1,371 מרתונים ב-30 שנה: בגיל 64 בריאן מילס לא מפסיק לרוץ
לפני 30 שנה התוודע בריאן מילס הבריטי למרוץ המרתון לראשונה בחייו, החליט לנסות ונשבה בקסמו של המרוץ המאתגר. מאז הוא כבר הספיק להשלים עוד 1,370 מרתונים, ואת רוב חייו הוא מעביר בציפייה למרוץ הבא. איך הוא עושה את זה? רגע לפני שהוא הולך לרוץ גם במרתון ירושלים הוא חושף את הכול
כתבות נוספות:
שותף על ארבע: הרצים שמצרפים את כלביהם לאימון הריצה
רוצים לרוץ 10 ק"מ במרתון? תוכנית 30 הימים להכנה מושלמת
אימון ריצה אחד בשבוע - יעיל או מסוכן?
כן, זו אינה טעות. בריאן בן ה-64, רווק ונגר במקצועו מלומינסטר, בריטניה, נחשב לאיש שרץ הכי הרבה מרתונים בארץ מולדתו, ומדורג במקום ה-14 בעולם לפי מספר המרתונים שסיים, כשמאחוריו כבר למעלה מ-57 אלף קילומטרים. רק בשביל לסבר את האוזן – היקף כדור הארץ הוא 40 אלף קילומטר. בהחלט הישג בלתי מבוטל.
פעילות ספורטיבית מעולם לא הייתה זרה לו. מגיל צעיר הוא התאמן בריצה ובזריקת דיסקוס, ולאחר שסיים את לימודיו גילה גם את ספורט הסקווש. אך למרות כל אלה, אל הריצה הוא התוודע דווקא באמצע החיים, בגיל 33, כאשר צפה לראשונה במרתון לונדון בטלוויזיה.
"באותה תקופה לא הכרתי מישהו שרץ מרתון, אך חשבתי שזה נראה נפלא והחלטתי לעשות את זה", הוא נזכר. כיאה למרתון שהדליק בו את התשוקה לרוץ, היה מרתון לונדון למפגש הראשון שלו עם הספורט התובעני, בשנת 1989.
"זה היה בסדר, לא התכוונתי לעשות יותר מרתונים על אף שנהניתי, אבל איכשהו בסופו של דבר מצאתי את עצמי משלים ארבעה מרתונים באותה השנה", הוא אומר. ככל שחלפו השנים הוא לא חדל מלספק את רעבו לריצה, וכך גם סך המרתונים שאותם צלח עלה לו לאיטו. הוא הכיר עוד ועוד אנשים ממועדון המאה המכובד, והחליט שמה שטוב להם טוב גם לו.
"אני חושב שסיימתי את המרתון המאה שלי בדבלין, אבל אני לא זוכר עכשיו בוודאות, היו כל כך הרבה", הוא מנסה להיזכר. "המספר הגדול ביותר של מרתונים שעשיתי בשנה אחת היה 116, בשנת 2016".
לרוץ מסביב לעולם
בשל עבודתו התובענית כנגר, הדורשת ממנו 12 שעות ביום, הוא לא רץ במהלך השבוע, אך את סוף השבוע הוא מקדיש לפעילות האהובה עליו. למרות זאת, בין מרוצים הוא לא טורח להתאמן. במקום זה הוא מעדיף לרוץ עם חבריו למועדון המאה.
"אני אוהב מאוד את המרכיב החברתי שיש בזה", הוא מסביר. "אני גר לבד ושמח להיות בחברה בסופי השבוע. אני נהנה מאוד לרוץ בבריטניה, אך לא כשיורד גשם. גם את הנסיעות אני אוהב: אם זה לא היה בשביל לרוץ, לא הייתי נמצא במחצית מהמקומות שבהם הייתי".
בעבר הוא סבל מעודף משקל, מה שלדבריו הפך אותו לאיטי יותר. כיום הוא אינו עובד לפי תוכנית תזונה מסודרת, אך מאז הוא כבר חתך את כל הסוכרים מהתפריט היומיומי ומקפיד על תזונה המורכבת מירקות, סלטים ויוגורט.
"אני בדרך כלל אוכל משהו בערך שעתיים-שלוש לפני המרוץ. אני אוהב ארוחת בוקר אנגלית קלאסית, אם יש בנמצא. אחרי המירוץ אני תמיד גווע ברעב ואוכל ממש אחרי. בדרך כלל אני לוקח איתי ארוחות מוכנות, ואוכל אותן תוך כדי צפייה ברצים אחרים החוצים את קו הסיום".
כשכל כך הרבה מרתונים מאחוריו, הוא אפילו אינו מנסה לזכור את כל המרוצים שהשתתף בהם. "כל מרתון שונה: העיר, היעד. אני לא זוכר את כולם", הוא מתוודה. "אני אוהב את האנשים שאני פוגש, ונהנה מהאחווה ומהטיולים במקומות חדשים ושונים.
"רצתי במרוקו וגם בברבדוס, שזה המקום הכי רחוק שרצתי בו עד עכשיו. המרתון שאני הכי אוהב הוא מרתון ברצלונה. זו עיר נחמדה, כבר עשיתי אותו 23 פעמים. המרתון ממש מקדש את העיר, אתה ממש רץ בין האתרים. באמצע מרץ הקרוב אני הולך לעבור אותו שוב ומיד אחר כך, ארבעה ימים אחרי, אגיע לישראל במטרה להשתתף במרתון winner ירושלים".
אתה מתרגש להגיע לישראל? למה אתה מצפה מהביקור כאן?
"מעולם לא הייתי בישראל אך תמיד רציתי לנסוע, במיוחד לירושלים. אני גם רוצה לרוץ את מרתון טבריה ואת מרתון התנ"ך. הציפיות שלי הן רק לסיים. אני לא מהיר כמו פעם".
יש קשיים? איך מצליחים לשמור על מוטיבציה אחרי כל כך הרבה מרתונים?
"אני לא אוהב לסחוב איתי שום דבר כשאני רץ – לא מים ולא סוג אחר של שתייה או אוכל. לקחתי איתי פעם מצלמה, אך היא כל כך הציקה לי שזרקתי אותה באמצע הדרך. לא קשה להמשיך, אני מאוד מוכוון מטרה. המוטו שלי הוא 'לעולם אל לוותר, פשוט תמשיך', לא משנה מה אנשים אומרים או חושבים. אני לעולם לא אפסיק לרוץ, אלא אם איאלץ לכך".
זה בריא לרוץ כל כך הרבה?
"עברתי החלפת מפרק ירך ב-2018 ובנוסף יש לי גם מעט בעיות גב, כך שאני מעט מודאג ממרתון ירושלים, הבנתי שהשטח שם נורא הררי. אני מקווה להצליח לסיים את המרוץ במסגרת מגבלת הזמן. למרות זאת, מאז הניתוח הספקתי לסיים כבר 66 מרתונים כך שמלבד החשש אני מרגיש בריא ובכושר - וזה בזכות הריצה, לא למרות הריצה".
ומה אחר כך? מהן התוכניות הלאה?
"אני לא חושב כל כך רחוק אבל אני מוכוון מטרה. בגדול המטרה היא להגיע ל-1,400 מרתונים, וכן הלאה. אני לא תחרותי, זה משהו שאני עושה בשבילי. אני פשוט ארוץ עד שלא אוכל עוד להמשיך".
אפשר לרוץ בכל גיל. לא מאמינים? צפו באצנית בת ה-100:
לפנייה לכתב/ת 
