איך הקורונה משפיע על ההתחממות הגלובלית?
הנגיף המסוכן גרם לירידה דרמטית בפליטות גזי החממה בסין, אבל לא רק שם. חומר למחשבה על חיים עם פחות זיהום?
וירוס הקורונה, שפרץ בעיר ווהאן, במחוז הובאי שבסין, ומשם התפשט בעולם, גובה קורבנות רבים בנפש וגורם לרבבות חולים. הווירוס, ששיתק את החיים בחלקים נרחבים של סין, החל, כמו באפקט דומינו, להשפיע גם על השווקים בעולם כולו, ואף על חיי היום יום של אזרחים שונים ברחבי הגלובוס.
האימה כל כך גדולה, שנדמה כי שכחנו שעד שהתפרץ הווירוס, שמעלה שוב ושוב שאלות לגבי הכפר הגלובלי שבו אנו חיים, השיח הגלובלי עסק בחששות ממשבר האקלים, מהשריפות באמזונס ובאוסטרליה ועד להתנתקות קרחונים וטמפרטורות שיא שנמדדו באנטרקטיקה, כמו גם על ההשפעות של אלה על בני האדם, בעלי החיים והכלכלה העולמית.
משבר האקלים אמנם לא חלף או נעלם, ורק בשבוע האחרון היכו בבריטניה זו אחר זו שתי סופות עזות, קירה ודניס, שגרמו להצפות, לניתוק של בתים מחשמל ומגז, לביטול טיסות ואין ספור אירועים ולשיבוש חלקים נרחבים בממלכה. אך האם יש קשר בין השניים, בין וירוס הקורונה וההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים?
אמנם אין עדויות שיכולות לקשור באופן ישיר בין השניים, או להראות ששינויי האקלים עוררו את הנגיף הספציפי הזה וגרמו לו לעבור מבעלי חיים לבני אדם. אי אפשר גם לקבוע בוודאות ששינויי האקלים עוזרים להתפשטות של הווירוס. יחד עם זאת, ידוע ואף הוכח ששינויי האקלים, מתנאי טמפרטורה גבוהים ועד לחות גבוהה, מסייעים לווירוסים להתפתח ומשפיעים על התפשטות של מחלות. לדוגמה, הלחות באוויר יכולה לאפשר לנגיף לשרוד זמן רב יותר באוויר. כמו כן, ברגע שמישהו מתעטש, תנאי לחות מקלים על העברת הווירוס באוויר. בנוסף לכך, עליית הטמפרטורה החיצונית הופכת את המערכת החיסונית שלנו לפגיעה יותר.
פחות פליטות
אבל צריך לזכור שההשפעות בין וירוס הקורונה ומשבר האקלים הדדיות, ונדמה כי ההשפעה של הווירוס על משבר האקלים אף גדולה מהשפעת משבר האקלים על הווירוס. הכוונה, בראש ובראשונה, לעובדה שסין, שנמצאת במקום השני בכלכלות העולם במונחי תוצר, שנייה רק לארה"ב, משותקת. יתרה מכך, בכל מה שקשור לסחורות, סין היא היצואנית הגדולה בעולם והיבואנית השנייה מבין כל המדינות. לכן השיתוק במשק הסיני משמעו הפחתה משמעותית בייצור, ואיתה בייצוא ובייבוא. כל אלה, משפיעים לא רק על רווחים, על עלויות או על חיי היום יום שלנו, אלא גם על פליטות גזי החממה ופליטות מזהמי אוויר שונים.
לדוגמה, סין היא יבואנית הדלקים הגדולה בעולם, וצריכת החשמל בסין הולכת וגדלה משנה לשנה נוכח גידול האוכלוסין ועלייה באיכות החיים. בחודש ינואר האחרון נרשמה צניחה של כ־20% בצריכת הדלק במדינה, שהם כ־3 מיליון חביות נפט ביום, והירידה המשיכה גם בפברואר. בד בבד, גם הדרישה לגז טבעי בסין ירדה משמעותית. כל אלה הובילו מיד להפחתה בכמות פליטות גזי החממה ומזהמי האוויר בסין.
