על מה מדברים כשמדברים על נתניהו וגנץ
ספין רודף ספין, הקרב על סדר היום מגיע לשיא - עימות, חקירות והבטחות שאי אפשר לממש או משפט נתניהו. בליכוד שינו כיוון של מסרים, אבל ספק אם יש להם על מה להתבסס. פרשנות
הישורת האחרונה של מערכת הבחירות
המתישה, המאופיינת בעיקר באירועי ספין שנבחרו בקפידה, מכניסה גם את המערכת הפוליטית לדריכות של הרגע האחרון - בניסיון להתכנס לקראת המסר האחרון ולקוות שהוא יתפוס.
בסביבת נתניהו מתעקשים שאז והיום המסר סביב מנצחים או מפסידים נגזר מהנתונים הפנימיים. מה שעולה מהסקרים מתורגם כמסר מדויק למצביעים בלי מניפולציות, אומרים שם. אפשר להעריך בזהירות שהמציאות הפוכה. עד רגע זה אין שום סקר תלוי ובלתי תלוי, גדול או קטן, שמוכיח שנתניהו באמת מתקרב ל-61.
כל העדכונים על בחירות 2020 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet
בעוד בכחול לבן מתעקשים שמחלחלת ההבנה בשטח בעניין מורכבות מצבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעניין הצורך בהכרעה, בליכוד מנהלים קמפיין שלם על כך שהנה, עוד רגע נוגעים במספר הזהב - 61. בהשוואה לסבבים הקודמים, נתניהו הפך את אסטרטגיית הקמפיין ב-180 מעלות. משטיפת מוח שניהל סביב המסר "אנחנו מפסידים" עבר לאטרף סביב "תבואו, אנחנו מנצחים". השאלה היא עד כמה יש לקמפיין הזה גם אחיזה במציאות.
נתניהו וגנץ(צילום: shutterstock, טל שחר)
התזה שנבנתה על מאות אלפי "הקולות האבודים" ועל המצביעים שנשארו בבית, מספקת לליכוד תוכנית עבודה מעניינת, אבל לא בטוח שהיא מדייקת את המצב. בבחירות אפריל אחוז ההצבעה עמד על 68.5 אחוז ובספטמבר עלה ל-69.8. בין הסיבובים האלה, ולאחר שהליכודניקים כבר חזו פעם אחת בנתניהו מתקשה להרכיב ממשלה, הם לא באו למרות מצב החירום. ואם באו, הצביעו למישהו אחר.
בשני הצדדים - הליכוד וכחול לבן - יש שאלה אחת חשובה ככל שמתייחסים לישורת האחרונה: על מה ידבר הציבור. מה המסר האחרון שיישאר רגע לפני פתיחת הקלפיות. אם קורונה וענייני שחיתות, נתניהו בבעיה. אם עימותים ותוכניות מדיניות, גנץ בבעיה.
סחרור וסחריר
שתי הודעות דרמטיות שפורסמו בשבועיים האחרונים הכניסו את קמפיין הליכוד לסחרור. בשעה שצוות הקמפיין נאבק ביצירת סדר יום כדי לקבור את תחילת משפטו של נתניהו, התפרסם בשבוע שעבר הרכב השופטים והשתלט ליממה על הכותרות. זה הסיוט הגדול ביותר של נתניהו. הרי המצב התקדימי שבו מצויה מדינת ישראל הולך ככל שזה תלוי בו לצעוד עוד שני צעדים קדימה, אל אולם בית המשפט, עם ראש ממשלה שמגן על חפותו במקביל לכהונה.
כעבור כמה ימים, בשעה שבבלפור ובמצודת זאב שוברים את הראש איך לטאטא את העיסוק בנושא, התפרסמה עוד הודעה ולפיה משפט נתניהו ייפתח ב-17 במרץ, יום אחרי השבעת הכנסת.
גנץ בריאיון ל-ynet (צילום: אלון גרגו, יותם רונן, משי בן עמי, עריכה: משה טננבאום)
הזמנת גנץ לעימות מצולם היא חלק ממהלך מתוכנן להוריד מסדר היום את העיסוק בתאריך המשפט. נתניהו הרי לא אוהב עימותים. הוא אף פעם לא אהב. סביר להניח שגם הפעם לא היו לו שום כוונות לעשות את זה, למרות הפיתוי שבטח עוררה בו סדרת הראיונות שנתן גנץ בכלי התקשורת ושגם בהם הפגין יכולת מדהימה להתבלבל בפרטים בסיסיים.
נתניהו הציע עימות, אבל לא מן הנמנע שבחדר הסגור, בנוכחות היועצים, הועלתה האפשרות שאם תקרה תקלה וגנץ יסכים, תמיד אפשר יהיה לגנוז את הרעיון בוויכוח על זהות המראיין, על כלי התקשורת שבו יתקיים או על שלל עניינים טכניים אחרים.
הקבלה שלא קיימת
בלון העימות הוא לא האחרון שנחת השבוע. לאחר שגנץ פוצץ אותו והתייחס לנתניהו כלא לגיטימי בשל האישומים נגדו, הגיחה בתזמון מושלם פרשת "המימד החמישי" והחלטה לפתוח בחקירה על מידע כוזב שנמסר על ידי החברה שבראשה עמד גנץ למשטרה טרם ההתקשרות ביניהם.
גנץ לא חשוד בפרשה, אי אפשר בכלל להתחיל ולהשוות את מצבו לזה של נתניהו, ולמרות זאת דקות אחרי הפרסום שיגרו בליכוד את הספין התורן: "ערב עצוב למדינת ישראל" - בניסיון ליצור הקבלה ולגרור את גנץ לקלחת של נתניהו.
בזמן אחר, אולי אפשר היה להגיב בסלחנות לספין המתודלק במרץ. אלא שרק שבועיים לפני כן קיבלנו הבטחות על סיפוח מלא של כל ההתיישבות ביהודה ושומרון, שהסיכוי שיתממש הוא כמו הסיכוי שניצן הורוביץ יעבור לגור באפרת; והבטחות על מינוי ניר ברקת לשר אוצר, שיתממשו בערך כשעמיר פרץ יהפוך לקפיטליסט.
אירוע רודף אירוע, ספין רודף ספין. בחסות המשבר השלטוני מציגות המערכות מלחמת כל בכל, ורק נס של הכרעה יגאל אותנו מהטרלול שעוד מחכה.
לפנייה לכתב/ת 
מורן אזולאי
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
