דו"ח גיוס החרדים: כשלים חמורים ונזיפה חריגה לאלוף מכהן
פער של יותר מ-100% בין הדיווחים למציאות בשטח, כשלים חמורים גם בדרגים הגבוהים ביותר, וחריגה מודעת ושיטתית מהחוק. הרמטכ"ל נזף בראש אכ"א מוטי אלמוז, ונקט צעדים משמעתיים נוספים נגד קצינים בכירים. "אין כוונת זדון, זיוף או שקר", הודגש. מסקנות הוועדה שחשפה את נתוני הגיוס האמיתיים
הבדיקה העלתה כי בניגוד לדיווח על מגמת גידול, לא חל שינוי של ממש במספר החרדים המתגייסים מאז 2013, והוא נע לאורך כל התקופה סביב 2,000 צעירים בשנה. למעשה, מאז אישור חוק הגיוס ב-2014 ועד היום צה"ל לא הצליח לעמוד ביעדי הגיוס השנתיים אף לא פעם אחת. הרמטכ"ל אביב כוכבי, שקיבל לידיו אתמול את הדו"ח, מיהר להודיע כי הוא מאמץ את מסקנות והמלצות הוועדה, ובהן נזיפה לאלוף מוטי אלמוז – צעד נדיר כלפי קצין בכיר מכהן בדרגתו.
סערת נתוני הגיוס - כתבות אחרונות
יצא בשאלה ונספר כחרדי בצה"ל: "משרת את כולם"
ראש אכ"א אישר: "300 מתגייסים לא הגיעו מהעולם החרדי"
הוועדה הוקמה בעקבות הדיווח של כרמלה מנשה על הטיית נתוני הגיוס בחודש שעבר, ובחנה את נתוני הגיוס בשנים 2018-2011 ואת הבקרה והמעקב אחר הנתונים. יחד עם נומה, נבחרו לוועדה גם יו"ר זק"א יהודה משי-זהב, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי ותא"ל (מיל') רמי בן אפרים.
לפי צה"ל, ממצאי הבדיקה העלו כי מספר המתגייסים החרדים לא עמד ביעדי הגיוס בשנים 2018-2014 וגם לא רשם עלייה, ספירת הנתונים נערכה בפרשנות מרחיבה שחרגה מהגדרות החוק באופן מודע, מכוון ושיטתי, וכשלים בספירה ובמדור שילוב החרדים.
חוק הגיוס, נזכיר, קובע כי חרדי לעניין היעדים הוא מי שהתחנך שנתיים לפחות במוסדות המוכרים כחרדים בגיל 18-14. חלק מהמשרתים אינם רשומים ככאלה מסיבות שונות, אף שהם מנהלים אורח חיים חרדי, ואחרים למדו במוסדות מתאימים אך יצאו בשאלה, ובמסגרת מה שמכנים בוועדה "תיווך בין המציאות לחוק" התייחס בג"ץ ב-2017 לפער והתיר חריגות מהקריטריון היבש בחוק בהיקף של כמה עשרות מתגייסים בסך הכל ב-2017-2016.
אלא שמנהלת גיוס החרדים באכ"א, כך נראה, החליטה על דעת עצמה להרחיב עוד יותר את ההגדרה "חרדי", ולמרות חוסר הסמכות כללה בה באותן שנתיים עוד כ-2,000 חיילים נוספים, בניגוד להחלטת בית המשפט.
חברי ועדת הבדיקה הסבירו כי צה"ל משתמש במאגרי מידע חיצוניים כדי לקבוע מיהו חרדי. בתחילה שולח הצבא למשרד החינוך רשימה של כל המתגייסים בשנתון ומקבל בחזרה פירוט של מוסדות החינוך בהם למדו, ומי שהתחנך במוסד חרדי נספר כך לעניין יעדי הגיוס.
כך, למשל, בשנת 2017, שבה היעד עמד על 3,200, דיווח הצבא על 3,070 מתגייסים ולאחר מכן תיקן את המספר ל-2,744, בעוד שבפועל התגייסו 1,374 חרדים בלבד – כמעט חצי מהמדווח. בשנים שקדמו לה נמצאו פערים של עשרות אחוזים, כאשר מאות חיילים שאינם עומדים בקריטריונים שקובע החוק נספרו כחרדים בניסיון להציג עמידה ביעדים.
בהמשך מצורפים לרשימה גם תלמידים ממוסדות שהוכרו בצו שר הביטחון אף שאינם מוגדרים כחרדים, ובנוסף נערכים ראיונות אישיים עם המלש"בים. אלוף נומה מצא כי ההליך נעשה באופן לא קפדני ולא מקצועי וגרם לפער של מאות חיילים, וכי לעתים פקידים במשרד החינוך שימשו "חותמת גומי" להחלטות מנהלת החרדים בצבא, ששאפה להציג עליה במספר המתגייסים בני המגזר.