בכמה מדובר אתם שואלים? סין היא המדינה שפולטת הכי הרבה גזי חממה בעולם, 12,700 מיליון טון בשנת 2018, כ-30% מהפליטות בעולם כולו, כפי 2 מארה"ב, שנמצאת אחריה ברשימה, ויותר מכל הפליטות שארה"ב ומדינות אירופה מייצרות יחד. אם החלק של שריפת דלקים בפליטות אלה הוא כ-12%, ובהנחה וצריכת הדלק ירדה ב-20%, מדובר בהפחתה חודשית של כ-2.5%. לשם השוואה, הפחתה ב-1% מהפליטות של גזי החממה בסין בשנה, שוות ערך לכל הפליטות השנתיות של צרפת. יתרה מכך, ניתוחים ראשוניים של החודש האחרון, מראים כי נמדדה בסין ירידה של 25% בפליטות, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
ירידה זו שוות ערך לכ-100 מיליון טון פחמן, כמות הגדולה מהכמות השנתית הנפלטת בישראל, שעומדת על כ-90 מיליון טון בשנה.
לא רק בסין
אולם ההפחתה של פליטות גזי חממה לא מסתכמת רק בסין עצמה. בזמן שרבות מחברות התעופה הפסיקו לטוס לסין וצמצמו טיסות למזרח, יש ירידה משמעותית בצריכת הדלקים הסילוניים, בין 600 אלף למיליון חביות ליום. ושוב המשמעות היא הפחתה רבה בזיהום האוויר ובפליטות גזי החממה.
גם יצרני רכב רבים צפויים לספוג פגיעה, הן מצד ההיצע, החל בעיכובים בייצור חלקי רכב ועד הפחתת יצור הרכבים בסין, והן מצד הביקוש לרכב חדש בסין עצמה. בנוסף, גם ענף הקרוזים צפוי לספוג מכה קשה, בעיקר נוכח ספינת הקורונה שעוגנת כבר ימים רבים ביפן. וגם במקרים אלה המשמעות היא פחות פליטות גזי חממה ומזהמים אוויר אחרים.
מעבר למשק האנרגיה והתחבורה, עם השבתת העבודה בסין גם הייצור בסין הצטמצם מאוד, ויחד עם החששות מהדבקה בהזמנת חבילות מסין, גם הרכישות ברשת מסין ירדו פלאים. המשמעות היא שמייצרים פחות, קונים פחות ומשנעים פחות סחורות, וכך השימוש במשאבי טבע פוחת ואיתו גם הזיהום ופליטות גזי החממה. אבל להשבתת הייצור והרכש בסין יש גם השפעה על מחירי הסחורות בעולם, וכמו שאפקט הריבאונד עובד כשהמחיר נמוך, כך הוא גם עובד כשהמחיר גבוה-כלומר כשהמחירים עולים אנחנו קונים פחות.
לכל אלה מתווספת גם הסוגיה שמקורו של וירוס הקורונה הוא בהדבקה מעטלפים, שנחשבים למזון מקובל בסין. מעבר של וירוסים מבעלי חיים לאדם דרך אוכל מתקשר לאחד הגורמים המרכזיים של פליטות גזי חממה, צריכת מזון ממשק החי.
אנחנו רק בתחילת הדרך להבין ולאמוד את המשמעויות של התפשטות וירוס הקורונה, וכבר עכשיו ברור שמדובר במחזה אימים, עם אלפי מתים עד כה וצפי לעוד בהמשך. אבל וירוס הקורונה גם מספק לנו הצצה, או אולי אפילו תזכורת, לכמה שמערכות גלובליות ואקולוגיות רגישות ותלויות זו בזו. הוא גם מבקש מאיתנו באיזה שהוא מקום לחזור לפרופורציות ולמודלים של כלכלה מקומית ושימוש מושכל יותר במשאבים. אך מעל לכל הוא מזכיר לכולנו שהאדם הוא אומנם "טורף על" אבל לא כל יכול.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0
לפנייה לכתב/ת 
