ללמוד מתמטיקה ללא פחד

זה לא סוד שישנו מחסור חמור במורים מצוינים למתמטיקה שבאים לעולם ההוראה גם עם ידע מתמטי ברמה גבוהה, וגם עם היכולת ללמד אותו. הבעיה חריפה עוד יותר כשמדובר באזור הדרום.

אחד האתגרים שעולים בניסיון למצוא מורים להוראת המתמטיקה הוא התדמית של המקצוע. מדובר במקצוע שהתקבע עם השנים כיבש, לא מעניין, לעיתים מפחיד ואף טראומתי. פחד ורתיעה ממתמטיקה הם תופעות מוכרות ששורשיהן נעוצים במפגש הראשוני עם המקצוע בבית הספר.

לא מעט תלמידים שואלים למה בכלל חשוב ללמוד מתמטיקה, והתשובה המקובלת מתחילה תמיד במילים - 'נניח שאתה הולך למכולת...". למעשה, לא רק שהשאלה כבר לא רלוונטית, גם התשובה חטאה למטרה. כמו כן, התפיסה שהתפתחה עם השנים היא שהמתמטיקה 'לא מעניינת' באותה המידה שהיא 'לא מובנת'. יתרה מזאת, היא הפכה לסוג של מסנן חברתי. מדובר בתפיסה, שגם אם אינה נכונה, משפיעה על העתיד של כולנו.

השאלות שאנחנו צריכים לשאול הן: כיצד יש ללמוד וללמד מתמטיקה בבית הספר? מי הם המורים שיכולים לתת מענה לאתגר? מהם חומרי הלימוד שבהם נשתמש ואיך נאפשר גם לתלמידים בפריפריות חברתיות וגאוגרפיות להיות חלק מהתהליך ומההצלחה?

כדי לענות על השאלות הללו ובמטרה להפוך את המקצוע לנגיש, המכללה האקדמית אחוה, מקדמת את תכנית 'אלפא' - תכנית ייחודית להוראת מתמטיקה בבתי הספר העל יסודיים, המיועדת להכשרת אקדמאים בעלי רקע נרחב במתמטיקה. מטרת התוכנית היא להוציא מהאקדמיה מורים מצטיינים בתחום שישנו את היחס למתמטיקה, יעזרו לקדם תלמידים בעלי פוטנציאל ויחזקו את מעמדה של המתמטיקה כמקצוע מעניין, מאתגר וחשוב.

התוכנית הוקמה כדי להתמודד עם הבעיות המרכזיות של מערכת החינוך בסביבה הגיאוגרפית של המכללה, ועם מיעוט התלמידים המתקשים לסיים בהצלחה את מקצוע המתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד. יתרה מזאת, התכנית באה לתת מענה למחסור באפשרויות מימוש היכולות של התלמידים באזור הדרום בתחום זה.

"הסטודנטים בתוכנית מגיעים עם רקע אקדמי בעל מרכיב מתמטי משמעותי", אומרת ד"ר ילנה נפתלייב, חוקרת, מרצה ומנהלת תכנית 'אלפא' במכללה. "יחד עם זאת, הכשרת מורים למתמטיקה דורשת הסתכלות שונה על תחום התוכן בלימודים אקדמיים לעומת מקצועות אחרים".

ראש החוג פרופ' מריטה ברבש וד"ר ילנה נפתלייב מהמרצות הבכירות בחוג למתמטיקה, זכו לאחרונה במענק מחקר גדול ויוקרתי מטעם קרן המחקר הלאומית ISF. מחקרן נועד ללמוד כיצד בונים תהליך הכשרת מורים לשילוב מתמטיקה ניסויית בהוראה בבית הספר. גישה זו משקפת את האפשרויות שפותחת הטכנולוגיה המודרנית, גם רובד נוסף בשימוש במתמטיקה וגם אפשרויות דידקטיות עשירות.

לדבריה של ד"ר נפתלייב, חשוב שמורים לעתיד ותלמידים יפתחו נקודת מבט על מקומה של המתמטיקה בתרבות האנושית. מצד אחד, המתמטיקה היא חלק מהתרבות עם היופי, האלגנטיות, התחכום והעוצמה של התחום, ומצד שני יש לה תפקיד מרכזי בכל אחד מתחומי התעשייה והאומנות המודרניים. אולם, אחת הסיבות לכך שהמתמטיקה לא נתפסת כחלק מהתרבות טמונה בחוויית המתמטיקה של תלמידים בבתי הספר. תפקידה האמיתי של המתמטיקה, גדולתה, יופייה ומקומה בתרבות ובחיינו מתגמדים אל מול החובה להספיק להתאמן, לתרגל ולהצליח.

