ליהנות ממה שהטבע נתן

בשיתוף נייצ'ר וואלי

אי שם בלב עמק נסתר, בשיפולי הר הכרמל, מתחבאת ממלכה של צמחי ופרחי בר נדירים, למעלה מאלף מינים שונים של זרעים, פקעות, שתילים, לנוי ולמרפא, הפרוסים על פני שטח של 40 דונמים. בזמן שציון סימן טוב, הרוח החיה והמקים של המרכז הארצי לצמחי בר, מסביר על הפריחה הנוכחית, לא מפסיק זרם המבקרים על האף המיקום המבודד.

בממלכה של ציון סימן טוב

חלקם מתעניינים בשילוב צמחי בר ישראלים בגינות הבתים, אבל רובם הגיע בכדי לאסוף שקיות עמוסות בשרביטן מצוי, צמח הניתן שם בחינם לכל דורש ולשמוע על צמחי מרפא. שני מחקרים של מרכז המחקר והפיתוח (מו"פ) ערבה תיכונה וצפונית שפורסמו לאחרונה הוכיחו כי שתייה של חליטת שרביטן מסייעת להרג 97% מהתאים הסרטניים בגוף. מאז הדרישה לצמח הנפוץ באזור מישור החוף, הצפון, השפלה, הר הנגב ורמת הגולן עלתה והביאה לגל התעניינות נרחבת בו.

את סימן טוב שחי ונושם את הטבע כל חייו, המחקרים האלו לא הפתיעו. בסדר יומו שכולל טיפול במאות אלפי צמחים, הוא מכיר כל סגולה ותועלת שאפשר להפיק מהם: מלבד השרביטן, הגעדה המצויה מסייעת למשל להורדת לחץ דם, המרווה המשולשת מקלה על כאבי בטן, שן הארי עתיר הויטמינים והמינרלים בו מרבים להשתמש ספורטאים, סוגי נענות שונים מסייעים לכאבי ראש, גרון ועיכול. הוא מסייר בין השבילים, הערוגות והשדות ברשותו, מצביע, קוטף ולועס. מקפיד שלא לעשב מסביב, כדי לאפשר סביבה טבעית ומאוזנת.

צפו בו מסביר על עבודתו:

"לחיות בריא זה לאכול מהטבע מה שאפשר, להקשיב לצפרדעים", הוא מסביר, "לקחת ממנו את מה שהוא נותן ולתת בחזרה. אני מחזיר לו בריבית דה ריבית". מפעל חייו יוצא הדופן והמרגש, שנפרס על פני השטח העצום, לגמרי מקיים את ההבטחה. בנק זרעים עצום של 1200 מינים ו מאות אלפי הצמחים שהוא מטפח כוללים זנים נכחדים שהציל במו ידיו, בעבודות שיקום והצלה מפרויקטים נדל"ניים. כבר שנים, רגע לפני שהטרקטורים מגיעים לשטח והורסים הכל, בין זה כביש חדש או שכונה, סימן טוב מגיע עם הצוות שלו, אוסף את הפקעות ביניהן של רקפות בנות עשרות שנים (במרכז השימור מוצגות פקעות בנות 130-180 שנה) , חצבים שחגגו 50, סחלבי בר, אירוסים שונים, נרקיסים, יקינטונים, כלניות, עיריות ושלל פרחים מוגנים בסכנת הכחדה.

סיגלית צומחת בכרמל(קרן נתנזון ויץ)

גולת הכותרת הוא השושן הצחור, צמח בר שהציל מפרויקט מנהרות הכרמל בסוף שנות התשעים עם תחילת העבודות של חברת דרך ארץ שהזמינה את שירותיו. למעלה מעשרת אלפים פקעות נאספו מהשטח, הורבעו וכמה עשרות אלפי שושנים צחורים הוחזרו לקרקע בסיום העבודה וחזרו ללבלב, רגע לפני שנעלמו לתמיד.

"כשאני חופר ומוציא פקעת, זה מרגיש כמו לידה", הוא מתאר, "רגע לפני שהדחפורים גומרים את השטח זו צביטה בלב. לפעמים אני אומר אל תשלמו, יאללה, כי אני לא עושה את זה בשביל הכסף. אם ייקחו את צמחי הבר מה יישאר לנכדים? רק אספלט ובניינים".

בשיתוף נייצ'ר וואלי