שכבה נוספת של הטיית הנתונים מוגדרת בדו"ח כ"תקלה בספירה" שבגללה הוכרו כחרדים עוד כ-400 חיילים בשנה, אף שאינם כאלה לא בהגדרת החוק ולא באורחות חייהם. בוועדה מצאו כי המקור לטעות הוא בתקשורת לקויה בין צה"ל למשרדי הממשלה ובדיווחים ידניים, שלדברי נומה נבעו בין היתר מ"רשלנות מקצועית חמורה".
ממצאים עיקריים
כאמור, לפי הדו"ח שהוגש לרמטכ"ל, מספר המתגייסים בשנים 2018-2014 לא עמד ביעדי הגיוס שהוצבו - ובניתוח מעמיק של הנתונים אפילו לא נרשמה עלייה בצעירים שהצטרפו לשורות הצבא.
הגדרתו של מיהו חרדי לפי החוק, כך ציינו מחברי הדו"ח, "מייצרת מורכבות בתהליך הספירה, ואף יותר מכך - בנראות הציבורית ובמהות הדיווח". אחת הודגמאות שהובאו הייתה שגם חילונים שמגיעים מבתים עם רקע חרדי - הוגדרו חרדים.
הוועדה הבהירה עוד כי לא נמצאה הנחיה ישירה של מפקדים בכירים להטיית נתונים או למסירת דיווחים שקריים על מנת לעמוד ביעדי הגיוס, וכן לא היה זיוף בשל לחצים פוליטיים או ממניעים כלכליים. אלוף נומה הסביר כי נשמעו טענות לפיהן לצה"ל ולעמותות אזרחיות יש אינטרס להציג מספרים מנופחים, משום שהם מקבלים תוספות תקציב או תמריצים כספיים על גיוס חיילים חרדים – אך לא נמצא לכך ביסוס.
לדבריו, אחת הסיבות העיקריות להטייה היא בפשטות "רוח המפקד" שנבעה מ"תחושת לחץ לעמוד ביעד הגיוס". בהקשר זה אמר ראש הוועדה כי התאכזב מאוד לגלות "חוסר עניין וחוסר רגישות של מפקדים בכירים" בנושא – יחס שהביא לכך שלא הייתה כל בקרה על גיבוש הנתונים לפני דיווחם לכנסת.
"הספירה בוצעה ברשלנות מקצועית חמורה", הוסיפו אנשי הוועדה. "היה מצופה ממערכת מקצועית לערוך ספירה ברמת דיוק גבוהה יותר ולא להגיע לשגיאות ספירה של מאות אנשים". כמו כן, הדו"ח הדגיש כי בכל הנוגע למנגנון הספירה, שהייתה ידנית, התפתחה באגף כוח האדם תרבות ארגונית ומקצועית לקויה עד לרמת התא"ל.
הוועדה מתחה ביקורת גם על התנהלותו של משרד הביטחון , שלדבריה לא מילא תפקיד פעיל מספיק והיה צריך להיות מעורב יותר בשל הרגישות הפוליטית והחברתית. יחד עם זאת, צה"ל הדגיש כי לא נמצאו עדויות ללחץ פוליטי או מניעים כספיים שהשפיעו על תהליך הספירה והדיווח, ולא נמצאו הנחיות ישירות ממפקדים בכירים (בדרגת סגן אלוף ומעלה) על הטיית נתונים ודיווחי שקר.
"למרות שגיוס החרדים לצה"ל הינו בעל חשיבות לאומית, חברתית וצבאית, לאורך השנים צה"ל לא הגדיר אסטרטגיה כוללת לעיסוק בנושא", כתבו חברי הוועדה. גם התוכנית הרב-שנתית שגובשה בנושא טרם אושרה על-ידי הרמטכ"ל בשל ההשלכות הרבות שעשויות להיות לה. הצוות מצא בנוסף כי האופן שבו הוקמה מנהלת החרדים באגף כוח האדם היה לקוי.
עוד נכתב כי צוות הבדיקה נחשף ל"מערכת קשרי גומלין לא תקינה, לא מוסדרת ולא מפוקחת בין צה"ל לבין עמותות וגופים אזרחיים, ובין האגף בטחוני-חברתי במשרד הביטחון". לפי הדו"ח, יש להסדיר את הקשרים המדוברים כמקובל בפקודות ובנהלים, בשל התקציבים הנדרשים לקיימם.
