בצל הקורונה: איראן הולכת לקלפי
האיראנים מצביעים היום בבחירות לפרלמנט, בצל בהלת הקורונה: 4 אזרחים שנדבקו בנגיף מתו, ובקלפיות נראו מצביעים עם מסכות. ההערכה היא ששיעור ההצבעה יהיה נמוך, אחרי שהמוני מחוקקים מתונים נפסלו. ארה"ב הענישה בסנקציות: "משתיקים את העם האיראני"
האיראנים יוצאים להצביע היום בבחירות לפרלמנט, שצפויות לחזק את השמרנים על חשבון המחנה המתון של הנשיא חסן רוחאני. 7,157 מועמדים - 728 בלבד נשים - מתמודדים על 290 המושבים בפרלמנט. האיראנים מצביעים ב-55 אלף קלפיות ברחבי המדינה. התוצאות הראשוניות אמורות להתפרסם מחר.
ההערכה היא שאחוז ההצבעה בבחירות יהיה נמוך, לאור הייאוש מההנהגה בתקופה של סנקציות ובידוד דיפלומטי. באיראן נשמעו קריאות להחרים את הבחירות אחרי שמועצת המומחים ברפובליקה האיסלאמית פסלה יותר מ-7,000 מועמדים – רובם רפורמיסטים ומתונים. גורמי אופוזיציה, כולל אלה הפועלים מחוץ למדינה, קוראים לאזרחים לא לקחת חלק בבחירות.
לקראת פתיחת הקלפיות אמר עלי חמינאי, המנהיג העליון, שהצבעה בבחירות היא חובה דתית. חמינאי קרא השבוע לאיראנים שדואגים לאינטרסים הלאומיים לצאת לקלפיות. הוא הוסיף שאחוז הצבעה גבוה "יסכל מזימות" של ארה"ב וישראל נגד טהרן. "האויבים רוצים לראות את תוצאות הלחץ המקסימלי של ארה"ב", אמר חמינאי והתייחס לסנקציות האמריקניות.
בצאתו מהקלפי בטהרן קרא הנשיא רוחאני לאיראנים לצאת לקלפיות ואמר שהדבר יהיה "ניצחון" נוסף לעם האיראני. "האויבים שלנו יתאכזבו", הבטיח רוחאני. עוד בזמן מסע ההלוויה של קאסם סולימאני קראו בכירי המשטר לאזרחים לצאת ולהצביע. הם טענו שכמות המשתתפים הגדולה בהלוויית הגנרל הנערץ צריכה לחזור על עצמה גם בבחירות. "זו חובתי להמשיך בדרכו של הקדוש סולימאני, אני כאן כדי להצביע", אמר הבוקר צעיר איראני בקלפי שנמצאת במסגד.
הנשיא רוחאני צפוי לאבד את הרוב המתון בפרלמנט. בפרלמנט הנוכחי, שחבריו נבחרו ב-2016, יש יותר מ-100 מתונים ורפורמיסטים. למרות התנגדותו לפסילתם של מועמדים מתונים – חלקם מחוקקים מכהנים – הבהיר רוחאני שהוא לא מתכוון להתפטר והבטיח לכהן בתפקיד עד תום הקדנציה ב-2021.
במסיבת עיתונאים השבוע בטהרן סיפר רוחאני שבעבר הציע את התפטרותו פעמיים למנהיג העליון חמינאי, שדחה אותו בתוקף. "ההתפטרות שלי לא הגיונית. היו לנו הבטחות לציבור ואנחנו נמשיך לעמוד בהן, למרות המצב הכלכלי והלחץ מהאויב (ארה"ב)", אמר רוחאני.
ערב הבחירות הטיל הממשל האמריקני סנקציות על שני בכירים במועצת המומחים האיראנית – אחד מהם ראש המועצה – ועל שלושה חברים בוועדת הבחירות. הגורמים האמריקנים אמרו שאותם איראנים נענשים בגלל שהם אחראים על השתקת קולו של העם האיראני, באמצעות פסילתם של אלפי מועמדים.
באיראן חיים 80 מיליון בני אדם ול-58 מיליון יש זכות הצבעה. במערכות הבחירות האחרונות לפרלמנט היה אחוז ההצבעה גבוה מ-50%. בבחירות ב-2016 עמד שיעור ההצבעה על 62%.
הקורונה באיראן: 18 נדבקים ו-4 מתים
הבחירות לפרלמנט מתקיימות בצל הבהלה מנגיף הקורונה, שהגיע גם לאיראן. השבוע אושר שחמישה איראנים נדבקו בנגיף, כולל שני אזרחים מבוגרים שמתו בעיר קום. גורם במשרד הבריאות האיראני דיווח היום על עוד 13 אזרחים שנדבקו - שניים מהם מתו. שבעה מהנדבקים החדשים הם מהעיר קום, ארבעה מטהרן ושניים מגילאן.
במשרד הבריאות האיראני אמרו שהנגיף התפרץ בעיר קום אחרי שעובדים סינים חזרו מביקור במולדתם. החשש מהתפשטות הנגיף גרם לרשויות לסגור את כלי בתי הספר והמוסדות הדתיים השיעים בקום. בשידורי הטלוויזיה מהעיר (140 ק"מ מדרום לטהרן) נראו גברים ונשים, חלקם עם מסכות על הפנים, עומדים בתור מחוץ לקלפי.
בהרוז (שם בדוי) , איראני בן 32, מגדיר את עצמו מתנגד למשטר ועוקב אחרי אתרי החדשות באיראן ובעולם. בשיחה עם ynet הוא מצביע על קשר בין הבחירות להתפרצות הקורונה.
"תוצאות הבחירות ידועות מראש. אנשים באים לקלפיות רק כדי שיראה כאילו באים להצביע, אבל בפועל זה לא בחירות. כולם יודעים מראש מי ייכנס ומי לא", הוא אומר. חרף הקריאות של משמרות המהפכה והרשויות, הוא מספר על כמות מצביעים נמוכה למדי. "מעט מאוד אנשים הצביעו. בעיר שלי לדעתי 15% הצביעו עד שעות הצהריים".
"יומיים לפני הבחירות התבשרנו באופן מפתיע על הגעת הקורונה, אבל הווירוס הגיע לפני ולא הודיעו לאזרחים. הם עשו את זה כדי לטעון שהווירוס גרם לאחוז ההצבעה הנמוך, שמראש הם ידעו שיהיה נמוך. והנה, אנשים מראש לא רצו להצביע ועכשיו הממשלה טוענת שזה בגלל הוירוס". הרשויות באיראן, לדבריו, מסתירים מידע באופן תמידי, גם כזה שעשוי להביא לפגיעה באזרחים. "בזמן ההפגנות על מחירי הבנזין 400 איש נהרגו ואף אחד לא דיבר על זה. בלי אזהרה מראש פשוט ירו באנשים", הוא אומר (סייעה בתרגום מפרסית: אלינור רחימי).
לפנייה לכתב/ת 
