לירושלים מבין המסלולים המוצעים באפליקציית "מוביט". המסלול המהיר ביותר היה הליכה ברגל לתחנת צומת יהוד, משם קו 446 לתחנת נתב"ג הסמוכה לעיר ואז נסיעה ברכבת המהירה לירושלים. אפשרות נוספת הייתה נסיעה מצומת יהוד בקו 425, שגם הוא עושה את דרכו מפתח תקווה לירושלים. תדירות הקו היא אחת לשעה ורבע עד לשעה 12:00. האפשרות השלישית הייתה לנסוע בקו 947 מצומת הטייסים לתחנה המרכזית בירושלים. ההגעה לצומת הטייסים ממרכז העיר היא באמצעות קו 78, שמגיע אחת לשעה ועשר דקות בשעות הבוקר. חלופה אחרת היא הליכה ברגל בשולי כביש 461 הסואן, שאין בו תשתיות להולכי רגל. קו 947 הפופולרי עובר פעמים רבות דרך תחנת הטייסים, אך לא עוצר בה לאחר שהתמלא בתחנות הקודמות.
חברת נתיבי ישראל מבצעת עבודות להקמת נתיב העדפה לתחבורה ציבורית בכביש, אך בשל אילוצי תקציב יסתיים הנתיב בצומת מסובים ולא ימשיך עד לצומת הטייסים כפי שתוכנן. לכן, יעילותו של נתיב ההעדפה מוטלת בספק גם לאחר שיסתיימו העבודות.
בסך הכול מתוכננים 320 ק"מ של נתיבי העדפה בין-עירוניים לאוטובוסים, אך גם כשבעוד שנים הפרויקטים יסתיימו, משרד התחבורה יצטרך להתגבר על מחסור המוערך ב-3,000 נהגי אוטובוס כדי להגדיל את מספר האוטובוסים שייסעו באותם נתיבי העדפה. המשימה לא תהיה קלה לנוכח התנאים הקשים בכבישים והשכר הנמוך המוצע לנהגי אוטובוסים, לצד מקרי אלימות כלפיהם.
כיום קו 446 לא נוסע על אף נתיב העדפה, אלא ממתין בפקקים כמו כל משתמשי הדרך. בחברת קווים המפעילה את הקו אמרו כי קווי הנסיעה יצאו בזמן, אך "זמני ההגעה לתחנות לאורך המסלול המפורסמים על ידי משרד התחבורה משוערים ומושפעים מעומסי תנועה. לחברה אין שליטה והשפעה עליהם. הקו לא נוסע בנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית – א"ז)".
נוסעים רבים מתקשים לתכנן את נסיעתם על סמך השערות ומוותרים על שירותי התחבורה הציבורית. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסמו בנובמבר 2019 לבקשת ח"כ רם שפע, עולה כי פחות מ-20% מהישראלים נוסעים לעבודה וממנה בתחבורה הציבורית, אף שהמדינה מקציבה מיליארדי שקלים להפעלתה.
אל תחנת נתב"ג הגענו בשעה 09:05, חמש דקות אחרי שהרכבת עזבה את התחנה, ונאלצנו להמתין 25 דקות לרכבת הבאה. ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון ערים מאוניברסיטת בן גוריון, הסביר כי "ההערכות מבוססות על נתוני נסיעות אך אם האוטובוס נוסע בדרכים פקוקות, החברות לא מוכנות להתחייב ללוח הזמנים כי אין להן שליטה עליו, והן לא רוצות להיפגע במכרזי משרד התחבורה. כל שהחברות יכולות להתחייב עליו הוא מספר האוטובוסים ביום".
.jpg)
לדבריו, לא הצלחנו להגיע מיהוד לירושלים בזמן משום ש"כל התחבורה מתוכננת לפי יוממות (נסיעה יומית מהבית לעבודה – א"ז), והיוממות מיהוד היא בעיקר לתל אביב. אם אתה נוסע שלא בכיוון היוממות, אז גם יש לך תדירות נמוכה של הקווים וגם לא בטוח שיש לך זמן נסיעה סביר. המדינה עושה את החשבון שבמקרה הזה תיסע ברכב פרטי ולא יקרה שום דבר.
"אם אין לך האופציה הזאת אז אתה איש עני, ולמדינה לא אכפת. לכן תבזבז את זמנך, כי הוא לא שווה הרבה", הוסיף ד"ר רופא. "הבעיה היא שאין תפיסה של מערכת תחבורה ציבורית שהיא רשת שמשרתת את כל המטרופולין. התחבורה לא נתפסת כרשת, אלא ככזו המשרתת רק את המגיעים למרכז תל אביב".
.jpg)
תמר קינן מארגון "תחבורה היום ומחר" אמרה כי "אם בנושא הנת"צים אנחנו עוד מתקדמים ולפחות יש תוכניות, הנושא של העדפה ברמזורים לתחבורה ציבורית עוד בחיתולים, וברור שהמצב הזה גורם לא רק לנסיעה איטית של התחבורה הציבורית אלא לחוסר אפשרות לתכנן נסיעה בצורה מושכלת. לכן, גם המידע שמספק משרד התחבורה רחוק מהמציאות כי האוטובוסים תלויים בפקקים".
קינן הוסיפה כי היעדר נתיבי תחבורה ציבורית מייקר את התחבורה הציבורית: "אם במסלול עם נת"צ ועם עדיפות ברמזורים משך הנסיעה הוא שעה וחצי, אז במצב שיש פקק הנסיעה יכולה להגיע לשלוש שעות ויותר, כך שניתן היה לייצר שתי נסיעות למעשה עם אותם משאבים ולעיתים אף יותר.
"במקום 20 נסיעות לכיוון ביום יכולים היו להכניס 40 נסיעות ביום והיו יכולים לייצר סטנדרט אחר של שירות", הסבירה קינן. "בינתיים צריך אומץ ציבורי כדי להסב כמה שיותר נתיבים ל'נתיב פלוס', משום שעוד נתיבים לרכב פרטי מובילים אותנו למבוי סתום, תרתי משמע".
בשעה 10:01 הגענו לתחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים. נדרשו חמש דקות נוספות כדי לעלות לרחוב יפו מהרציפים, הממוקמים 80 מטרים מתחת לאדמה. בסך הכול מפרידים בין יהוד לירושלים שעתיים - ואתגרים עצומים שבפניהם עומדת התחבורה הציבורית בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
