"אנשי היי-טק יעשו רילוקיישן לבאר-שבע וקריית־שמונה"

חוסן החברתי והכלכלי של מדינת ישראל בשני העשורים הבאים יבוא מחיזוק הנגב והגליל והעברת תעשיות עתירות ידע, היי-טק וסייבר לאזורים האלה - כך עולה מחזון "ישראל 2040 - רילוקיישן ישראלי", שמציע פתרון לבעיה הדמוגרפית הקשה, שהולכת ומחמירה מדי שנה, הכולל שינוי של המצב הנוכחי בהיבט התעסוקתי וההתיישבותי.

בקק"ל מגבשים בימים אלה רשימת תמריצים לעסקים וליחידים, שאמורים להוביל למעבר של 1.5 מיליון תושבים חדשים לגליל ולנגב. "במקום רילוקיישן לעמק הסיליקון בקליפורניה, אנשים מישראל ומכל העולם יבקשו לעשות רילוקיישן לבאר־שבע וקריית־שמונה", אומר יו"ר קק"ל, דניאל עטר.

119 שנה לאחר הקמתה, מציבה לעצמה קק"ל אתגר אסטרטגי חדש: לבנות את ארץ המחר: ישראל של 2040, שבה יהיה חיבור בין הקרקע, האדם והטכנולוגיה. לפי התוכנית, קק"ל היא לא רק זאת שמציגה את מפת הדרכים, אלא גם מתכננת להיות הגוף שירכז את כל הפעילות ויניע קדימה את שלל התהליכים, שצריכים להתרחש במקביל, על מנת לממש את המטרה. ומדובר, לפי מחקרים ותחזיות, בהכרח: ללא שינוי של ממש, עד שנת 2040 אזור המרכז עתיד להיות צפוף בהרבה מהיום, פקוק יותר, מה שיפגע אנושות באיכות החיים ובפריון של העובדים ושל המדינה כולה.

דניאל עטר עם הסטודנטים החדשים(צילום: באדיבות קק"ל)

הנתונים מראים כי הצמיחה בישראל אינה שוויונית, והפערים הולכים וגדלים כאשר מדובר בתחום הטכנולוגי: 9 אחוזים מכוח התעסוקה בישראל (מעל 300 אלף איש) עובד בתעשיית הטכנולוגיה המתפתחת, אך הפערים בין המרכז לבין הפריפריה עומדים על 40 אחוז במספר המועסקים בתחום. בכלל, רק 11 אחוז מכלל ענף המו"פ (מחקר ופיתוח) נמצאים מחוץ לאזור תל־אביב, מה שמגביל את יכולתו להתרחב ולממש את הפוטנציאל הלאומי שלו.

את הנתונים אפשר להסביר בצורה פשוטה: האוניברסיטאות האיכותיות, אלה שמספקות את כוח האדם וההון הטכנולוגי למשק, נמצאות באזור המרכז. למעשה, מתוך 60 מוסדות השכלה גבוהה בישראל, רק 25 אחוז נמצאות מחוץ לאזור המרכז.

בנוסף, מעל 30 אחוז מהסטודנטים המתחילים את הלימודים במסלול טכנולוגי יפרשו אחרי שנה. מתוך הנותרים, רק 75 אחוז ישלימו את התואר. אך גם אז - לא בטוח שהם יעבדו בתחום. ואם כבר יעבדו - סביר להניח שזה לא יהיה בגליל ובנגב.

התוצאות: 50 אחוז מהתל"ג של ישראל מגיע מאזור המרכז, וההשתכרות בהתאם. מעסיקים שרואים את הנתונים מבינים שפשוט לא משתלם להם לפעול באזורים אחרים. אבל לריכוזיות הזאת יש מחיר: כיום, על פי ההערכות, ישנן כ־15 אלף משרות פנויות בהיי־טק.

טקס השקת מיזם קקלטק בערד(צילום: אמנון גוטמן, קק"ל)

כאן נכנסת לתמונה קק"ל כ"אינטגרטור אופרטיבי", שיפעל יחד עם הממשלה, האקדמיה, צה"ל, המגזר העסקי בישראל ובעולם ויהדות התפוצות למען ליצירת ישראל חזקה ומבוססת יותר ב־2040.