כמו כן, לימודי המתמטיקה הם גם כלי חשוב במציאת קריירה. שוק העבודה משתנה בקצב מסחרר ודורש יותר ויותר אנשים שיצטרכו לפתור בעיות מורכבות בתחומים שונים בעזרת מודלים מתמטיים, שמוכנים ויכולים להתמודד עם אתגרים ולמצוא פתרונות יצירתיים באופן עצמאי. כיום, לתלמידים לרוב לא מזדמן לבנות מודלים מתמטיים לבעיות אמיתיות או להתלבט מהי המתמטיקה מאחורי האפליקציות והמכשירים בהם הם משתמשים על בסיס יומיומי.

(צילום: shutterstock)

המתמטיקה של העתיד

"הוראה-למידה של מתמטיקה צריכות להיות מותאמות לצרכים של המחר", מסבירה ד"ר נפתלייב. "אנחנו צריכים כל הזמן להיות עם יד על הדופק ולהבין שכמו שהעולם שלנו הולך לכיוון טכנולוגי חסר תקדים, גם אנחנו צריכים להתקדם בהוראת המתמטיקה ובלמידתה. מחובתנו לבחון כיצד נוכל לגייס את הטכנולוגיות המתפתחות סביבנו ולרתום אותן לטובת תכניות הלימודים המותאמות למאה ה-21. עלינו להבין את הפוטנציאל הטמון בקידמה ולנצל זאת להוראת מתמטיקה בדרך שמלמדת לחשוב, לשאול שאלות ולהתמודד עם בעיות לא מוכרות".

ד"ר נפתלייב, העוסקת בין היתר במחקרים המתמקדים בלמידה והוראה של מתמטיקה משולבת טכנולוגיה, מצביעה באחת מעבודות המחקר שלה כי מורים נפגשים עם קשיים רבים בהוראת המתמטיקה הקשורים בלימוד פרוצדורלי ואלגוריתמי. על-מנת לשנות מגמה זו ולקדם למידה המעמיקה את הבנת המושגים, היחסים והתהליכים המתמטיים, המורים זקוקים לידע רחב בתחומי הדיסציפלינה ודרכי ההוראה.

"על המורים להיות מסוגלים גם להעריך את הפוטנציאל הטמון בפלטפורמה זו או אחרת, גם לדעת להשתמש בכלים טכנולוגיים בכלל וגם להיות בעלי ידע מתמטי הולם על-מנת לאפשר לתלמידים ללמוד מתמטיקה בהצלחה", מסבירה ד"ר נפתלייב. "תלמידים הלומדים מתמטיקה בסביבה אינטראקטיבית מקבלים כלים המאפשרים להם לפתח רעיונות יצירתיים".

תכנית 'אלפא' במכללה נבנתה לפי עקרונות אלו. הסטודנטים מקבלים אפשרות ללמוד וללמד בסביבות למידה שונות, הם מקיימים למידה שיתופית המדמה כיצד יראו הכיתות בעתיד, מפתחים פרויקטים בשילוב טכנולוגיות ולומדים לתת מענה אישי בהתאם ליכולות של כל תלמיד ותלמיד. מדובר בהכשרה קלינית שחלק גדול ממנה מתרחש בבתי הספר בסביבת המכללה.

אחת החוזקות הייחודיות של התוכנית היא צוות המרצים שמלמדים בה, מרצים שלכולם תארים מתקדמים במתמטיקה או בהוראתה ובעלי ידע פדגוגי ודידקטי רב. הבוגרים של התכנית, מדווחים על כך שהיא הקנתה להם ידע מעמיק ועדכני, וכתוצאה מכך הם מצליחים ללמד את התלמידים בהתאם לאותם העקרונות שהם בעצמם חוו במסגרת ההכשרה בתוכנית.

"חשוב מאוד לאפשר לסטודנטים בתכנית כניסה 'חלקה' ככל האפשר למערכת החינוך ותמיכה מרבית בתחילת דרכם", מסכמת ד"ר נפתלייב. "לצורך כך הבוגרים מקבלים ליווי אישי בתהליך הניתן על-ידי צוות המכללה. בהסתכלות אחורה נוכחנו לראות שלתוכנית עשוי להיות עתיד מבורך מאחר והיא מאפשרת הוספת כוח אדם איכותי ובעל מוטיבציה למערכת החינוך".

*התכנים במדור זה מוגשים בשיתוף עם המוסדות האקדמיים המציגים