ועדת נומה התלבטה האם לכלול במסקנותיה גם אמירות כלפי המחוקק, ולבסוף החליטה להמליץ לכנסת לתקן את הקריטריונים בחוק להגדרת חרדי, כך שתהיה בהם התייחסות גם לאורח חייו של המלש"ב בעת הגיוס. בנוסף הומלץ על בניית מנגנון ספירה מקצועי ומערך בקרה, הקמת מאגר מידע דיגיטלי בין-משרדי והקמת צוות מיוחד להכנת הדיווחים. עד ליישום ההמלצות מציעה הוועדה להקפיא את ספירה החיילים החרדים בצה"ל.
במסגרת דיוני צוות הבדיקה, עלתה סוגיית גיל הפטור שעומד כיום על 24, ומידת השפעתו על היקפי הגיוס ועל שילוב בני המגזר החרדי בשוק התעסוקה. "אנו ממליצים להוריד באופן הדרגתי את גיל הפטור, כך שישרת את האסטרטגיה הלאומית שתסוכם", קבעו חברי הוועדה. "לאור הממצא המצביע על כך שהצבת יעדים לא הובילה בהכרח להגדלת היקפי הגיוס, יש להגדיר מנגנונים אחרים לכך".
הרמטכ"ל אביב כוכבי, שאימץ את כל המלצות הצוות והורה על יישומן באופן מיידי, אמר לאחר הצגת הממצאים כי מדובר ב"אירוע חריג מאוד בו נפל כשל מערכתי, פיקודי ומקצועי חמור". הרמטכ"ל הוסיף כי "צה"ל היה הראשון לזהות את הפערים בספירה ובדיווח, וכאשר הם התגלו, נערכו בצה"ל תהליכים לבדיקת הנושא, טרם פרסומו. עם זאת, נכון היה לדווח על כך באופן מיידי ושקוף, גם בטרם הושלמה הבדיקה".
נזיפות פיקודיות וצעדים משמעתיים
בעקבות הדו"ח החליט הרמטכ"ל על שורת צעדים משמעתיים נגד בכירים בצה"ל שהיו אמונים על התחום. ראש אגף כוח האדם מוטי אלמוז יינזף פיקודית בשל אחריותו הכוללת לליקויים המקצועיים. עם זאת, יש לציין כי אלמוז נכנס לתפקיד בינואר 2017, לאחר שהאלוף חגי טופולנסקי פרש משירותו.
כמו כן, ראש חטיבת כוח האדם הקודם (קצין בדרגת תת-אלוף שנמצא בחופשה לפני פרישה), יינזף פיקודית בשל אחריותו הכוללת והיעדר חניכה ובקרה פרטניים למעשי פקודיו.
גם ראש ענף תכנון כוח אדם לשעבר, בדרגת אלוף משנה, יינזף פיקודית והרמטכ"ל עיכב את קידומו בשנה בשל אחריותו הישירה על מדור חרדים. היועצת המשפטית לטיבת כוח האדם (קצינה בדרגת רס"ן) תוזמן לשיחה פיקודית כיוון שלא וידאה שהפסיקה של בג"ץ משנת 2017 מיושמת, וראש מדור חרדים לשעבר, קצין בדרגת רס"ן, לא יספוג צעדים משמעתיים כיוון שהשתחרר וקיבל פטור משירות מילואים.
"יושר, אמירת אמת ודיווח אמין הם נשמת אפו של צה"ל", הוסיף הרמטכ"ל. "ההקפדה עליהם, קלה כחמורה, חיונית לעמידת צה"ל במשימותיו ולשמירה על ערכיו. אמירת האמת היא בסיס החוזה בין הצבא לעמו, כך נהגנו תמיד וכך אנו נוהגים עכשיו.
"צה"ל היה צריך לפעול אך ורק לפי החוק, ככתבו וכלשונו", ציין כוכבי ואמר: "עלינו להיות ראשונים לגלות פערים ותקלות, לחקור אותם לעומק וללמוד להשתפר. כך בכל נושא, ובוודאי כאשר ניתן מידע לדרג המדיני ולציבור. עלינו לבדוק כל נתון ולדקדק בו, לשמור על מקצועיות וממלכתיות ולהביא את האמת כהווייתה".
שר הביטחון נפתלי בנט אמר בתגובה לדו"ח גיוס החרדים כי "אין מערכת ללא טעויות. צה"ל אינו חסין משגיאות אך צה"ל יודע לתקן את שגיאותיו. בשקיפות, בביצוע בדק בית, בנטילת יוזמה גם על תקלות ולא רק על הצלחות. צה"ל הוא שזיהה את הטעות והרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי הוא שיזם את הקמת ועדת הבדיקה. אנחנו לא מפחדים להודות בטעויות, אנחנו מתקנים אותן. וככה מצופה גם ממפקדי צה"ל בכל הדרגים".
לפנייה לכתב/ת 