חזון "ישראל 2040" מציג קווים ברורים וסגורים לצד כאלה הניתנים לשינוי בהתאם להתפתחוית עתידיות, שאת חלקן לא ניתן לצפות כעת. מתוך בחינה של סיפורי הצלחה קיימים גובשו קריטריונים ותמריצים שיהפכו את המעבר לפעילות טכנולוגית בגליל ובנגב לכדאי מבחינת חברות גדולות וחברות קטנות.

אבל לצד כל זה צריך תשתית שתפתה את העובדים הפוטנציאליים לעבור לשם. פתרונות בתחומי התחבורה, הגיאוגרפיה, יצירת הון אנושי, סביבה עסקית, הורדת עלויות והעלאת איכות החיים - אלה יובילו למוביליות עסקית והתיישבותית. כך, למשל, יוקמו מרכזי חדשנות ואזורי תעשיית היי־טק (אקו-סיסטם) בגליל ובנגב, שיעניקו תמריצים כלכליים והנחות מס לחברות קטנות שהמדינה לא עודדה אותן עד היום לצאת מחוץ לאזור המרכז, ואף לא הקימה תוכנית אסטרטגית לצעד שכזה ברמת האזורית.

כדי להתמודד עם הפערים ברמת החיים בין הנגב והגליל למרכז יהיה צורך להפעיל את כלל השחקנים, המקומיים והממשלתיים. בקק"ל מעריכים כי מעברם של 180 אלף עובדי היי־טק לשני האזורים יספיק כדי להוביל עם הזמן לרילוקיישן של 1.5 מיליון מתיישבים חדשים. כדי שזה יקרה, יש ליצור מספר אזורי תעשייה שמתמקדים בהיי־טק ובטכנולוגיה מתקדמת ולגייס חברות בגדלים שונים: לפתות חברות ענק גלובליות המעסיקות אלפי אנשים להקים שם קמפוסי פיתוח, להביא למקום חברות בינוניות בשלבי צמיחה, ולטפח תעשייה של סטארטאפים קטנים, המעסיקים עשרות עובדים. "נהפוך את הגליל והנגב למעצמה של היי־טק וסייבר", אומר עטר.

במקביל להגדלת הביקוש לעובדי היי־טק, תסייע קק"ל לתושבי האזור - הקיימים והחדשים - להשתלב בעבודות טכנולוגיות עתירות ידע. בין היתר יוקמו מרכזי לימוד אקדמיים בתחומי מדעי המחשב והתקשורת שבהם ילמדו חיילים משוחררים. פיילוט ראשון כבר הופעל בערד יחד עם קבוצת "רד בינת" של יהודה זיסאפל, והוא אמור ליצור את עתודת ההיי־טק של ישראל. לצד הלימודים יוקמו מרכזי הכשרה, שיאפשרו לתושבי הפריפריה להתברג במשרות היי־טק בלי לנדוד למרכז.

כן מתוכננים לקום מתחמי עבודה משותפים, שישמשו כחממה לפיתוח חברות היי־טק וסטארטאפים. מרכזי הלימודים, ההכשרה והעבודה יהפכו את ההיי־טק למנוע צמיחה אזורי, ואת הגליל והנגב למוקד משיכה מרכזי.

(צילום: אבי חיון, ארכיון קק"ל)

בקק"ל טוענים שהתוכנית היא המשך טבעי לפעילותו של הארגון לאורך השנים. "גיבשנו את הפרויקט הציוני הבא והתחלנו לבנות את ארץ המחר, לא פחות", אומר עטר, "באמצעות ההיי־טק והסייבר נשנה את מצב הנגב והגליל בהיבט התעסוקתי וההתיישבותי ונעצים את החוסן הכלכלי והחברתי של ישראל. נהיה הגורם המתכלל, יחד עם הגורמים הרלוונטיים האחרים, לכל מי שייקח חלק במימוש החזון. בפגישות רבות שקיימנו עם ראשי קהילות ההיי־טק בארץ גילינו שיש תמיכה רחבה במהלך. בממשלה מטפחים את הנושא, ואנחנו כקק"ל בהחלט יכולים לקדם את המטרות המשותפות עם הגורמים בשטח כדי ליצור ישראל חזקה ושוויונית יותר עד שנת 2040".