במשך עשור: מידע גנטי על תרומות ביציות לא נרשם?
עמותות "בוחרים במשפחה" וב"צלמו" ביקשו לקבל נתונים על מספר הילדים שהוריהם קיבלו צווי הורות - וגילו כי המדינה לא ממלאת את הוראות החוק באשר לאיסוף המידע על תורמות הביצית והילדים שנולדו מתרומות אלו. משרד הבריאות: "נלמד את העתירה ונשיב לבית המשפט כמקובל"
האם ייתכן כי במשך עשור המדינה לא יישמה את חוק תרומת הביציות , שלפיו יש לנהל מאגר רישום של זהות התורמות והילדים? עמותות "בוחרים במשפחה" ו"בצלמו" פנו למשרדי המשפטים והבריאות מתוקף בקשת חופש המידע לקבלת נתונים על מספר הילדים שהוריהם קיבלו צווי הורות - זוגות חד-מיניים ששניהם רשומים כהורי הילדים - וגילו כי המדינה לא ממלאת את הוראות החוק באשר לאיסוף המידע על תורמות הביצית והילדים שנולדו מתרומות אלו. המשמעות: המידע הגנטי אודות ילדים שנולדו בעשור האחרון לא רשום במערכת. מעבר למידע האישי והגנטי, אחת ממטרות המאגר היא לאפשר לילדים לברר מידע כדי להימנע מנישואים עם אח או אחות.
באחרונה הוגשה עתירה לבג"ץ נגד התנהלות המדינה. כך למשל, התגלו פערים בין מספר צווי ההורות לפי הנהלת בתי המשפט - 467 ילדים בין השנים 2014-2018. אך לפי רשות האוכלוסין וההגירה מדובר על 1,201 ילדים כש-50 מתוכם של זוגות גברים חד-מיניים והיתר של זוגות נשים חד-מיניות. ככל הנראה, הסיבה לפערים אלו קשורה להליכי פונדקאות שנערכו בישראל ואושרו על-ידי בתי המשפט בארץ, ובין הליכי פונדקאות שנערכו בחו"ל וחלק מהרישומים נעשו על-ידי רשות האוכלוסין שטיפלה בבקשות להכניס את הילדים לארץ.
ב-2010 נחקק חוק תרומת הביציות, שבמסגרתו נקבע כי יש לנהל מאגר מידע שמכיל את פרטיה האישיים של התורמות. מאגר המידע אמור להיות חסוי ולא פתוח לציבור אך הוא יוכל, במקרה הצורך, לשמש את היילודים. עוד נקבע כי על המאגר להיות מנוהל על ידי רופא מומחה שמונה בידי מנכ"ל משרד הבריאות, באופן כזה שפרטיות התורמות לא תיפגע ומנגד יישמרו זכויות הילדים לגלות בעתיד את מורשתם הגנטית.
"נושא רשם היילודים מכוח חוק תרומת ביציות ואופן הסדרתו נמצא בדיונים בין משרדיים מקיפים", נאמר בתשובת משרד הבריאות. "בעת האחרונה, התקיים דיון בין משרדי בנושא במהלכו נדונה דרך הפעולה הצפויה של הרשם". הדבר מעלה את השאלה מה התרחש, אם כך, בעשר השנים האחרונות?
בעתירה שהוגשה נכתב, בין היתר: "המידע אודות ההורות הביולוגית של אדם הוא מידע בעל ערך שאי אפשר שלא להפריז בחשיבותו: המורשת הגנטית שהוא נושא, קשרי הדם לאחיו ואחיותיו ועוד. במצבים מסוימים מאפשר החוק להפריד בין ההורה הביולוגי לילדו, אך עם זאת הקפיד המחוקק לשמר את המידע, כך שבמידת הצורך או כשהילד יתבגר ויהיה מעוניין בכך, תהיה לו האפשרות בכפוף לתנאים המוגדרים בחוק להיחשף למידע זה.
"אי רישום המידע מונע מילדים את האפשרות לדעת מי הם הוריהם"
מיכאל פואה, מראשי תנועת "בוחרים במשפחה" ששותף להגשת העתירה, מסר: "מדובר בשערורייה של ממש. יש אלפי ילדים שהגיעו לעולם מחוק תרומת ביציות והחוק שנועד בין היתר למניעת מחלות תורשתיות ולמניעת גילוי עריות, פשוט לא מיושם. כך נהוג גם ברחבי העולם בנוגע לתרומות ביצית וזרע, הסיפור הביולוגי של אדם חייב להיות גלוי לעיני הילד".
בג"ץ השיב כי על המדינה להעביר את התייחסותה תוך חודשיים. מיכאל הוסיף: "החוק אמנם חוקק בשנת 2010 אבל הרשם הזה לא קיים ולא נרשם בו אף יילוד מאז מועד כניסת החוק לתוקפו. יש פה כישלון קולוסאלי של המערכת שאפשר להביא מאות או אלפי ילדים לעולם, ולא נקטה באותם צעדים מינימליים כדי לשמור על הזכויות שלהם שמוגדרות בחוק. מישהו חשב על זה והגדיר חוק, והמערכת כשלה. כמה אלפי ילדים שאין להם פה אבל זכויותיהם נרמסו על ידי המדינה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "העתירה התקבלה במשרד הבריאות אנו נלמד אותה ונשיב לבית המשפט כמקובל. מאגר המידע הפועל מכוח סעיף 30 לחוק תרומת ביציות, הוקם במשרד הבריאות ועובד כדין. במאגר זה מצויים חלק מהנתונים הרלוונטיים לרישום הילודים".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "תגובת המדינה תוגש לבג"ץ, ככל שנתבקש לעשות כן".
לפנייה לכתב/ת 
